
נכתב במקור על ידי
Anonymous
מתגעגע לתקופה שאהבה המושג אהבה הייתה יותר קלה ויפה, עכשיו הכל מאולץ וקשה ולא נעים וצריך לעבור אלפי מדורי גיהנום בשביל להגיע לאושר.
רוצה לחזור לתקופה הצעירה שדברים לא הפריעו לי, שלא היו בעיות שדברים באו ביתר קלות.
נמאס לי לחיות תחיים האלה, חיים קשים עם מלא מלא בעיות, מכללה, קרבי. חברים שאתה איתם מהגן מתגלים כאנשים הכי לא נאמנים והכי לא חבריים מתי שאתה צריך אותם, נמאס לי לסלוח לאנשים ביתר קלות רוצה שפעם אחת אני יוכל לכעוס על בנאדם יותר מ24 שעות בלי להשבר, לא מוצא את עצמי בכל הבלאגן הזה, כל החיים שלי לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי, במה אני אעסוק איך החיים שלי יהיו בעוד 5 שנים וואלה מתי שאני מצליח לגבש לעצמי מטרה ככ חשובה לי שוואלה פעם ראשונה בחיים שלי אני יודע מה אני רוצה להיות ואיפה אני עובר ככ הרבה קשיים, נמאס לי שאנשים לא מבינים אותי או לפחות מנסים, תמיד אומרים הכל יסתדר בסופו של דבר אבל ביננו שום דבר לא יסתדר מאליו, כל החיים האלה מלאים בפרוטקציות שזה פשוט מחליא אותי, אי אפשר להתקדם בלי פרוטקציות בחיים האלה.
כל דבר בשנה האחרונה חירבנתי, קשר שהייתי 8 חודשיים חירבנתי אחרי שבגדתי בגלל ששתיתי יותר מדי והאקסית פיתתה אותי, אהבתי אותה אהבת אמת, אהבה שבחיים לא הרגשתי לאף בחורה שהייתי איתה. רוצה למחוק קטעים שלמים מהחיים שלי פשוט להעלים אותם כאילו לא היו,עברת אחריה לפחות 6 קשרים שכולם נגמרו אחרי חודש בגלל שלא יכלתי לפתח רגשות לאותה בחורה זה לא שלא ניסתי, ואתה מגיע למצב שזה כבר מתסכל אותך, אתה חושב משהו אולי אצלך לא בסדר? אני לא בנאדם שעובר מבת למבת כמו שהוא מחליף גרבים וזה ממש מטריד שזה יהפוך לשיגרה כי זה פשוט לא אני.
האנשים שהכי קרובים אלייך מתגלים כשמאלנים ואתה צריך לחיות איתם ועם הדעות המכוערות שלהם, עם החוסר תמיכה בקרבי, פשוט נמאס רוצה שהעולם יעצור ואני אכנס למיטה לעוד שנה ולשכוח מכל הצרות, מנסה להתאפס ופשוט לא יכול.
אני בנאדם שיודע להתמודד עם הכל, אבל גם בנאדם כמוני נשבר באישו שלב.