לראות לאן לצאת!
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אויביך וּנְתָנוֹ ה' אֱלקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: הארי הקדוש מבהיר לנו על פי הסוד. שעצם לקיחת האישה יפת התואר בָּא להוציא ממנה ניצוץ השייך לאותו יהודי. ועובדה, שלאחר מכן אומרת לנו התורה "וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ" כלומר לפתע פתאום כבר אין לך צורך בה? כי אחרת מה לנו ולגויה הזאת? מוסיף וממשיך הארי הקדוש ומעביר לנו מסר עצום. הוא אומר כי כאשר אדם קורא, או שומע דרשה כל שהיא. או רואה לנגד עיניו מקרה כל שהוא, כל זה לא לחינם. הוא לא שומע את הדרשה כך סתם או רואה את המקרה "במקרה" כי יְעָדוּ לו לשמוע את הדרשה או לראות את המקרה. והעובדה היא, שהוא שומע או קורא את דרשה (כמוך הקורא). ואם האדם לפתע מרגיש התנגדות לכתוב או פגיעה. זה מרְאֶה כי הדרשה מדברת אליו! ומי שמתנגד זה העמלק שבתוכו, כמו שכתוב בספר אגרא דכלה דף של\א: "ומוציא ניצוץ הקליפה מהקליפה. וזה שאומר הכתוב כי תצא למלחמה על אויבך," כלומר על האדם להילחם בעמלֶק שבתוכו, המונע ממנו להתחבר למאמר, או לדרשה. ולהוציא את הניצוץ שלו מתוכה. וּלֶמָה הכוונה "להוציא את הניצוץ?" הכוונה היא להבין מה הדרשה, או המאמר קשור אליך. ואם אתה תבין, אז אתה בעצם תדע מה עליך לתקן. כי אז אתה בחזקת "ידיעת המחלה זו חצי תרופה" וככול שאתה חושב יותר שהדרשה מדברת אליךָ או עָלֶיךָ, כך תבין שהניצוץ שלך מדבר אליך מהפנימיות שבךָ. ומה שנותר לך זה לבדוק מה ואיך ומה עליך לתקן כתוצאה מהדרשה. ולמה הדבר דומֶה? אדם העומד מול הָמָרְאָּה האם הוא יכול לכעוס על הָמָרְאָּה, אם הוא רואה מולו מישהו מכוער וגס רוח? או שהוא רואה מישהו שמן או רזה או גבוה או נמוך האם הוא יכול להטיל את האשמה על הָמָרְאָּה? כמובן שלא. וזה בעצם תפקיד הדרשה. להיות סוג של מָּרְאָה לציבור וכול אחד יוציא את הניצוץ הנוגע לו ויתקן אותו. ואם הוא מרגיש כי מדובר בו אז הוא צריך לקרא מה אומר מרן ב שולחן ערוך אבן העזר סימן ב ד."ועז פנים ביותר, חוששין להם וראוי להתרחק מהם, שאלו סימני פסלות הם. וכן כל הפוסל אחרים תמיד, כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהם שהם ממזרים, חוששין לו שמא ממזר הוא. ואם אומר להם שהם עבדים, חוששים לו שמא עבד הוא, שכל הפוסל במומו פוסל." ה.וכן מי שיש בו עזות פנים ואכזריות ושוֹנֶא את הבריות ואינו גומל להם חסד, חוששים לו ביותר שמא גבעוני הוא". אוי ואבוי דברים קשים אומר מרן!! כלומר אם אתה מזהה משהו שלילי, או חיובי, עליך בדרשה. סימן שאָתָה רואה את זה משום שהדבר קיים בך, אחרת לא הייתה יכול להבחין בדבר. ונשאלת שאלה אם האדם מכיר את עצמו היטב, אז למה ומדוע הוא, האדם זקוק לדרשה או למאמר? ואת תשובה לכך נותנת הגמרא בבלי ת בכורות לח"אין אדם רואה מומין לעצמו" או כמו בֶ נגעים ב כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו . ולכן ברור מדוע האדם כועס כשהוא מזהה בעצמו בתוכו דברים שלילים מתוך הדרשה כִּי: הַאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת חֶסְרוֹנוֹת עָצְמוֹ, אָבַל יֶדָע לֶזָהוֹת אוֹתָן אֶצֶל הָאַחֶר, מֶשוּם שֶהֶם טֶבוּעוֹת בוֹ* !!!!
הפרשה כי תצא תמיד נקראת בחודש אלול? חודש הרחמים והסליחות, חודש דין וחשבון. ואיך אדם יכול לעשות דין וחשבון אמיתי ואובייקטיבי על עצמו? רק ביקורת בלתי תלויה מבחוץ שתבדוק את הטעון בדיקה, יכולה למצוא ליקויים. כי האדם תמיד קרוב לעצמו ולא יוכל לבדוק את עצמו באופן אמיתי. ולכן בחודש שבו אנו נדרשים לבדוק את עצמנו ולעשות דין וחשבון, נשאל אם כן איך עושים זאת? איך אדם יכול לבדוק את עצמו? וחשבתי כי יתכן שבעצם מורה לנו התורה בפרשה כי תצא!! שעלינו בעצם לצאת מתוך עצמנו, מתוך הקליפה שאנו נמצאים בתוכה, לצאת מן השגרה, לצאת מן ההרגל, מן הבועה הגשמית שעוטפת אותנו, ומהווה חוצץ בינינו לבורא עולם. ובקיצור כי נצא מתוך עצמנו ונביט על העולם כמו שהוא, כי רק כך נוכל לראות את הדברים לאשורם, ולעשות לעצמנו דין וחשבון כראוי. ולא כמו שאנו רואים את העולם מנקודת מבטינו. רוצים לדעת לָמָה צריך לצאת מעצמנוּ? כי...
נקודת המבט שלנו נותנת לנו לראות תמיד את הפגם אצל האחר.
"כשהאחר לא עושה משהו, הוא עצלן. *** כשאתה לא עושה...אתה מאוד עסוק.
כשהאחר מדבר, הוא מרכל... **** כשאתה מדבר... זו ביקורת בונה.
כשהאחר מחליט על משהו, הוא עקשן. **** כשאתה עושה זאת,,, יש לך אופי!!
כשהאחר לא אומר שלום, הוא מוג-לב **** כשאתה עובר בלי לומר שלום... אתה סתם מפוזר.
כשהאחר מדבר על עצמו, הוא אגואיסט **** כשאתה מדבר על עצמך... זה בגלל שאתה צריך לפתוח את לבך...
כשהאחר משתדל להיות נחמד, יש לו מניעים. **** כשאתה מתנהג כך... אתה פשוט נחמד.
כשהאחר עושה משהו ללא סדר מסוים, הוא מבולגן **** כשאתה עושה זאת...אתה יצירתי.
כשהאחר מתקדם, נתנו לו הזדמנויות **** כשאתה מתקדם...זה פרי עמלך!
כשהאחר נלחם עבור זכויותיו, הוא עקשן **** כשאתה נוהג כך... זה סימן של אישיות.
זו נקודת המבט האגואיסטית של כל אחד ואחת מאיתנו ולכן אומרת התורה "כי תצא" רק כשתצליח לצאת מעצמך. וכשתתכוון לשפוט את האחר... העף מבט קודם מבחוץ לתוך עצמך... ואז תהייה לך נקודת התייחסות לכל העניין. כי באמצעות שיפוטים קטנוניים, אנחנו בעצם שופטים את עצמנו בדמות האחר...
ולכן עלינו לראות את העולם מנקודת המבט שנותנת לנו התורה הקדושה. ממש כמו נמלה שהולכת על דף של ספר. ולעולם היא לא תוכל לקרא את הדף אלא אם היא תוכל להתרחק ממנו עד שתראה את כל הדף. כך אנו!! רק אם נצא מעצמנו. רק אז נוכל להבין את הדברים טוב יותר. ונוכל לנהוג בהתאם. זה דומה לאדם שיוצא בחללית מכדור הארץ ורואה את כדור הארץ מהחלל, ומה שהוא רואה משם הוא מעולם לא יוכל לראות מכדור הארץ. כך גם אנו, אם לא נבין את מיקומנו האמיתי ולא נשאף לצאת מתוך עצמנו ולראות את מיקומינו האמיתי על פי התורה לא נוכל להתקדם לעולם. ובטח שלא נוכל להתקרב לבורא עולם כמו שצריך ולקיים את מצוותיו, ואז גם יהיה לנו קשה להבין ולהפנים את הנבואות על המשיח והגאולה והדברים יראו לנו מן דברים כאלה לא מציאותיים חס וחלילה.
משל לחכמולוג שלנו שיודע הָכּ וֹל
אתם בטח מכירים את כל אלו שחושבים כי הם יודעים הכול, ואין להם יותר מה ללמוד כי הם ממש מושלמים?
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: אומרים הדרשנים כי תצא למלחמה, על יצר הרע, ונתנו ה' בידך. כלומר האדם צריך רק להתחיל את המלחמה ביצר הרע והקדוש ברוך הוא יעזור לו לנצח את יצר הרע. זה פרוש אחד מ 70 פנים שיש לתורה הקדושה. ולפעמים יש כאלה אשר רואים את המצוות שכתובות בתורה והם חושבים את עצמם לחכמים גדולים ונותנים למצוות פרושים משלהם לדוגמה, שמעתי בצעירותי כי את החזיר אנו לא אוכלים כי לפני אלפי שנים לא היו מקררים ובשר חזיר מתקלקל מהר. או לא תבשל גדי בחלב אימו. זה בדיוק כמו שאומרת התורה שאסור לבשל גדי בחלב אבל לאכול עם גבינה מותר ח"ו אבל לחכמולוגים האלו יש לי משל שדרש החפץ חיים שהמשיל זאת, למלך ששלח את אחד מיועציו לכנס מדיני חשוב. לפני צאת המשלחת קרא אליו את הנציג הבכיר ביותר, העומד בראשה, והזהירו בכל חומר המשתמע, בכל מצב, בכל מקרה, לא תפשוט מעליך את בגדיך העליונים! זכור ואל תשכח. הנציג התפלא על האזהרה המוזרה, ומובן כי התחייב שלא לעשות זאת, ויהי מה. בתום ימי הדיונים נערכה "מסיבת סיום" ע"י המארחים. ותוך כדי המסיבה ניגש אחד השרים המשתתפים בכנס אל מיודענו ראש המשלחת. ובפנים דואגות שואל לשלומו ומתעניין לדעת, כיצד עבר את הניתוח וכו' וכו' הלה אינו יודע מה הוא רוצה ממנו ומכחיש מכל וכל את הניתוח, אך לאט, לאט נוצר סביבו מעגל של אנשים אשר אינם מאמינים לו. אמר לו השר: הרי ידוע לכל שעברת ניתוח מסובך, איך אתה יכול להכחיש? והוא בשלו, לא היה ניתוח מעולם. לפתע, קופץ אחד מהחבורה והצעה בפיו, הבה נתערב על סך של 10 מיליון דולר, כולם נדהמים. אך הנציג מתעשת ואומר יש לי רעיון פשוט, אוריד את חולצתי וכולם יוכלו לראות שאין צלקות ואין סימני ניתוח. כולם הסכימו, ומיודענו נזכר באזהרת המלך, אך אומר לעצמו, הרי שטות כזו תכניס לאוצר המלך סכום עצום של 10 מיליון דולר. המלך בוודאי לא העלה על דעתו שגם במצב כזה לא אתפשט. אמר ועשה, התפשט והוכיח לכולם כי אין צלקת ולא היה ניתוח וכו'. כולם הודו שהצדק עמו וקבל במקום את השיק על הסך המוסכם.משחזרה המשלחת נקרא אל המלך והשאלה הראשונה הייתהכמובן:האם שמע לאזהרה ולא התפשט. ענה הנציג: הוד מלכותו הם כאלה טיפשים ואני שמעתי להוראה שלך אבל חשבתי כשהם היו מוכנים לתת לי סכום של 10 מיליון דולר כדי שאוכיח את דברי. לזה בוודאי לא חשבת כאשר הזהרת אותי. תפס המלך בראשו וזעק "אתה הוא השוטה" הרי אני התערבתי על סך של 25 מיליון דולר שאתה נאמן לי בכל מצב ולא תעשה דבר זה מה שלא יהיה והנה עכשיו החכמת על דברי וגרמת לי בושה, ביזיון והפסד כספי גדול. כך האדם הוא תמיד יותר חכם. והקב"ה אומר: אל תחכים על מצוותי עשה אותן בתמימות. ובלא להתחכם ורק אז יהא לבך שלם עמי. כך גם אנו, חכמולוגים כאלו. בכל דרך ובכול צורה יש כאלו שאומרים "אני אדם טוב לא גונב לא מרמה" ולכן הוא חושב שהוא צדיק וזה מספיק לכן התורה מיותרת עם שמירת שבת כשרות וכולי הוא בעצם מושלם. יש כאלו שחושבים שאם הם הולכים לשלוש תפילות ביום הם כבר בטח במדרגה לשבת ליד המשיח. אבל כשהם נוהגים על הכביש הכול נשכח מהם לא ואהבת לרעך כמוך לא את ושמרתם לנפשותיכם והם נוסעים כמו מטורפים והעיקר הם מתפללים כל יום, וכן הלאה מי חרדי שמתנהג לא כראוי ועד לחילוני שחושב שהוא צדיק ובעצם כולנו מוצאים לעצמנו את הסיבות מדוע לא להתנהג כמו שכתוב בתורה, חלק יגידו ההוראות בתורה ישנות היום אנחנו מודרנים והתורה בטח לא חשבה על מצבים כאלו חחח ממש כמו אותו שר שבמשלה תחשבו על זה!!!!
אמרת השבוע: בריאות לפי הרמב"ם : בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. אלה העקרונות שיפים לנצח.
כל הזכויות שמרות : לעוּזִי עֶזְרָא מִזְרָחִי