על ה"הוכחות" של האבולוציה
מקובל לחשוב כי ישנן הוכחות לתיאוריית האבולוציה, ויש אומרים הוכחות רבות. אך האמת היא שההוכחה היחידה עליה מסתמכת האבולוציה היא, עצם קיומינו.
תיאוריית האבולוציה מתארת התרחשויות ואירועים, ולפיכך אין אפשרות ואפילו תיאורטית להוכיחה. את אירועי העבר נהוג לכלול אצלנו בתחום ההיסטוריה, כאשר יש עדות של בני אדם להתרחשויות. האבולוציה היא הצעה תיאורטית להסבר ההתרחשויות, לפיכך גם אם היה אפשר להוכיח שהתרחשות כזו אפשרית מבחינה תיאורטית, אין שום אפשרות להוכיח שאכן התרחשה. ומפורסמת קביעתו של פרופ' אהרן קציר: "אין תורת דרוין תורה מוכחת באופן נסיוני ואי אפשר לאשרה במעבדה", (פרופ' אהרן קציר, בכור המהפכה המדעית, הוצ' עם עובד 1971, עמ' 134).
• ü "אין לנו כמובן כל אפשרות להוכיח את האבולוציה במישרין כי אין לאל ידינו לשחזר את תהליכי האבולוציה שהתרחשו במשך מאות מליונים של שנים", (פרקי ביולוגיה, עמ' 186).
תיאוריית האבולוציה אינה עונה על הקריטריון הבסיסי של מדע כפי שנקבע ע"י הפילוסוף של המדע קארל פופר: "מדע הוא טיעון הניתן להפרכה או להוכחה" (Science: Conjectures and Refutations, p 36), ומכיון שתיאוריית האבולוציה אינה ניתנת להוכחה ולא להפרכה (אפשר לטעון או להוכיח שהמנגנון התיאורטי אינו אפשרי, אך עד כמה שהוא אפשרי, אי אפשר להפריך או להוכיח את התרחשותו) היא איננה בגדר מדע[1].
הוכחה מסדר הממצאים
שונה הדבר לגבי גיל העולם, לו הובאו הוכחות שונות. כתמיכה לסבירות גבוהה בהתרחשות מקובל לראות את תיארוך השכבות והממצאים, אך תמיכה זו פגומה וחסרה. לא זו בלבד שהתמיכה הזו פגומה, אלא שהיא גם מיוסדת על התיאוריה, ובכך היא בגדר הנחת המבוקש.
ד"ר טרופ מבהיר את השיטה הזו בספרו "בריאה, מוצא החיים":
"כיצד הוכן הטור הגיאולוגי? תלמידים תמימים סבורים, שמדענים ערכו חפירות וחשפו סדרות גיאולוגיות ברורות ושלמות. אין הדבר כך, מעולם לא נמצאה סדרה גיאולוגית מושלמת בשום מקום על פני כדור הארץ. ברוב המקומות נחשפו רק שתים או שלוש שכבות אחת על גבי השניה. אפילו הקניון הגדול בקולורדו, עתיר השכבות, המיוחד במינו בכל כדור הארץ, מכיל רק 5 מערכות עיקריות.
אילו היו עורמים את כל השכבות הגיאולוגיות כולן אחת על השניה, כי אז הייתה הערמה בגובה של 100 מיילים. (O.D. Von English and K.E.Caster , "Geology", Ms. Graw-Hill, 1952, New York). עומקו של הקניון הגדול בקולורדו הוא רק מייל אחד, היינו: 1% מכלל השכבות. עובדה זו מציקה לגיאולוגים, לכן הם טוענים, שהחלקים האחרים של הסדרות הגיאולוגיות בקניון נהרסו עם הזמן ע"י תזוזות טקטוניות ובלייה. בגלל הרציפות הקטועה של הטור הגיאולוגי, חייבים הגיאולוגים לצרף פיסות סלעים מאלפי מקומות ולשחזר מהם את הטור הגיאולוגי, המופיע בסדר נכון רק בספרי הגיאולוגיה.
כיוון שהטור הגיאולוגי משוחזר מפיסות אינפורמציה כאלה, המפוזרות במקומות רבים מאוד על פני כדור הארץ, נשאלת השאלה: כיצד, בכל זאת, נקבע סדר השכבות? או נציג את השאלה במילים אחרות: כיוון שהשכבות, ברובן הגדול, לא נמצאות יחד, אחת על גבי השניה, מי לידנו יתקע, שגם סדר המאובנים, הנקבע ע"י שחזור שרירותי, הוא אמיתי? לגיאולוגים לא נותרה הברירה אלא להשתמש בעקרונות אחרים, כדי לתארך ולסדר שכבות הסלעים.
הגיאו כרונולוגיה והאבולוציה נטענות אחת על השניה
הגיאולוגים נעזרים בתיאוריית האבולוציה. הם מקבלים את ההנחה על הרצף והאבולוציה של צורות החיים, המבוססות על השוואות רמות המורכבות של היצורים. כאשר מתגלים מאובנים, הם ממוינים בהתאם לשיבוצם ברצף האבולוציוני, ורק אחרי כן מייחסים את הסלע, שבו נמצא המאובן, לתקופה שלו. אבל קורה לעתים, שסלעים, אשר לפי הבדיקות הפיזיקליות שלהם שקעו יחד במאורע מהיר, מכילים מאובנים מתקופות שונות לגמרי, עד כדי גיחוך, ונוצרה תעלומה.
תיארוך גיאולוגי ותיארוך אבולוציוני נשענים זה על זה, בלי שתהיה להם אחיזה על בסיס איתן אחר. אבולוציה "מוכחת" ע"י סדר המאובנים בסלעים, ותיארוך הסלעים "נקבע" על ידי מציאות המאובנים בתוכם, בהתאם להסבר האבולוציוני.
מול בעיות פענוח של שכבות מקוטעות ומפוזרות, פונים הגיאולוגים לביולוגים שיעריכו עבורם את דרגת הפרימיטיביות של מאובני האורגניזמים שבתוכם. חוקרי האבולוציה נעזרים לעתים בשיטות רדומטריות, אך גם כאן קיימת הסלקציה: תוצאות לא מספקות או לא מתאימות, נדחות הצידה ואינן מתפרסמות".
הוכחה מסדר הצורות של המינים
אחת הדוגמאות המובאות בד"כ להתפתחות הצורות של המין היא מהתפתחות הסוס. נמצאו סוסים בגודל כלב ובעלי ארבע אצבעות, נמצאו סוסים בעלי שלשה אצבעות, כן קיימים שינויים באורך הלסת, ושינויים בחוזק השיניים הטוחנות, ובגובה הסוסים. משערים כי הסוסים הנמוכים רעו ביערות, והגבוהים בסוואנות. אך האם ישנה כאן הוכחה? אין כאן אלא מיון של כל סוגי הסוסים לפי תכונותיהם בסדר עולה. יכלנו למיין כך גם את כל סוגי הכלבים הקיימים עמנו היום, שאנו יודעים יפה את מקורותיהם הגזעיים, ולדמין אותם כנוצרים זה מזה בסדר הדרגתי, כשכל אחד חי בסביבה אחרת ומעלותיו המיוחדות מסייעות לו לטרוף בונזו או דוגלי יותר מחבריו. (הכלבים השעירים יכלו לטמון פתיתי דוגלי בפרוותם, ומשום כך שרדו, הנמוכים והמארכים יכלו להתגנב אל מאחורי הטלויזיה ולזכות גם בפרורי הבונזו שנפלו עד שם. וכך הלאה). מעבר משלש אצבעות לאחת נחשב התפתחות, בדיוק כשם שהוא נחשב נסיגה. ולו היתה זו באמת התפתחות, כי אז האדם בעל חמש האצבעות הוא המין הירוד ביותר, הכלב בעל ארבע האצבעות (ואגודל מנוון) הוא המין המשופר יותר, החזיר משתמש רק בשלש אצבעות, הגמל בשניים והסוס באחד. וייתכן באמת שיותר נח להיות אביו של החזיר מאשר צאצא שלו..
• ü "נקודת התורפה העיקרית של ההסבר האבולוציוני בכך שאנו יודעים מראש כיצד נראות, למשל, פרסות הסוסים, לפני שאנו שואלים מדוע התפתחו כפי שהתפתחו, ומה תועלתן. לשון אחר, במקום לטעון טענות א-פריורי, כנהוג במדע, עושה ההסבר האבולוציוני שימוש בטענות פוסטריורי. ומאחר שהאבולוציה עוסקת בדיעבד, כמעט ואי- אפשר להכריע בין תיאוריות חליפיות בשיטת ההפרכה. עובדת היותה דיסציפלינה היסטורית באופיה, המפרשת ממצאים ואירועים לאחר התרחשותם, אינה מאפשרת לה, ככלל, לאמת את הנחותיה באופן אמפירי ובכך נשלל ממנה המעמד המדעי המובהק שכה נחוץ לה". (מתוך "מחשבות יב"מ, סוציוביולוגיה, הטבע שבאדם" 1981 עמ' 33).
כל קבוצת עצמים שתהיה בעולם ניתן לסדר לפי סדר התפתחותי, לו יניחו לפנינו: מצלמה, קופת צדקה, גרוש עם חור, מכונת כביסה, קרון להובלת בהמות, כרטיסיה מנוקבת, לחמניית ביגלה, סל עם ידיות, אבן שכב של ריחיים, ולא יהיה לנו שום מושג כיצד נוצרו חפצים אלו. נוכל לסדרם בסדר מופתי, לפי התפתחות החור למשל: הראשון היה הגרוש עם החור, לאחר מכן נוצרה הכרטיסיה המנוקבת, עם ההתפתחות הוא הגיע לגודל של מצלמה, אחר זמן רב כבר היתה לפנינו קופת הצדקה, הלחמניה, הסל, מכונת הכביסה, אבן הריחיים, ולבסוף: הקרון עם החלון.
• ü "כתוצאה מהכרות אלו נוצר בזמן האחרון יחס של זהירות בקורתית להנחה של קשרים גנטים באנטומיה המשווה, וגבר החשש שלא אחת מ'שלשלות היחסים' שהיו נחשבות לפנים כוודאויות לא היתה אלא דמיונית בלבד", (אנצ"ע כרך ד' עמ' 415).
דמיון בין מינים
דמיון בין מינים, הוכחה או סתירה? גם אם התפתחות היתה יכולה להסביר את הדמיון, אין הסבר זה מהווה הוכחה, אפילו אם הוא הגיוני. דמיון בין מינים אינו מוכיח על התפתחות יותר מאשר על בורא אחד. לעומת זאת ניתן להוכיח כי דמיון בין מינים אינו דוקא תוצאה של התתפתחות. ישנן סדרות שלמות של איברים דומים שאינם יכולים להתפרש כהתפתחות, "האיברים האנאלוגיים". למשל: כנפי הדבורה וכנפי העטלף, שתיהן משמשות למעוף ושתיהן עשויות מעין קרום דק המחוזק ע"י פיגום קשה. אך הקרום של העטלף עשוי מעור, והפיגום נוצר ע"י השלד הפנימי. ואלו בדבורה עשוי הכנף מכיטין שהוא חומר השלד של החרקים, והפיגום נוצר ע"י טרכיאות מלאות אויר.
ישנם איברים מורכבים החוזרים על עצמם במינים שונים אף שלכל הדעות לא התפתחו זה מזה. גם בין בעלי השליה וגם בין חסרי השליה ישנם: מכרסמים, אוכלי חרקים וטורפים, כשבין המקבילים בשני הסדרות ישנם סימני דמיון רבים, אף שהם לכל הדעות לא התפתחו זה מזה. ישנן ארבעה משפחות של בעלי כנפיים, שלא התפתחו זה מזה (צפורים, חרקים מעופפים, עטלפים, הפטרודקטיל). האם הגיוני שהמוטאציות יצרו כנפיים בארבעה יצורים מקבילים?
המעבר מדגים לדו חיים היה "רב מערכתי" (polyphyletic), מערכת הדם-לב-ריאות של הצפרדע, הסלמנדרה, ועוד חוליות רבות, נוצרו במקרה במקביל.. סימפסון כותב: "שכיחות ההקבלות וההתלכדויות צויה כמעט בכל הרמות", (Simpson, G.G 1953, "The Magor Freatores of evolution" N.Y. Columbia University Press.).
ריצ'ארד דוקינס כותב: "העיניים התפתחו בעולם החי לא פחות מ40- פעמים וככל הנראה יותר מ60-" (מתוך "הטיפוס על ההר הבלתי סביר", ריצ'רד דוקינס, פרק 5). האם באמת ניתן להאמין באבסורד שכזה? די להתבונן בדבריו הידועים של דרוין בקשר להתפתחות העין: "להניח שהעין, עם כל הכישורים הנלווים לה, כמו לכוון את הפוקוס למרחקים שונים בשביל לסנן כמויות שונות של אור, ולתיקון פערים וסטייה כרומאטית, היו יכולים להיווצר על ידי הברירה הטבעית, נראה, ואני באופן חופשי מתוודה, שזה אבסורד בדרגה הגבוהה ביותר".[2] האם אפשר להכפיל דברים אלו בחזקת 60? מבלי לדון בתגליות החדשות בהקשר למורכבות העין ושכלוליה.
באוסטרליה ישנה חפרפרת כיסאית שלמראית עין אין להבדיל בינה לבין החפרפרות המוכרות בשאר היבשות, מערכת איכון ההד (כשל עטלפים) נמצאת פעמים רבות במינים שונים שלא התפתחו זה מזה. התעופה התפתחה במקביל באופן בלתי תלוי אצל אצל החרקים, העופות, והיונקים. כאשר המין האנושי משקיע את מיטב המוחות והטכנולוגיה בכדי לפתח תעופה, זו התפתחה במקרה לפחות שלש פעמים!
תופעה מוכרת זו קרויה "התלכדויות" ואין לה שום הסבר הגיוני, כיצד הגיעו העיניים של היונקים ושל התמנון לדמיון מפליא? (בעפעפיים ,אישונים, עדשות, קשתית, מי הלשכה ורשתית הכוללת מדוכים וקנים, ועוד) לגבי התלכדויות שונות כתב ארנסט מייאר "כאשר יש רק סוג אחד של פתרון לבעיה מסויימת צורות חיים שונות יגיעו אליו" (Mayer E. 1963. "Animal Speeies and Evolution". Harvard University Press, Cambridge, Mass). אך האם צורת העיניים האנושית והתמנונית היא פתרון יחיד אפשרי? או שמא לוגו של יצרן? דוקינס אומר על כך: "מקרים כאלה של התכנסות לכאורה יכולים להיות מדהימים ביותר, הם מספרים את ההמחשות המרשימות ביותר לכוחה של הברירה הטבעית להגיע לעיצובים טובים" (השען העיור עמ' 121). מעניין כיצד שורד דוקא העיצוב הטוב?
יש לציין כי יש הרואים ב"שרידי איברים" הוכחה לאבולוציה, אך בודאי אין כאן הוכחה להתפתחות, לכל היותר אפשר לראות בזה התנוונות של איברים מסויימים. אין לראות בחוסר ידע הוכחה, שכן אפשרי שה"שרידים" משמשים את הגוף בצורה כל שהיא, כפי שהתברר לגבי התוספתן לאחר שנים רבות בהן נחשב מיותר.[3]
הוכחה מחוליות הביניים
בתקשורת ובספרים הפופולאריים מתיחסים לחוליות ביניים כ'הוכחות' לתיאוריית האבולוציה. כך בשנות ה90 בישרו אמצעי התקשורת בקול גדול כי "נמצאה חוליית הביניים המוכיחה באופן סופי את תורת האבולוציה". מבלי להיכנס כאן לנתונים הודאיים בהקשר לשבר גולגולת זה שהוחלט כי הוא חוליית ביניים, יש להבהיר כי אין שום משמעות בין שאלת התרחשות האבולוציה לבינו. אי אפשר להוכיח אירועים מכח ממצאים, גם לו היו עוד אלפי חוליות ביניים, כלומר יצורים הדומים לשתי צורות חיים, ממוצעים בין פשוט למורכב, אין הדבר מוכיח כיצד נוצרו מינים אלו.
יש לשער כי אם הקופים היו נכחדים, והיינו מגלים את שרידיהם ביום מן הימים, היה אפשר לנפנף גם בהם כ'הוכחה', חוליית ביניים בין הסוס לאדם. אלא שעדיין אנו זקוקים לתיאוריה, שתניח את ההתפתחות המקרית בין מין למין, גם לגבי המינים שאנו מכירים, וגם לאלו שנכחדו. וזוּ לא הוּכְחָה במאומה.
לגופם של דברים הרי יכלנו לחסוך טירחה, ולגלות את חוליות הביניים ע"י עיון בספר השיאים של גיניס, בשנות החמשים נתגלו בכמה מקומות בעולם ובעיקר ביפן מקרים מוזרים של גדילת צמר גפן מתוך גוף של אשה, (מדע כט' חוברת 4 עמ' 167). האם מצאנו את חוליית הביניים בין הצומח לאדם? אנשים במדות שונות ובמוזרויות שונות נתגלו ותועדו בימינו בכל קצווי העולם ותמונותיהם מתנוססות דרך קבע בספר השיאים של גיניס, האם הם חוליית הביניים בינינו לבעלי החיים: אדם בעל פני חתול, נשים מזוקנות, בני אדם בעלי פרוה, וענקים בעלי מדות.. [4]
אפשר לספר כאן גם על "חוליית ביניים" מפורסמת, שהוצגה ב300 מוזיאונים בעולם: "איש פילטדאון", כשבסיום סיבוב ההופעות התברר כי המדובר בסך הכל בהרכבת לסת של קוף שנגנבה מגן חיות. אכן, כך חלפה תהילת עולם..[5]
דוגמא הממחישה את האבסורד שבשימוש ב'חוליות הביניים':
• ü "הבאסקים ניכרים בקלסתר פניהם שיש בו צירוף יחיד במינו של קוים אנתרופולוגיים, משערים שהם דומים ביותר לטיפוס האדם מן התקופה הפאלאוליתית המאוחרת ששרידיו נמצאו במערות קרו מאניון בצרפת, וכשם שהטיפוס האנתרופולוגי הפיסי שלהם קדום מאד כך גם לשונם היא מן הקדומות ביותר ואף במנהגיהם ובהרגלי עבודתם נשתמרו יסודות מן התקופה הפרהיסטורית.. הבאסקים יושבים בגלילותיהם הנזכרים לכל הפחות מתקופת האבן המאוחרת" (אנצ"ע ערך בסקים).
לו היתה שואה משמידה את העם הבסקי לפני כמה שנים, היינו מתארכים ללא ספק את כולם לתקופה הפאלאוליתית, לפי מבנה פניהם ושאר הקריטריונים האנתרופולוגיים, ולפי "מנהגיהם והרגלי עבודתם" שהיו משתמרים, היתה הוכחה ברורה ומוחצת לתיארוך הנ"ל. ורק היה על הגורל המשעשע לקוות שלא היה נמצא בחיקו של אף אחד מכשיר פלאפון... העובדה כי הם יושבים באותם גלילות מתקופת האבן (יותר מארבעת אלפים שנה אחורה!) גם לא היתה מתקבלת על אף דעה, ולכן גם בהתעלמות מהמבנה האנתרופולוגי, היו מיחסים את תרבותם כולה לתקופת האבן, וכך הלאה. גם האסקימואים הארקטים היו שרויים בתקופה הפליאוליתית עד לא מזמן. וכן השבטים האוסטרליים.
אין המדובר בחוליות ביניים אלא בקבוצות אנתרופולוגיות שונות, שאולי נכחדו או הוטמעו. אפשר כי בקבוצות פרימיטיביות יותר ומנותקות היו שכיחים יותר צורות כרומוזומיות לקויות ומוזרות עקב נישואין בין קרובים בצורה מסודרת לאורך שנים רבות ותקופות ארוכות, המגדילים בהרבה את הסיכויים להתרבות גנים פגומים או יוצאי דופן. וכן סביר כי בחלק מן המקרים גזעים נחותים אכן הוכרעו והושמדו או הוטמעו ע"י גזעים חזקים יותר, שהרי הזרם המרכזי תמיד מנצח.
• ü סטנפורד כותב: "טיפוסים ניאדרתליים מצויים כיום חיים בין אנשים מודרניים" (א. א. סטנפורד Man and the living world, עמ' 648).
• ü הוטן אומר: "על גולגולת של אדם ניאדרטלי ניתו לשחזר פרצוף של שימפנזה כמו גם פרצוף של פילוסוף", (Hoden, E.E. 1946 "Up from the Ape". Mcmillan, N.Y. p 159).
• ü האבולוציוניסט דובנצקי מודה: למעשה כל המאובנים שנמצאו הם קטועים, ועל פי רוב מתפתים החוקרים לספקולציות. (Klotz, J.W. 1970 "Genes: Genesis and Evolution". Concordia Publishing House, St Louis, p. 371).
• ü סימפסון אומר: "המקור לכל 32 הסדרות של היונקים הוא ספקולטיבי בעיקרו ומוטל בספק", (Simpson, G.G 1953, "The Magor Freatores of evolution" N.Y. Columbia University Press.).
עצם הדיבור על 'חצי אדם חצי קוף' הוא הנחת המבוקש, שכן מי שמאמין ברוחניות האדם, רואה את הפרטים המוגדרים כ'חצי אדם' כחסרי משמעות: מה היא המשמעות של צורת הלסת או נפח הגולגולת, לעומת השאלה האם הנתונים האלו שייכים לאדם בעל ערכים, בחירה חפשית, יכולת דיבור, יכולת הפשטה, וכו'. האם ייתכן יצור שהוא חצי חי וחצי מת? כל זמן שיש חיים הרי היצור חי, ואין חיים ומוות יכולים להתחלק בגוף אחד. כך גם לגבי האדם והקוף, האדם הפחות והנחות ביותר שאפשר לדמיין, הרי הוא אדם, שזמן מה של חינוך יכול להפוך אותו לד"ר לנימוסי שלחן או לאידיאליסט נלהב. והקוף האינטליגנטי ביותר גם אם יהלך על שתיים וייראה כאדם שעיר בלבד, הרי הוא אינו אלא קוף.
________________________________________
[1]טיעון רווח (נמצא גם אצל דוקינס, השען העיור, בפרק "יריבים מובסים") הוא כי אם תימצא למשל גולגולת אדם בשכבה בה התפתחו החד תאיים, תופרך האבולוציה. אלא שטיעון זה מוטעה: מציאה כזו אינה מפריכה אלא את הסכימה המקובלת בהתפתחות, אך לא את עצם התיאוריה. והרי נמצאו כאלו רבות לעשרות ולמאות (ראה לעיל: חריגות מן הסכימות האבולוציוניות).
[2]"העין חבויה בביטחה במסגרת עצם בולטת, המגינה עליה מחבטות. היא מצויידת בעפעף היורד אוטומטית בכל עת שעצם כלשהו מתקרב; עפעף המתרומם למרבה הנוחות, כדי לא להפריע לראיה, בזמן שאינו בשמוש. העין טובלת באופן קבע באמבט מרגיע של נוזל מחטא, הנובע מבארות בלוטות הדמע. הגבות עוצרות את הזיעה, והריסים עוזרים להרחיק חומרים זרים. הקרום הלבן החיצוני של גלגל העין נוקשה, מטרתו להגן על העין ולשמר את צורתה כנגד התארכות והתרדדות, אירועים העלולים לחבל בראיה. קרום העין הפנימי שחור, כמו פנים המצלמה, מטרתו לקלוט אור עודף שעלול לטשטש את המראה. העין מצויידת בעדשה גבישית, ויש לה מסך (רשתית) עליו מוקרן המראה. מסך זה מורכב מתשע שכבות, המכילות מליוני מוטות וחרוטים ומבוך של סיבי עצבים בתרכובת מסחררת. האישון מתרחב, בחושך, לאפשר כניסת אור מירבי ומצטמצם באור השמש, כדי לצמצם אור עודף. העין היא המשוכללת שבמצלמות; מלבד תכונת התאמה עצמית לעוצמת האור הקבועה בה, היא גם מתמקדת באופן מיידי ועצמאי בהתאם למרחקים, היא מצלמת תמונות צבעוניות, היא מסתובבת כדי להתמקד לכל הכוונים, היא גם קולטת מראה הפוך ומסדרת אותו כשראשו כלפי מעלה. כל מרכיב של העין: עדשה, רשתית, עצב אופטי, בלוטת דמע, ועוד, כולם הינו בעל מורכבות עצומה, לכמה מהם מליוני חלקים. לכל אחד ממליוני חלקים אלו הרכב כימי מדויק משלו ומבנה פיזיקלי מדויק המיוחד לו. כל מרכיב חייב להיות מוצב בדייקנות במקומו וכמו כן הוא חייב להיות בעל גודל מדוקדק", (מתוך מאמר מדע פופולארי).
[3]בעבר דובר על האוטוגנזה כהוכחה לשלבי היווצרות המין. שלבי התפתחות העובר נחשבו כברי סמכא לקבוע את שלבי התפתחות המין, ע"פ קביעתו של Haeckel כי: "האוטוגֶנֶזה היא חזרה מקוצרת על הפילוגֶנֶזה". (בהתעלם מכך שלצורך שכנוע ההמונים הוא שירטט את העובר האנושי כשזנב מסתלסל מעמוד שדרתו, ולאחר מכן הודה בהגזמה וזיוף). למשל: הצפרדע התפתחה מן הדגים, משום שהראשנים דומים לדגים. אך מאז כבר הוכח כי במקרים רבים הכלל איננו נכון, היווצרות העטיפות העובריות של בעלי האמניון, אי הימצאות קו הצד בשום דרגת התפתחות של עוברי הזוחלים, אי הימצאות רגל בעלת שלש אצבעות בעוברי הסוסים, היווצרות העין בין האיברים הראשונים באוטוגֶנֶזה, ורבים נוספים. אעפ"כ כלל זה נחשב תמיד כנכון ועל פיו יוצרים חלק מן הציורים היפים המעטרים את ספרי הלימוד ומתארים את כל חוליות הביניים שהיינו רוצים למצוא.
[4]הבדלים משמעותיים בין בני אדם נוצרים במהירות יחסית. מחקר עדכני מראה כי היהודים בתפוצות ובגלויות בעלי גן משותף ולא נטמעו באוכלוסיה המקומית, יהודי רוסיה פולין וגרמניה דומים זה לזה מבחינה גנטית יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית במדינות אלו. גם מדגם טביעות האצבעות מראה על קירבה משמעותית בין היהודים יוצאי העולם כולו (אירופה, אפריקה, אסיה, בארצות שונות) לעומת ההבדלים בין האוכלוסיות בהם התגוררו. (פרקי ביולוגיה עמ' 228). והנה שינויים מפליגים חלו ביהודים שהתגוררו בארצות שונות, תוך מאות שנים ספורות בלבד, אין צורך לפרט כיצד היהודים בגלויות השונות סיגלו לעצמם את התכונות האנתרופולוגיות של בני המקום, האתיופים, ההודים, התימנים, הרוסים. מבנה הלסת והגולגולת, הפיגמנטים, הגובה, השפתיים, וכו', כולם השתנו תוך פרק זמן היסטורי קצר.
"בדיקות שנעשו במהגרים אירופיים באמריקה (ע"י פ. בועז) חיזקו את ההנחה, שהרבה מן הסימנים הגזעיים המקובלים אינם סימנים גזעיים כלל, אלא פרי השפעות של תנאי החיים. למשל, שיעורי הגולגולת והגוף, ששימשו לאבחנת החלוקה הגזעית באירופה נוטים להשתנות במשפחות המהגרים האירופיים באמריקה תוך זמן קצר", (אנצ"ע ערך אירופה עמ' 118).
[5]בפברואר 99 פורסם ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" על התגלותו של דינוזאור מזן חדש, "ארכיאורפטור ליאונינגנסיס" (archaeoraptor liaoningensis), לפי הפירסום מדובר בחוליה החסרה, ובהוכחה חותכת לכך שבעלי כנף הם צאצאיהם האחרונים של הדינוזאורים. אלא לאחר כמה שבועות התברר שהארכיאורפטור, החוליה החסרה בין דינוזאור לציפור, הורכבה על ידי איכרים סינים חובבי מאובנים משרידיהם של שני בעלי חיים לפחות. התרמית נחשפה לאחר שחוקר סיני ביקר בליאונינג, המקום שבו נמצאו כביכול עצמותיו של הארכיאורפטור, וגילה שנגנב משם זנבו של דינוזאור המכונה דרומאזאור, ("הארץ", 2000/13/02).
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Mr. Ingidao
