אני בנאדם שכשאני יוצא אני לא מפחד להתחיל גם עם 200 בחורות , פחד גישה אין לי כ"כ , מאז שנחשפתי לדבר הזה שנקרא אומנות הפיתוי התחלתי יותר להתפתח ולהשתחרר ובאמת היום אני הכי משוחרר שיש ועושה מלא שטויות שבעבר הייתי מתפדח מהם אבל הבעיה שאין לי חברים בכלל , כמו במאמר של טיילר כל החברים שלי חנונים שמאוננים כל היום , אין לי אפילו קצה חוט איך להתחבר ל"אלפא" אני לא תלמיד בצפר ואין לי עבודה, אני נמצא בבסיס סגור ולמרות שאני נכשל פעם אחר פעם אני עדיין מתחיל עם המון בנות. הבעיה שאני מתחיל עם בנות רק מהבסיס ובאוטובסים לבסיס..
האמת שחוץ משם של פלרטטן כרוני לא יצא לי כלום ואני לא בטוח שזה הרעיון , ממש כמו שטיילר אמר ובאמת זה קצת העיר אותי, מאז שקראתי את המאמר שלו [שהאמת זה די ברור וידוע וכתוב על הקיר בעצם] התחלתי רק עם בנות שהן באמת מעניינות אותי כי הבנתי שלהתחיל עם כל אחת זה לא לעניין וזה רק יכול להוריד לבנות ממני.
הדיון פה הוא לא על הבנות בצבא, אלא בימי חמישי אני יוצא חמשושים וכנראה שאתחיל לעבוד בקרוב בסופ"שים אבל בלי קשר כרגע אין לי דרך להכיר בנות מלבד מיציאה כבנאדם בודד הבעיה שעם כל הביטחון שלי אני מרגיש שזה די רדוד, נואש, נידי לצאת לבד
יש לכם רעיונות ?



ציטוט ההודעה

