הסיפור של סוזי
זהו הסיפור של סוזי.
סוזי מאמינה באלוהים.
ואלוהים הוא האור לחיים.
לפניי כל ארוחה, סוזי אמרה תודה לאלוהים, על האוכל שמישהו אחר גידל, הרג, הכין, שלח, סידר והגיש.
שום אוכל לא היה נאכל, אם לא היה 'מבורך'.
לפניי השינה סוזי ביקשה מאלוהים שירפא את החולים, יתן נחמה לחלשים וירגיע את העולם.
כמובן שסוזי התעוררה, כל בעיות העולם עדיין היו שם.
אבל איכשהו, הכל היה התוכנית האלוהית של אלוהים - אז זה בסדר.
כשסוזי חלתה, היא התפללה שאלוהים ירפא אותה, אחריי זה היא שילמה לרופא, קנתה תרופות והחלימה במשך כמה ימים בצורה טבעית.
כשסוזי היתה מבולבלת, היא התפללה שאלוהים יסדר את מחשבותיה, כשאוזניה לא קלטו שום דבר, היא פשוט ניחשה. וקראה לזה - עונש אלוהי.
כשאמא של סוזי היתה בתאונת דרכים, סוזי הודתה לאלוהים על כך שאמא שלה לא נהרגה.
אחריי זה סוזי התפללה שהיא תבריא, אחריי זה שילמה אלפיי שקלים בשביל רופאים שיתקנו אותה.
אחריי זה סוזי הלכה לבית הכנסת להגיד תודה לאלוהים על כך שהוא נורא נחמד, עד שהרב נורה ע"י מתנקש.
אחריי זה סוזי היתה בהלם, אז היא התפללה והודתה לאלוהים על כך שהרב עכשיו במקום טוב יותר.
והודתה על כך שהמשפחה של אותו הרב, עכשיו שמחה שהאבא\בעל שלהם הוא חלק מהתוכנית האלוהית.
כשההוריקן פגע באמריקה, סוזי התפללה והודתה לאלוהים על כך שהפך את מספרם של הגויים..לטיפה קטן יותר.
אח"כ סוזי התפללה לאלוהים שהמדע ימצא תרופות למחלות כאלה ואחרות.
אחריי הכל, זהו המדע שצריך לעשות את כל המרפא, כי אלוהים עסוק בלגרום לעולם להיות נפלאאא
מהי דעתכם על סוזי?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי S.P.Q.R
