היסטוריה ב' - פרוץ מלחמת העולם השנייה
פרוץ מלחמת העולם השניה
23.8.1939 הסכם ריבנטרופ – מולוטרוב. גרמניה – רוסיה (חילוק פולין לעתיד).
ראשי הצבא לא ילכו להילחם בשתי חזיתות, רוסיה הבטיחה שאם היטלר תוקף את פולין היא תתקוף נגדו.
1.9.1939 – נפתחת מלחמת העולם השניה בהתקפה על פולין.
חילוק המלחמה לשלוש שלבים:
שלב ראשון – הכיבוש הגרמני והיפני. כיבוש אירופה עד סוף 1941.
שלב שני – קרבות המפנה 1941-1945. בריטניה, ארה"ב ורוסיה לוקחות את הלחימה לידיהם.
שלב שלישי – קרבות הכרעה 1945-1948. במלחמה מוכרעת על ידי ארה"ב, בריטניה ורוסיה.
שלב ראשון – הכיבוש הגרמני והיפני – 1941:
גרמניה – כיבוש פולין.
שיטת הלחימה היא בלחימת בזק – גרמניה מרכזת כוחות גדולים בנקודות מפתח לאורך הגבול ופורצת בכל כוחה קדימה. גרמניה לא נלחמת עם כל הצבא הפולני, תוך שלושה שבועות גרמניה כובשת את פולין. שיטת הלחימה הזו היתה לאורך כל המלחמה של היטלר. כיבוש פולין מסתיים בספטמבר 1939. ב-3.9.39 צרפת ובריטניה מכריזות מלחמה על גרמניה.
שלב שני – קרבות המפנה – 1941-1945:
באפריל 1940 עוברים לשלב הבא של המלחמה. עד אפריל יש את "המלחמה המזויפת" – התארגנות של כוחות גרמניה.
השלב השני היה באפריל 1940 – גרמניה פולשת לנורבגיה וכובשת אותה. חשיבות הכיבוש הגרמני על נורבגיה שגרמניה בעקבות הכיבוש הזה משיגה לעצמה שלושה מחצבי ברזל שהם חיוניים לתעשייה הצבאית של גרמניה.
15.5.1940 – גרמניה פולשת לצרפת.
הגרמנים מרכזים שני כוחות מול בלגיה ומול צרפת במעבר קן מאז'ינו – בלתי ניתן לפריצה. מולם הבריטים והצרפתים מרכזים כוחות בתוך בלגיה. גרמניה פותחת בהתקפה מול בלגיה ואת שאר הכוחות מכניסה לצרפת.
ההתקפה הגרמנית מפתיעה את צרפת שלא הייתה מוכנה לפלישה גרמנית מצד קן מאז'ינו.
הגרמנים נכנסים לבלגיה דרך צרפת ומהצד השני הם נכנסים לבלגיה ודוחפים את הבריטים והצרפתים ונתפסים על ידי הגרמנים.
שלב שלישי – קרבות ההכרעה – 1943-1945:
הפעילות הדיפלומטית:
המלחמה היא המשך הדיפלומטיה בדרכים אחרות. המטרה היא בסופו של דבר עיצוב המציאות החברתית, כלכלית, פוליטית והמלחמה היא אחד הכלים לעיצוב זה.
בינואר 1943 מתכנסת ועידת קזבלנקה במרוקו. ארה"ב ובריטניה שותפות לועידה , מעצבת את המשך המלחמה בהתאם למטרות הדיפלומטיות ולאן ממשיכים בהמשך.
האמריקאים מציעים להיכנס דרך צרפת, והבריטים אומרים שצריך להיכנס דרך יגוסלביה, אך זה יהיה מסוכן ולהיטלר יהיה קל לתפוס אותם ולעצור אותם בדרך.
בסופו של דבר בקיץ 43 הוחלט כי:
תהיה פלישה דרך איטליה, צ'רצ'יל מסרב להיכנס דרך צרפת לפי רצונו של הצבא האמריקאי (ישנה פשרה). צ'רצ'יל מסביר שאם הם יכנסו דרך איטליה תהיה גישה למרכז אירופה ואז סטאלין לא יכבוש יותר מדיי שטחים במרכז אירופה.
ההחלטה השניה של קזבלנקה אומרת שהתנאי לסיום המלחמה היא כניעה ללא תנאי של גרמניה.
אלטרנטיבה של כניעה ללא תנאי:
גרמניה תוותר על שטחים כבושים בחזית.
העפת היטלר והמשטר הנאצי.
צריך להילחם עד הסוף ועד שבעלות הברית לא תאפשר לגרמניה להיכנע לפני כיבושה הסופי.
הפלישה לאיטליה:
ביולי 1943 בעלות הברית פולשות לסיציליה ובהמשך פולשות לכיוון איטליה. באותו זמן באיטליה אדם בשם אדוליו מצליח לחתום על שביתת נשק עם מוסוליני (משתף פעולה עם היטלר), ופונה לבעלות הברית במטרה להצטרף לבעלות הברית כנגד גרמניה. בעלות הברית – שר החוץ הבריטי אומר לאיטלקים או שאתם נכנעים כניעה מוחלטת או שהמלחמה מותשת (לפי ועידת קזבלנקה – כניעה ללא תנאי). ההתערבות של ההסכם מאפשרת להיטלר לכבוש את איטליה. לגבי הסכם היהודים – הם ימותו ע"י היטלר בגלל פלישת היטלר.
1944 – שחרור רומא ע"י בעלות הברית.
סוף אפריל 1945 – כיבוש איטליה מסתיים (לוקח שנתיים לכבוש את איטליה) - שחרור איטליה מהכובש הנאצי ע"י בעלות הברית. יום לאחר מכן היטלר מתאבד.
הנס של דנדריק:
הנס שהיה לבריטניה היה שהצבא הגרמני נעצר בצרפת לפני כניסתו לבלגיה ואז הבריטים והצרפתים מתארגנים לחזור לתוך בריטניה.
היטלר עוצר בגלל מפקדי הצבא שלו המתנגדים לפקודה. סביר להניח שהפקודה של היטלר הייתה עבירה פלילית שקשורה לשלום עם אנגליה.
מבצע ברברוסה: פלישת גרמניה לברה"מ ביוני 1941:
ביוני 1941 גרמניה פולשת במפתיע לברה"מ. היא מפרה את הסכם ריבנטרופ – מולוטוב שנחתם בין גרמניה לברה"מ ולפיו הן לא תתקופנה אחת את השניה. הפלישה הגרמנית מתנהלת ב-3 ראשים:
בצפון לכיוון לנינגרד – עיר נמל חשובה מאוד לברה"מ.
במרכז לכיוון מוסקבה – בירת ברה"מ.
לעבר הקווקז – אזור עתיר בנפט והים השחור שוב נמל מרכזי של ברה"מ.
הפלישה מתבצעת בשיטת "מלחמת הבזק". גרמניה מרכזת את כוחות השריון שלה ב-3 נקודות אסטרטגיות, היא עושה פעולת "ריכוך" על ידי הפצצה מהאוויר והיא יוצאת עם כל הכוחות קדימה. בתוך ימים ספורים היא מתקדמת בחזיתות השונות מאות ק"מ ולוקחת בשלבים מאות אלפי שבויים רוסיים.
הקרב על בריטניה – השלבים השונים בקרב:
א.
יולי עד אוגוסט 1940.
ביולי, לאחר סיום הקרב על צרפת, נואם היטלר את "נאום השלום, ברייכסטאג בו הוא קורא לבריטניה לברית שלום עם גרמניה. הוא מציע שגרמניה תשלוט ביבשת אירופה, ובריטניה תשלוט על האימפריה הבריטית ובימים.
לאחר שבריטניה דוחה את הצעת השלטון של היטלר – נפתח הקרב.
באמצע יולי פותחת גרמניה בהפצצת אוויר על בריטניה ומתמקדת בפגיעה בכלי שייט השטים בתעלת למנש (בין בריטניה לצרפת). ההתקפה הזו משבשת את כל התנועה הימית הבריטית בתעלה.
ב.
אמצע אוגוסט עד תחילת ספטמבר 1940.
בשלב השני פונה גרמניה להפצצת התשתית האווירית הבריטית. מופצצים שדות תעופה, מסלולי המראה ומתקני רדאר. בסופו של שלב זה בריטניה נמצאת במצב קשה מאוד עם יכולת קטנה להתגוננות מפני פלישה.
ג.
תחילת ספטמבר 1940 עד תחילת אוקטובר 1941.
בשלב זה עוברת גרמניה להפצצות עם בריטניה, ידועות במיוחד לונדון וקוב נטרי. להפצצת הערים אין משמעות צבאית וגם הפגיעה האזרחית אינה גדולה מאוד. הציבור הבריטי מוצא מסתור מפני ההפצצות בתעלות האנדרגראונד של לונדון. ומאידך מנהל חיל האוויר הבריטי קרב עיקש עם המטוסים הגרמנים. למטוסים הבריטיים יתרון איכותי בקרבות האוויר: הם קלים יותר ויש להם מכשירי קשר. יש להם אפשרות תמרון טובה יותר והם יכולים לקבל אינפורמציה מהקרקע שיכולה לעזור להם בקרב. חיל האוויר הגרמני סופג אבדות גדולות. במרץ 1941 מפסיקים הגרמנים את ההפצצות וצ'רצ'יל אומר "מעולם לא חבו כה רבים (הבריטים) כה הרבה לכה מעטים (חיל האוויר הבריטי).
ואומר בכך את הכרת התודה של העם הבריטי לחיל האוויר.
סיכום השלבים:
שלב א' – אמצע יולי עד אמצע אוגוסט – עצירת השייט בתעלת למנש.
שלב ב' – אמצע אוגוסט עד תחילת ספטמבר – פגיעה במתקני חיל האוויר הבריטי.
שלב ג' – תחילת ספטמבר 1940 עד מרץ 1941 – הפצצת הערים בבריטניה.
הקרב על בריטניה כנקודת מפנה במלחמה:
הקרב על בריטניה מהווה מעין נקודת מפנה בכך שעד כה הצבא הגרמני נראה היה בלתי מנוצח ובלתי ניתן עצירה.
את פולין כבשו הגרמנים בשלושה שבועות ואת צרפת בחודש ימים. לעומת זאת בקרב על בריטניה ספגו הגרמנים (חיל האוויר הגרמני) אבדות גדולות שאילצו את גרמניה להפסיק את ההפצצות. העולם החופשי ראה בהישג הבריטי בקרב אות לכך שניתן להילחם בצבא הגרמני.
כיצד השפיע הקרב על בריטניה על תוכניותיו של היטלר בהמשך המלחמה?
היטלר הסביר מאוחר יותר שהקרב על בריטניה הראה שהבריטים אינם מוכנים להגיע לשלום, שהם לא נשברים ושהוא בבעיה אם הוא ינסה לכבוש את בריטניה. בעקבות זאת הוא החליט לפנות מזרחה, להתכונן לפלישה לברה"מ ובהמשך לפתוח במלחמה כנגד ברה"מ. מהבחינה הזאת היטלר המשיך את המדיניות אותה הוא ינסה להציע ב"נאום השלום" – כיבוש אירופה. היטלר חשב שלאחר שיכבוש את ברה"מ, תראה בריטניה את עצמתה של גרמניה, היא תיווכח (בריטניה) שכדאי לה לעשות שלום עם גרמניה, היא תיווכח שאין לה עוד שותפות אפשריות במלחמה כנגד גרמניה ולכן היא תסכים באותו השלום שהיטלר הציע ב"נאום השלום" שלו. מהבחינה הזאת "נאום השלום" של היטלר כבסיס למימוש "הסדר החדש". היטלר מחליט לפנות לכיבושה של ברה"מ בקיץ 41 לאחר שהוא נכשל בניסיון להגיע להסכם והבנה עם הבריטים על חלוקת העולם. בעקבות כשלון זה היטלר מחליט לממש את רעיון "הסדר החדש" באורח חד צדדי (בלי הסכם עם הבריטים). המטרה של היטלר היא להמשיך בכיבוש אירופה, לכונן את "הסדר החדש" ולאפשר מחרב מחייה לגרמנים, להפעיל על הבריטים לחץ כדיי להגיע להסכם עם גרמניה.
מדיניות האדמה החרוכה:
מדיניות זו הייתה מדיניות בה נקטה ברה"מ בשלב הראשון של המלחמה מול הגרמנים. ברה"מ ידעה שנקודת החולשה של גרמניה הוא החורף הרוסי בו יהיה קשה להעביר אספקה לחזית. במדיניות האדמה החרוכה ברה"מ דאגה לשרוף את כל התבואה בשטח ממנו היא מסוגה, ולשחוט את כל בעלי החיים. בכך היא הכריחה את גרמניה להזדקק לאספקה ממנה. אספקה התלויה באפשרות התעבורה בדרכים. הדרכים הופכות לבוציות בחורף וקשות מאוד למעבר.
הסיבות לאי כניסתה של ארה"ב למלחמה בתחילתה:
* מדיניות ארה"ב כלפי המלחמה עד כניסתה.
* הסיבה לכניסתה של ארה"ב למלחמה לבסוף.
הסיבה העיקרית לאי כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה בתחילתה קשורה בתפיסה האמריקנית המתמקדת במושג: בדלנות – המתפרש מבחינת האמריקאי חוסר רצון להתערב בענייני העולם במיוחד – כל זמן שענייניה לא נוגעים לאמריקה ולאזרחיה בישיר.
האמריקאים תופסים את המלחמה כמלחמה אירופית, כמאבק על הסדר באירופה ושכנותיה, תושבים שאין להם מה לעשות שם.
ארה"ב וכניסתה למלחמה:
הבדלנות האמריקאית: האמריקאים לא רוצים להתערב במלחמת העולם.
"החכר ושאל": למרות שארה"ב אינה מצטרפת בשלב הראשון למלחמה, היא מסייעת לבריטניה ויותר מאוחר לברה"מ במתן ציוד למלחמה. לפי מדיניות זו ארה"ב מעבירה את הציוד גם כשמדינות אלה אינן יכולות לשלם בעדו.
"האמנה האטלנטית" : הייתה הסכמה בין בריטניה וארה"ב לכך ששתיהן מתחייבות שלאחר המלחמה הן יעמדו על זכותם של העמים השונים לעצמאות, ולבחירת צורת השלטון בהן הן מעונינות, התחייבות למסחר חופשי ופתוח וכינון יחסי שלום. "האמנה האטלנטית" בין ארה"ב לבריטניה מעמידה את הדמוקרטיה במרכז. היא למעשה קוראת גם לביטול משטר קולוניאלי בעתיד. חשיבות האמנה היא בתמיכה של ארה"ב במאבק בריטניה בנאצים.
הגורמים להתגברות המתיחות בין גרמניה ליפן:
מצד יפן – גורמים צבאיים:
יפן פולשת לסין ב-1937.
יפן חותמת על "הסכם הציר" (1940) על גרמניה לפיו היא תצטרף אליהן אם הן תותקפנה ע"י מעצמה שאינה מעורבת במלחמה – מדובר בעיקר על ארה"ב.
יפן משתלטת על הודו – סין הצרפתית (ויאטנם) ב-1940.
חרם כלכלי אמריקאי:
ארה"ב מטילה חרם כלכלי על יפן בעקבות ההשתלטות היפנית על ויאטנם. החרם הכלכלי האמריקאי דוחף את יפן ומקרב אותה לגרמניה ואיטליה. דצמבר 41 הפצצת הפתע על הנמל האמריקאי הצבאי החשוב ביותר באוקיאנוס השקט. בהפצצה זו נהרגים כ-3000 חיילים אמריקאים, מושמדים מירב אוניות המלחמה האמריקאיות באוקיאנוס השקט.
ארצות הברית מצטרפת למלחמה!!!
יפן היא אי דל במשאבי טבע ולכן החרם הכלכלי האמריקאי היה מאוד קשה ומשמעותי עבורה – ממנו היא נדחפה לפתיחת המלחמה נגד ארה"ב.
"הסדר החדש":
התפיסה הנאצית לגבי העולם כולו ואירופה בפרט: לפי הסדר החדש אמור הגזע הארי לשלוט על כל אירופה ולקבל לידיו את "מרחב המחיה", ולמימוש בתוכו את האידיאולוגיה הנאצית, את הסדר הנאצי. לפי סדר זה היה הגזע הארי להיהפך לגזע אדונים, הגזע הסלבי אמור היה לשרת אותו, והגזע היהודי והצוענים אמורים למות (שואה ורצח היהודים).
מתקפת היפנים וכיבושיהם:
התקפתה של יפן התבצעה משני כיוונים:
1. מכיוון דרום מזרח של האוקיאנוס השקט.
2. מכיוון דרום מערב של האוקיאנוס ההודי.
בשילוב של התקפות יבשתיות וימיות תוך 3 חודשים כבשה יפן את הונגקונג ואת מלזיה מידי הבריטים, פלשו לבורמה דרך האיילנד, השתלטו עליה והגיעו להודו. גם אינדונזיה ההולנדית וגם הפיליפינים היו בידי יפן, והתקדמו בדרך לחופה הדרומי של אוסטרליה. למרות שיפן כבשה שטחים אלו, היה לה קשה להתבסס בהם בגלל המיקום המפוזר שלהן.
הפלישה לנורמנדי ופתיחת החזית השניה:
ה-6.6.1944 נפתחה החזית השניה. צבאות המערב נחתו בנורמנדי בעזרת נמלים טרומיים, שוברי גלים מאולתרים, וקווי צינורות שהונחו בקרקעית תעלת למנש. כל זה תחת הבטחה של מאות אוניות מלחמה וחיפוי של יותר מ-10,000 מטוסים. הגרמנים קיוו שיוכלו לעצור את הפלישה בקו החומה האטלנטית, אולם הגנת צרפת הייתה משנית ללחימה, הגנתית נגד הרוסים. אחרי שהיטלר מינה את רומל כמפקד מערך ההגנה, התפתח מאבק בין תפיסות ההגנה, הפיקוד הגרמני סבר שבעלות הברית ינחתו באזור קלוי. בזמן שהאנגלים התקדמו צפונה אל ארצות השפלה, האמריקאים פנו אל פריז. באוגוסט 44 למרות שהגרמנים ניסו לעצור את בעלות הברית שוחררו כל ארצות מערב אירופה וההתקפה המכרעת על גרמניה החלה באביב 45. הצבא הגרמני התפורר ונכנע למנצחים הרוסיים, מנהיגי גרמניה הנאצית נדרשו להיכנע ללא תנאי למזרח ולמערב גם יחד. באפריל 45 נכנעו מפקדי הצבא הגרמני למפקדי צבאות הברית.
הטלת פצצת האטום: הקרב על יפן – סוף 1941:
הפצצה האטומית - במהלך המלחמה הפרוייקט המדעי שהיה הוא יצירת הפצצה האטומית – לוס אלמוס. רוכזו בפרוייקט מיטב המתמטיקאים, פיסיקאים, כימאים ומהנדסים מאמריקה. מפקד הפרוייקט קולונל ברונקס:"מעולם לא פגשתי חבורה גדולה כ"כ של מטומטמים".
השאלה המרכזית:
למה יצרו את פצצת האטום, למה הטילו אותה?
יצרו אותה כחלק מהמלחמה מול היטלר, בשביל שהיטלר לא ישים פצצה אטומית לפני המערב.
בעיות:
אמצע המלחמה – ידוע שהיטלר רחוק מייצור הפצצה – לגרמניה יש את הכוחות לפתח אבל לא יכולים מכיוון שלא היה שיתוף פעולה בין המהנדסים ובין הכימאים והפיסיקאים מכיוון שהם פחדו שהיטלר יפוצץ את הפצצה בערים הגדולות בארה"ב.
המלחמה מסתיימת – בלוס אלמוס מקבלים פקודה להזדרז מכיוון שנשארה המלחמה עם יפן. וכדיי לאיים ולמנוע מלחמה עם יפן – פלשו אליה.
עד אמצע אוגוסט 45 חייבים לגמור את הפצצה כדיי למנוע מרוסיה להיכנס למלחמה לפי ועידת יאלטה. במהלך יולי ארה"ב מפענחת את הצופן היפני, ליפן אין דלק, היא לא יכולה להשיט אוניות ולהטיס מטוסים, היפנים בבעיה בקשר למטוסים, יפן במצב קשה וארה"ב יודעת שיפן על סף קריסה. בתחילת אוגוסט ארה"ב מפענחת שדר שמעביר רה"מ של יפן למוסקבה שאומר שיפן הובסה וחייבים לפעול, ומבקש ממנו לפעול להפסקת המלחמה בתנאי שישמר מעמדו הקיסרי. למרות הפיענוח טרומן מעביר הוראה שלפיה החל מה-3 באוגוסט לפי תנאי מזג האוויר צריך להטיל את הפצצה על אחת מהערים. חיל האוויר האמריקאי פועל להפצצת האוויר האגרסיבית על ערי יפן, האש שנוצרת יוצרת סחף אוויר של חום ושורפת את העיר טוקיו – יפן נכנעת.
ארה"ב על ברה"מ: הפצצה האטומית אינה הירייה האחרונה במלה"ע השניה אלא הראשונה במלחמה הקרה. רוסיה נכנסת למלחמה ביפן וכובשת דרך סין (כולל את סין). סין הופכת להיות בחסות רוסית. מערכת היחסים בין יפן לארה"ב לא טובה כ"כ. ביפן מתנהל שלטון כיבוש אמריקאי בעקבות הכניעה היפנית כאשר שלטון הכיבוש הופך את יפן למודרני.
ציטוט ההודעה
