שנינו במשנה במסכת ברכות (דף מ.), "על פרי העץ מברך בורא פרי העץ, ועל פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה". ושנינו עוד, בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ועל פירות הארץ בורא פרי העץ, לא יצא, ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו, יצא.
כלומר, אם טעה אדם ובירך על פרי שברכתו בורא פרי העץ, "בורא פרי האדמה", וכגון שלקח בידו תפוז, ובירך עליו האדמה, יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך בורא פרי העץ, משום שכל הפירות יוצאים מן האדמה, וגם פירות העץ יוצאים סוף סוף מן האדמה, ועל לכן ברכת בורא פרי האדמה שייך לברכה על כל הפירות, גם אותם שברכתם היא "בורא פרי העץ".
אבל אם טעה אדם ובירך על ירק שברכתו בורא פרי האדמה, "בורא פרי העץ", לא יצא ידי חובה, ובירך ברכה לבטלה, וצריך לחזור ולברך ברכת בורא פרי האדמה, משום שברכת בורא פרי העץ אינה כוללת גם את פירות האדמה, שהרי הם אינם צומחים על האילנות.
ועל הכל, כלומר בין על פרי העץ ובין על פרי האדמה, אם טעה ובירך "שהכל נהיה בדברו" יצא ידי חובת הברכה, משום שכולם נהיו בדברו של השם יתברך. ונחלקו רבותינו בגמרא, אם בירך שהכל על פת לחם או על יין, אם יצא ידי חובה אם לאו, ולהלכה פסקו הראשונים ומרן השלחן ערוך שאפילו אם בירך על הפת שהכל נהיה בדברו, יצא ידי חובתו ואינו חוזר לברך.
ומכיוון שאם מברך על פרי שברכתו בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, יוצא ידי חובתו, כתבו הפוסקים שכל פרי שיש לפוסקי ההלכה ספק אם ברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, יש לברך עליו בורא פרי האדמה. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב אודות פרי הבננה שנחלקו הפוסקים אם הוא פרי העץ או פרי האדמה, שברכתו בורא פרי האדמה מחמת הספק. וכן לגבי חצילים ופלפלים, שנחלקו הפוסקים אם הם מין אילן או מין ירק, יש לברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה, שבכך יוצאים ידי חובה לכל הדעות.



ציטוט ההודעה

