רוצה להתאבד
אז ככה אני רוצה להתאבד ואני פשוט למסוגל לדבר על זה עם אף אחד חוץ מלכתוב את זה.
מודיע מראש זה **** שכל
אני התחיל בזה שאני חושב על זה הרבה מאוד אני חושב שזה התחיל מהרגע שנפרדתי מחברה שהיתה לי במשך שנתיים "האהבה הראשונה" טוב אולי דיכאון ממש רציני התחיל מהרגע הזה עכשיו אני בן 22 ונפרדנו בגיל 18 עכשיו אני הכתוב פה כמה דברים שאני חושב שאולי גרמו או הוסיפו לדיכאון התמידי שלי וההתרחקות שלי מהחברה כן את זה שכחתי להזכיר אני די בודד ולא חברותי לזה אני גם הגיע בהמשך דבר ראשון אני עליתי לארץ בגיל 6 עם המשפחה שלי יש לי אחות ההורים שלי התגרשו בארץ כשאני הייתי ביסודי אני חושב בכיתה ה' בגלל שאבא שלי בגד באמא שלי או לפחות ככה קוראים לזה "בגידה" אחרי שזה קרה עברתי לגור עם אמא שלי באחת השכונות "היוקרתיות בעיר" ואבא שלי עבר לגור עם אחותי לא רחוק גם במקום "היפה הזה" טוב מהרגע הזה אני חושב שהדברים התחילו להתדרדר בכיתה ו' כבר עבדתי מחרתי פרחים בסופי שבוע כשהתחלתי את כיתה ז הינו כבר בעיר אחרת והתחלתי להבריז בכיתה י העיפו אותי מהבית ספר הלכתי ללמוד באיזה בית ספר אחר בבסיס צבאי שם עזבתי בתחילת יב זה לא שאני מטומטם קפצתי כיתה בבית ספר הזה מ-י ל-יא אבל חשבתי שאני לא רוצה לחטוף מכות מערסים ועדיף לעבוד זה יותר טוב שגם בבית ספר הזה הברזתי הרבה בגלל שהייתי עובד עד לרגע שהייתי צריך ללכת לבית ספר זאות היתה בחירה בין לישון שם או לישון בבית אחרי שעזבתי את הבית ספר מהרבה סיבות עברתי לגור עם אחותי באותה העיר שאני גר עכשיו וגדלתי בה ובאותו החודש האהבה הראשונה נפרדה ממני או שלהגיד שנפרדנו נשמע יותר טוב הקדימו לי את הגיוס התחלתי לעבוד באיזה מקום והיו שם כמה חברה שעישנו גראס אז אני חזרתי לעשן והתחלתי לעשן באופן די קבוע ואז הגיע הגיוס שלי שלא רציתי בכלל באותו הרגע כשהתגייסתי עברתי לגור עם סבתא שלי רק אני והיא ואבא שלי שבא כמאת כל יום לבקר הוא גר עם חברה שלו בעיר אחרת אבל בגלל שהוא עובד בעיר הוא יושן פה הרבה אז
התגייסתי לקרבי למרות שאני לא בעד הקיבוש וחשבתי שאני יכול לשנות משהו טעיתי ועברתי לגוב הייתי הולך לקב"ן מאותה סיבה שאני כותב פה בגלל הדעות הפוליטיות שלי ובגלל המחשבות האובדינות שלי הוא היה אומר לי שנראה לו שאני פשוט אוהב לחשוב על זה
זה בעיקרון הדבר היחיד שאני זוכר מהפגישות שלי איתו
בצבא ממש סבלתי בגלל שלא הצלחתי להבין איך אפשר לשנוא מישהו בגלל מה שהוא או באמת איך אפשר לזרוק פחית ריקה על סבא שהולך בצידי הכביש!?
אבל את זה עברתי עכשיו אני כמאת שנה משוחרר עובד בעבודה שאני לא אוהב גר עם סבתא שלי שאסור לי לעשות כלום בבית ואני לא יכול להביא אף אחד לבית הפסקתי לצאת בכלל מהבית מהרגע שהשתחררתי אני הולך לעבודה וחוזר הביתה שבימים האחרונים גם את זה הפסקתי כי נמאס לי אין טעם בשום דבר אני לא מצליח למצוא טעם בכלום חברות היו לי הרבה ובכולן פגעתי בגלל זה הפסקתי לצאת עם בנות ואני אפילו לא רוצה לנסות כי גם ככה ניפרד בדרך כזאות או אחרת לצאת מהבית אני לא רוצה כי אני פשוט לא מצליח למצוא אנשים עם אותם תחומי התענינות כמו שלי ואת אלה שכן מצאתי גרים רחוק ואני לא יכול לסוע לראות אותם כי אין לי רכב והמחשבה העיקרית שיש לי תמיד בראש היא למה לעשות משהו עם הכל נגמר בסוף לכל דבר יש סוף אין דבר בעולם בלי סוף באלוהים אני לא מאמין אז עם מישהו עונה בלי ציטוטים או משפטים אינפטיליים אני פשוט לא מצליח למצוא משהו ששווא להישאר בשבילו חוץ מאמא שזה יהרוג אותה עם אני יעשה משהו לעצמי וזאות הסיבה היחידה שאני עדיין כאן אבל וגם אותה אני כבר שוכח כשאני שוקע במחשבות אני רוצה פשוט לברוח להפסיק את כל זה תודה על מראש וסורי על *** שכל
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי wot
