אל תתנו לו לסנוור אתכם.

[XsonicX]

יום טוב

[subwave]

נשמע כמו 2 אנשים שחמכירים ומתמכים בתחום ההצלחה האישית אבל מנסים לנכס אותו לעצמם.
בכ''מ השתכנעתי שרק משהו שבאמת באמת רוצה לעשות שינוי ובאמת מוכן לזה יצליח בעקבות התוכנית.
בנוסף אני די בטוח שמצלמים תאנשים מיד לאחר התכנית ולא כשנה אחרי.

[XsonicX]

יום טוב

[subwave]

הדרך שלי היתה להבין שהדחף הזה הוא רק כמה דברים שקוראים לך במח.
הדרך שלי לדחוף את עצמי להצלחה היא פשוט לחשוב טוב טוב בראש, אני עומד להצליח.
וזה עובד, זה לא משפר אותי בשום אופן אבל אני באמת מתחיל להאמין שאני עומד להצליח.
במילים אחרות אני נותן ללוגיקה שלי לא רק להחליף את הרגש אלה גם להשתלט עליו ולגרום לו להתקים.
כמובן שאני לא מאבד את הרגש הטבעי שלי
קצת סיבכתי פה נראלי.
אגב אתה באמת עושה בפורום הזה עבודה מדהימה, אני מעריך אותה כל פעם מחדש.
באלי להודות לך אז אני אמליץ לך לשמוע את הטראק הזה (גואה)

עושה דברים מדהימים.

[Dins8]

סרטונים מהסוג הזה אף פעם לא דיברו אליי.
זאת עבודה בעיניים , זה שקוף , זה לא אמיתי , זה ממוסחר.

מה שכן , וכמו שגם אתה המלצת - נסו לקחת מהסרטון הזה (ומסרטונים נוספים) משפטים שידחפו אתכם קדימה.
אל תאמינו לכל שטות שהם אומרים כן? כי הרבה מהדברים הם פשוט סיסמאות קליטות ולא יותר מזה... אבל חלק מהדברים שאנשים אמרו שהם "פתאום הבינו" אחרי הקורס באמת נכונים.

ערכים שכדאי לאמץ :
~ אל תפחדו לצעוד קדימה
~ תחליטו שאתם עושים משהו ותעשו אותו ! ("החלטתי שאני הולכת ואז התחלתי לרוץ !")
~ "השינוי יתחולל רק אצל מי שמחפש להשיג יותר ערך בחייו" - ובמילים אחרות - תתאמצו בשביל המטרה שלכם. תרצו בזה באמת , ותנו את כל כולכם להשגת המטרה.
~ לנהל את החיים , לא לתת לחיים לנהל אותך. - אל תחייה באשליה של "זה כבר יגיע". (מצד שני , אל תחייה במרדף מתמיד). מצא את האמצע.

[Agent Chuck]

אם זה ישנה ולו אדם אחד - עשו את שלהם.
ובכלל אדם שנופל לזה אשמתו!
תיהיה זהיר, תחקור קצת! תבלוש!

גילית את תחום השיפור העצמי? סבבה תגגל

אל תלך כעיוור לקורס והופ תצפה לשינוי
אם לא עשית זאת, אתה אשם. שא בתוצאות.

[Tyler Durden]

Slats Slats Slats

[5656581]

לפי האמונה שלי, בשביל להשתנות ולהגיע באמת באמת גבוה ולא עוד לייף סטייל ממוצע ואפור, חובה עליך בתור גבר ובתור בנאדם באופן כללי, להגיע לתחתית.

מזה אומר? לחוות כמה מה"חוויות" הבאות:

לנסות להתאבד לפחות פעם אחת/להגיע למצב שאין לך סיבה לחיות/להגיע למצב שאין מי שיתמוך בך/להגיע למצב שאתה חסר חברים, ידידות וחיי חברה לגמרי/להגיע למצב שאתה בגיל חריג כגון 17 ועדיין אפילו לא נישקת בחורה/להגיע למצב שעוברות לך מחשבות בראש כמו "אני גם ככה אמות בתול, אז אני אאנוס מישי ואתאבד, לפחות לא אמות ככה בתול".

הרגשות וחוויות מאוד חריגות, כואבות שמעוררות בך סוג של דחף..

השלב הבא הוא להיות מודע לזה שאתה בתחתית ולא באמת יש לך סיבה לחיות, כשאתה מנסה להתאבד אתה בשלב מסויים תגיד לעצמך "גם ככה אין לי סיבה לחיות, אז אם למות אני אמות אחרי שאנסה מספר דברים.."

קשה לי להסביר את זה, אבל צריך לחוות את ההרגשה של "על החיים ועל המוות" ולהתאבד על כל אופציה שיש מולך בלי פחד. ואני ממש לא מדבר על משו שטחי כמו לגשת לבחורה, זה פאקינג כלום לעומת מה שתצטרכו לעשות כדי להצליח באמת.

להתחיל ממייקאובר קיצוני ולעבור לדברים יותר מסובכים..ומי שבאמת רציני, מעיף את המכשולים שעומדים לו בדרך, גם אם זה האדם הכי קרוב אליו, גם אם זה הערכים הישנים שלו וגם אם הדבר הזה אפילו יהרוג אותו. רק מי שלא רואה בעיניים יצליח בחיים וזאת עובדה.


רוב האנשים גם כשהם מגיעים לתחתית, או שהם משלימים עם זה, או שהם מנסים לצאת מזה בדרכים יותר מתונות או שהם "משפרים" בקטנה את איכות חייהם ועוברים ללייף סטייל אפור וממוצע..

בשבילי זה או מוות או להיות הבנאדם שתמיד רציתי. אין לי אמצע ואני לא מתפשר על כלום ואני מוכן לסכן את החיים שלי בשביל המטרה. אין לי ערך לחיי אדם, בעיקר לא לחיים שלי. חיים אפורים הם לא שווים ועדיף להתאבד או למות בדרך לחלום.

ולסיכום, אני מעדיף למות על הרגליים מאשר לחיות על הברכיים.

It's only after we've lost everything that we're free to do anything.

[XsonicX]

יום טוב

[Tyler Durden]

Slats Slats Slats

[XsonicX]

יום טוב

[5656581]

אין לי שום יכולות ואני לא סופר מן.

סמוך עלי אחרי שבנאדם עובר תהליך כזה ואנלא מדבר על תקופה של דכאון אני מדבר על שנים שאתה בתחתית, עוברים אצלך דברים בראש שלא עברו לך קודם לכן. וגם אחרי שמספר בנות שוברות לך תלב אתה מבין שאף אחד לעולם לא יאהב אותך כמו שאתה ועליך להשתנות ולהיות מה שתמיד רצית להוית אבל פחדת. אתה מעמיד את עצמך במצב שאין לך אמצע -או בדידות נצחית או להתאבד על זה.

זה למה האנשים שנכנסים לזה כשיש להם לייף סטייל ממוצע נכשלים לרוב ונשארים ממוצעים כל חייהם. והאנשים שמצליחים הם דווקא הדוגמאות הקיצוניות האלה של "בתול בן 21" ו"בתול שפתיים בן 17".

כל מילה זהב.