אולי זה לא הביטוי המדויק אבל לא הצלחתי למצוא כותרת טובה יותר.
אני לא מתכוונת לאותם אנשים שמכחישים את השואה או שטוענים שלא נעשה רצח של העם היהודי.
אני מתכוונת לבני הנוער של היום.
בתקופה שלנו נפוץ מאוד להשתמש בכל מיני מושגים מהשואה בשביל לתאר מצבים יומיומים שלנו.
"המוכר הזה נאצי, הוא לא הסכים להשלים לי 10 אגורות..."
"יש לנו שלושה מבחנים ושתי עבודות להגשה בשבוע הקרוב, איזה שואה!"
(שלא לדבר על הסלנג הצבאי שמכיל המון ביטויים כאלה).
מוכר לכם?
אני אישית שומעת כאלה משפטים כל יום, וכל פעם זה צורם לי מחדש.
הרי גם ככה אנחנו צריכים להתמודד עם מכחישי שואה ואנשים שטוענים שהיא לא התרחשה בסדר גודל כזה. בדור הבא כבר כמעט לא יהיו ניצולי שואה שיוכלו להעיד ולספר את סיפורם.
אנחנו אלה שצריכים לקחת על עצמנו את האחריות לספר ולדבר על השואה. אחרת, בעוד מספר שנים הרבה יותר אנשים יכחישו את השואה הרבה יותר בקלות.
ברור לי שמי שאומר את הדברים האלה לא מתכוון שבאמת שהייתה לו שואה, אבל עצם השימוש בביטוי הזה מפריע לי.
מה דעתכם?
יצא לכם להשתמש בביטויים כאלה? מפריע לכם שאנשים אחרים משתמשים בהם?
אתם חושבים שהשימוש בביטויים האלה תורם לתופעה של הקטנת השואה?



ציטוט ההודעה




