גם אם קיבלתי את האל שלכם.... (כמה דברים שיצא לי לחשוב עליהם)
בואו נגיד, נניח רק לרגע שאתאיסט כמוני מקבל את קיומו של אל כלשהו שברא את היקום, שברא את האדם, ושהוא אחראי לכל דבר שאנו רואים כרגע. מה זה אומר בעצם? מה אני יכול להסיק מזה? שום דבר. היוצר הזה לא חייב להיות תבוני (תבונה זה דבר שהומצא על ידי בני אדם), ובטח ובטח שהיוצר הזה לא רוצה שאני אתן לו כלום.
אחת הדרכים שנתקלתי בה להחזרה בתשובה, היא קודם כל להביא את האדם למצב שהוא מקבל את האל ורק אחר כך להראות לו למה הדת של המחב"ת צודקת, טכניקה יפה אני חייב להודות, הרי שכנעת כבר את הבחור במשהו אחד- הוא כבר בשק שלך! רק מה? עוד דחיפה קטנה כדי שהוא ייכנס במלואו.
אבל מה אם אני אומר לא? מה אם אני לא מקבל את הדת אחרי שקיבלתי את האל? הרי כל הדתות טוענות משהו אחר (ובינינו? לא סגורות על עצמן), הדתות הללו גורסות שאת האל שבחר בהן (כן כן! דווקא בהן!) צריך להלל ולפאר ולסגוד לו (על הדרך להרוויח כמה מטבעות ממאמינים להוטים) ולהקים לו בתי תפילה ועוד ועוד ועוד, עכשיו אני שואל אתכם- למה מי מת?!
אותם אנשים שגם כתבו את הספר שמצודד בהם, ישתמשו בו? לא זה לא נראה הגיוני מצטער, זה כמו לתת לסופרת של הארי פוטר לבחור את כותב\ת ספרי המדע בדיוני של השנה כשהיא בתחרות.
גם אם קיבלת מציאות של אל כלשהו, אין זה אומר שחייבים שיש דת בעניין, האל הזה לא צריך נציגים, לא צריך סנגורים עלי אדמות- לא. אם בחרת לקבל את זה שכוח עליון כלשהו ברא את העולם, זה לא אומר שאתה צריך להקשיב לחוקים מחמירים שהאיש מכירות הראשון מנסה לדחוף לך (כן, אנשי דת הם אנשי מכירות ללא ספק), הבורא הזה יכול להיות כל דבר- לאו דווקא מה שהדת רוצה שהוא יהיה והכוח שהיא רוצה לצבור.
לכן- הכרה באל כלשהו אינה אומרת הכרה בדת, וכרגיל הדת נדחפת בציד אחר עוד מאמין.
*אני עדיין אתאיסט- אבל רק רציתי להעלות את הנושא*.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי xyossizx
.
) עכשיו בוא ואני אגיד לך מה המטרה.
