טיעון הכוזרי
כידוע, אחד הטיעונים המרכזיים של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי הוא הטיעון על שרשרת המסירה,
מסורת היהדות היא מסורת שנמסרה מאב לבנו, ואבות אינם משקרים לבניהם, ללא טעם וללא מטרה.
טענה זו מוזכרת גם בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה בכמה מקומות.
הטענה הזאת מתייחסת כמובן בקשר למקוריותה של היהדות, מסורת אבות ישנה על יציאת מצרים, מעשי המדבר, והכי חשוב - על מתן תורה, שהוא בעצם המקור למקורה האלוהי של התורה.
בלי שום קשר לאמיתתה של התורה, אני פשוט לא מצליח לקלוט את הטענה הזאת:
אבא שלי לא סיפר לי שום סיפור על עלילות המשפחה בזמן מתן תורה. כך גם אצל כל חברי ומכרי. למעשה, לא שמעתי מעולם על מישהו שאבא שלו סיפר לו על עלילות המשפחה בזמן מתן תורה.
בואו נשאל אתכם, האם למישהו מכם יש סיפור משפחתי באשר למתן תורה? מה בדיוק סיפר לכם אביכם? מה הסיפור המלא? באיזה צד של ההר עמדה המשפחה שלכם? מה היו שמות בני המשפחה באותו זמן? מה הם עשו במשך ארבעים היום שמשה היה למעלה? איפה הם היו בחטא העגל? אל תצטטו לי מהספר, אלא ספרו לי מה שסיפר לכם אביכם!
הנוסח בתורה הוא אחיד ונעדר מבט אישי: העובדה שכל הסיפורים הם לפי ספר מעידה שהסיפור לא עבר מאב לבן. כל מי שהיה בארץ בזמן הכרזת המדינה או האינתיפאדות השונות, יספר סיפור אחר, עם אלמנטים אישיים ומשפחתיים. באגדות עם - אין מבט אישי אלא סיפור אחד ואחיד...
לא צריך להניח שמישהו בא ושכנע את כל העם בבת אחת, אף אחד לא "עבד" על עם שלם בסיפור שיקרי. מספיק להניח כי מדובר באגדת עם, שהתחילה ממעמד של אגדת עם וככל שנמתחו השנים והשתנתה המסורת כך היא קיבלה חשיבות גדולה יותר ויותר ולבסוף קיבלה משמעות של "אירוע היסטורי", גם אם זו לא אירעה מעולם. כמו שינויים בכל דבר מורכב בטבע, גם השינוי הזה היה איטי, והתרחש עקב בצד אגודל במשך מעל ל-1000 שנה עד שנחתם המקרא בגרסתו הנוכחית.
אדגיש:
אני מדבר כאן רק ביחס לטיעון הזה, לא על עצם הדברים שעדיין אני חושב שהם אמתיים, אני רק מדבר על ההוכחה הספציפית הזאת!
נכתב במקור על ידי Ori
