מבנה כללי
פרוותו של הלברדור קצרה והיא יכולה להגיע בצבעים: שחור, צהוב או חום
גובה - זכרים 57-62 ס"מ, נקבות 54-60 ס"מ.
משקל - זכרים 30-36 ק"ג, נקבות 25-32 ק"ג.
אופי
כלב חזק ואתלטי. אוהב אדם, שקט, סובלני, שלו, בעל יצר חזק לרצות את בעליו,וכלב אך אינו כלב שמירה. בעל יצר הבאה חזק, ותמיד יביא דברים שימצא.
אופיו של הלברדור מודגש בתקן וחשוב מאין כמותו לגזע. זהו כלב בעל טמפרמנט בלתי נלאה. כלב יציב, אמיץ ונוח. הוא ידידותי, חבר אמיתי ואוהב אדם מאין כמותו ובראשונה חסר אגרסיה לחלוטין, לבטח לבני אדם. מגדלים רבים טוענים כי יש להחמיר עם כלב המגלה תוקפנות בזירה לכלבים אחרים כמו גם ביישנות. תכונה זו זרה לחלוטין לכלב שאמור לעבוד בחבורה ועם בני אדם. זהו כלב נבון ביותר ונוח לאילוף. עובדה זו היא הבסיס לכך כי הלברדור משמש למגוון עצום של תפקידים בחברת האדם שהמוכר מכולם הוא ככלב נחיה.


היסטוריה
משוער כי מוצאו מהאי ניופאונדלנד אך ייתכן שהובא לשם על ידי דייגים.
בסוף המאה ה-18 הביאו אותו האנגלים עימם לאנגליה אך הבתחלה לא הייתה הקפדה על טוהר הגזע הלברדור-רטריבר הוכר לראשונה כגזע על ידי ההתאחדות האנגלית לכלבנות ב-1903
כיום, משמשים הלברדורים ככלבי נחייה לעיוורים וגם ככלבי חיפוש והצלה וכמגלי חומרי נפץ וסמים


הופעה כללית
בנוי בחוזקה, מותניים קצרות, פעיל מאד, גולגולת רחבה, מבנה עמוק ורחב של החזה והצלעות. מתנית וחלק אחורי רחבים וחזקים.

כללי
הלברדור צריך להיות כלב חזק, שרירי ומסיבי ואולם בשום אופן לא שמן. יש לזכור כי המדובר בכלב עבודה הנדרש להתמדה רבה. עליו להיות בעל היכולת לשאת בפיו משקל כבד, לקפוץ עימו מעל מכשולים, לשחות עימו ולחזור ולעשות זאת פעמים רבות בזו אחר זו. אמירה זו חשובה בהסתכלות הכוללת על הכלב. לעיתים כלב גדול מרשים יותר, אך הוא עלול להיות בעל יכולת התמדה נמוכה יותר. מגדלים רבים מציעים להריץ את הכלבים בזירה כמה שיותר ע"מ לנסות ולאבחן זאת. האיזון הכולל של הכלב חשוב אף הוא בהקשר זה כיוון שכלב ארוך מדי או "עייף" בתנועתו לא יוכל לעמוד בסטנדרטים של כלב עובד. למעשה ניתן להבין כי מבוקש כלב ריבועי. מגדלים רבים טוענים כי רק כלבים שיש להם מבנה ריבועי, יפגינו איזון בתנועתם.

מבנה גוף מורחב
אזור הראש:
על הגולגולת להיות חזקה ורחבה אך לא מגושמת. אל לנו לשכוח כי גם האלגנטיות היא חלק מההבעה הידידותית של הכלב. במבט עליון יש המבקשים יחס של 1:1 בין אורך הגולגולת לרוחבה. בנקבות עשוי להיות יחס מעט שונה 4:5 כך שמראה הגולגולת מאורך מה. סף המצח מודגש. לחיים שטוחות ולא בולטות המראה ה"סטפי" זר בגזע. על הזרבובית להיות באורך סביר. מקובל יחס של 1:1 ביחס בין אורך הגולגולת ואורך הזרבובית. לזרבובית צורה ריבועית. מבנה ואורך זה חשובים לתפקידו של הכלב כנושא מטען כבד בפיו. האף מפותח והנחיריים הפתוחים חיוניים לחוש הרחה טוב.
אוזניים:
האוזניים ממוקמות יחסית מאחור ונמוך. כל זאת כמובן באופן הגיוני. מיקום אוזניים זה שונה מאשר בשאר הרטריברים בהן מבוקש מיקום אוזניים גבוה יותר. מיקום נמוך ואחורי זה משתלב היטב עם הגולגולת הרחבה. מיקום גבוה זר לגזע ופוגע בהבעה. על האוזניים להיות צמודות לראש ובגודל סביר – קטן יחסית.
עיניים:
העיניים יחסית רחוקות זו מזו. לעיניים מבנה שקדי ולא עגול. על צבע העיניים להיות חום שקדי או כדברי מגדלים רבים "צבע של סוכר שרוף". עיניים בצבע שחור אינם מקובלות (למרות שבארה"ב דווקא צבע זה מותר ואף מבוקש). ההבעה, שהעיניים הם אולי החלק החשוב שבה, חייבת להיות של טוב לב, ידידות ולא פחות חשוב חכמה ואינטליגנטית.
פה:
מבוקשות לסתות ושיניים חזקות כיאה לראש המסיבי הנושא אותן. מנשך מספריים הוא הנדרש בתקן. התקן אינו מציים כלל את המשנן ואולם שופטים רבים נוהגים ובצדק, לבדוק את הפרמולריות בלברדורים ולציין את חסרונם בדו"ח.
צוואר ואזור קדמי:
חלקו הקדמי של הכלב חשוב ביותר כיוון שיש לו השפעה עצומה על עבודתו המימית של הכלב. על הצוואר להיות נקי. התקן אינו מבקש צוואר ארוך. עובדה זו מהותית כיוון שצוואר ארוך לא הולך יחדיו עם מבנה ראש מסיבי. אורכו הרצוי של הצוואר יבחן בהתאם לגודלו של הראש. על הצוואר להיות שרירי ועובדה זו "מקצרת" אותו למבט. התקן מבקש כתפיים "ממוקמות היטב" אמירה זו סתומה מעט ודורשת הסבר מה גם שהתקן לא מציין כלל זיוותים. הלברדור אינו כלב מזוות היטב, בזיוות קדמי, בהשוואה לרטריברים הקרובים אליו כמו הגולדן או הפלט. בהחלט מתבקש בו זיוות קדמי מתון ואולם חשוב כי הכתף תהיה ארוכה מספיק דהיינו עצם השכמה אורכה שווה לעצם ההומרלית (זרוע). על הזווית משפיעה בעיקר הטית השכמה אחורנית יותר מאשר בית החזה הקידמי שמבנהו אינו מייצג זרוע בולטת קדימה. מבנה זה מאפשר את העובדה כי בעת נשיאה משקל כבד בפה עיקר הכוח נשען על הכתף ולא על הצוואר.
בית חזה:
על בית החזה להיות עמוק ולהגיע על לקו המרפקים, עליו להיות רחב עד כדי השפעה בולטת למיקום הרגליים הקדמיות במרחק ראוי ונכון זו מזו. כאמור החזה הקדמי אינו מודגש למרות שאין הדבר אומר כי עליו להיות שטוח או רדוד.
רגליים קדמיות:
על הרגליים להיות ישרות מכל כיוון מבט. אורכם בינוני, הלברדור אינו כלב גבוה. על הרגליים להיות שריריות ובעלות עצם טובה וחזקה. על כפות הרגל להיות חזקות עם שיפוע קליל ולא מודגש. שיפוע זה של הכפות חיוני לגמישותן ולהיותן מבנה סופג זעזועים. כף רגלך ישרה דמוית טרייר זרה לגזע והינה שגיאה בכלב עובד בעבודת הבאה. התקן מדגיש את כפות הרגל. אנו מכנים את המבנה המבוקש ככפות חתוליות. התקן מבקש כי האצבעות יהיו מקושתות היטב ואילו הכפות עצמן עגולות, קומפקטיות ובעלות כריות מפותחות היטב. אוסיף גם בעלות עצם טובה.
גוף:
על צלעות בית החזה להיות מקושתות היטב למבנה חביתי. מבוקש מבנה שבו קישות הצלעות הקדמיות רב מאלו האחוריות וגם עומקן יותר. מבנה זה בשילוב עם שרירי בטן ראויים ייתן מראה מבוקש של בטן משוכה לאחור. על קו הגב להיות חזק, יציב וישר. אסורה נטייה לשיפוע לקראת מיקום הזנב. נטייה כזו עשויה להיות אף מבוקשת מעט ברטריברים אחרים כמו בחלק השיער אך היא אסורה בלברדור.
המבנה האחורי חייב להיות חזק ושרירי ולדחוף את הכלב בתנועתו. על הברכיים להיות מקושתות היטב יחסית לכלב המסיבי אותן הן נושאות. שוב ניתן לחזור לסוגיית הזיוות שאינו מוזכר כלל בתקן ולציין כי בלברדור מבוקש זיוות מודגש פחות מאשר בגולדן או בחלק השיער. עדין מבוקש קישות חלק ושוטף של הברך ולא נטייה לכיפוף מיידי וחד. על השוק להיות חזקה ומסיבית והכפות ישרות, חזקות וקצרות. העקבים חייבים להיות ישרים, בתנועה ובעמידה – התקן בפירוש מדגיש כי עקבי פרה אסורים. הלברדור הוא בעקרון כלב קצר אך לא ריבועי. במבנה זה חשוב כי המותנית תהיה קצרה וישרה. מתנית תלולה או מתנית ארוכה (open coupling) עלולים לפגוע באיזון הכולל של הכלב.
פרווה וזנב:
לשתי תצורות אלו חשיבות ייחודית בגזע. חשיבותן מודגשות בתקן ואין לזלזל בהדגשה זו במיוחד אם היא נכתבת בתקן אנגלי הממעט במילים. שתי תכונות אלו קשורות זו בזו מאחר והפרווה הסמיכה שעל הזנב היא זו הנותנת לו מראה עבה.
הזנב כאמור עבה ובעל מראה של "זנב לוטרה" דהיינו עבה בבסיס ונהיה צר לכיוון הקצה. הפרווה על הזנב צפופה וניצוי אסור. אורכו של הזנב אינו מוזכר בתקן ואולם מקובל ונכון לבקש זנב המגיע באורכו לעקב ולא יותר. מיקום הזנב צריך להיות בהמשך ישיר לקו הגב ונשיאתו גם כן. לעיתים נושא הכלב את הזנב מעט למעלה ואין בכך טעות ואולם זנב המעוגל מעל לגב אסור בהחלט. נשיאה מעט עליונה של הזנב כמו גם טילטולו המתמיד מלמדים על כלב שמח ומלא ביטחון – בזירה כמו גם בכל מקום אחר אלו שתי תכונות מבוקשות ביותר בגזע.
הפרווה המבוקשת היא סמיכה, קצרה ובעל הרגשה מעט נוקשה למגע. מתחת לשיער העליון צריך להיות שיער תחתי צפוף, עבה אך רך יותר. מבנה כזה יאפשר לכלב את המבוקש בתקן והיא הגנה טובה מפגעי מזג האוויר. מבנה זה מגן על גופו של הכלב ממים וכאן חשיבותה העצומה לכלב העובד. לשיער התחתי לרוב צבע בהיר יותר מאשר לשיער העילי וניתן להבחין בו היטב כאשר מפנים את השיער העליון לכיוון המנוגד לצמיחתו. שיער רך מדי שגוי כיוון שלשיער שכזה יש תכונה של קליטת מים העלולה להקשות על הכלב בעת עבודתו.
צבע:
מוכרים בגזע 3 צבעים: צהוב, שחור וחום כבד. בצבעי השחור או החום מבוקש בגזע צבע אחיד. בכלבים צהובים מוכר מגוון צבעים החל מקרם בהיר ועד אדמדמות ומותרים גווני צהוב שונים ברחבי הגוף והאוזניים. מותר כתם לבן קטן בחזה הקדמי. בכלבים צהובים עלולה להתבטא מסיכה ואם כן היא אסורה. כלבים צהובים עלולים גם כן לאבד מהפיגמנטציה שלהם. לכלב חסר פיגמנטציה הבעה לקויה ולא רצויה. צבע האף מקביל לצבע הפרווה בכלב חום או שחור. בכלב צהוב מבוקשת פיגמנטציה כהה. מגדלים רבים מקבלים דהיית צבע האף בחורף ועובדה זו נשקלת כמידת חמרתה.
תנועה:
אין ספק שתנועת הכלב חשובה ביותר לכלב עובד. התנועה חייבת להיות חופשית וחסר מאמץ. מבוקשת תנועה ישרה ויש להקפיד על מרפקים צמודים ועקבים יציבים. הלברדור הינו כלב רחב ולכן תנועה צרה זרה לגזע. שליחה ודחיפה ראויים בהתחשב בזיוותים הלא מודגשים של הכלב.

קרדיט לאתר אחר