[דיון השבוע] השגיות או אושר
לאחרונה חשבתי ולא הגעתי לתשובה.
מה המטרה שלנו בחיים?
להתקדם ולהשיג דברים(שיזכרו אותנו אולי) או בעצם ליהיות מאושר בכל רגע.
הרי שני הדברים האלו נוגדים אחד את השני.
אם אני הכי מאושר בעולם אני נתקע במקום ולא מתקדם אני בסופו של דבר מה שנקרא שמח בחלקו או במה שיש לו ומאושר מכלום.
מי שהכי מתקדם בנושא מסויים הוא לא נהנה ממנו אפשר לראות את זה על הרבה ספורטאים שעושים ועושים ועושים גם בלי הנאה רק מהתוצאה של המטרה.
אז מה יותר חשוב ההתקדמות וההשגיות או ההנאה?
או שבכלל כדאי להתמקד במשהו אחר בכל חלק בחיים?
|
|
לדעתי קו המחשבה הזה של " הישגיות =\= אושר " מוטעה.
הרי בשביל מה אנחנו שואפים להשיג מטרות? בשביל ההיי הזה שעושה לנו כ"כ טוב כשאנחנו מתגברים על אתגר.
להרגיש 'מאושר עכשיו' זה נחמד אבל האם באמת תרגיש מאושר בלי ההרגשה שהשגת משהו? האם בתור בטטת כורסא תרגיש מאושר?
הגוף האנושי נועד להיות בתנועה, אנחנו נועדנו להיות בתנועה, כל שניה אנחנו בתנועה ישירה לעתיד.
עצם העובדה שבנאדם שמח בחלקו לא אומר שהוא לא שואף להגדיל את חלקו. יש הבדל בין לחיות את החיים בהרגשה ש"הדשא של השכן ירוק יותר" לבין "הדשא שלי ירוק, ואני שואף לעשות אותו אף שופע יותר".
הספורטאים שאתה מדבר עליהם? מכורים לאנדרופינים, לאדרנלין שבתחרות, שבספורט. אם הם סובלים למה שהם יעשו את זה?
הם אוהבים את זה. הם מתים על זה! ברגע שספורטאים נמנעים מלעשות ספורט בשל בעיות בריאותיות/אחרות, כאן נכנס הסבל שלהם (לדוגמא ידיד שלי, אחת מאפריקה שזכתה בתחרות אולימפית ובשל המיניות שלה מנעו ממנה לשחק).
לדעתי הקטע הוא לשלב בין ההתקדמות לבין ההנאה. הרי מי לא נהנה מהדרך שבאתגר? הדרך רצופה באדרנלין וחוויות.
ברור שכל פעם הפוקוס שלנו נתון לדבר אחד ושאר הדברים מקבלים עדיפות אחרת.. למשל בתחילת השנה הייתי עסוקה בחברים ומסיבות ועכשיו אני עסוקה בבגרויות. זה לא אומר שדברים אחרים פשוט נעלמים לי.. הם שם, פשוט מקבלים פחות צומי ופחות זמן.
כך שלסיכום.. תזרום.
Some laugh, some weep, some dance for joy.
My mind craves nectar day and night..
כל דבר שהוא שבן אדם עושה בעולם הוא תוצאה של חסר,
החסר דוחף את האדם למלא אותו,
או במילים שלך - להשיג אותו.
תחושת המילוי של הסיפוק, נקראת אושר, כך שלא כל כך ברור למה אתה מתכוון כשאתה אומר ששתי השאיפות הללו סותרות ומנוגדות אחת לשנייה.
חפש בגוגל: dopamine
סחטיין על הדיון,נכתב במקור על ידי kongi
נבחרת לדיון השבוע, כל הכבוד אחי.
לדעתי זאת שאלה מאד קשה, מאד מסובכת.
צריך לגשת אליה בכבידות ראש או לא לגשת בכלל.
השגיות, השגיות. אני רוצה להשיג משהו.
השגתי משהו. עכשיו בא לי להשיג משהו אחר.
השגיות, השגיות. אני רוצה להשיג משהו.
השגתי משהו. עכשיו אני אשמור עליו כל חיי.
השגיות, השגיות. אני רוצה להשיג משהו.
לא השגתי. מה אעשה ?!
השגיות, השגיות. אני רוצה להשיג משהו.
לא השגתי. אעשה הכל בשביל להשיג אותו.
בשביל לדעת מהי השגיות בשבילך. אתה צריך לעשות הפרדה בין
השגיות של חומר,רגש ופסיכולוגיה.
הרווח שלך הוא לטווח הארוך ? האם זה הישג שישאר איתך לאורך כל חייך?!
אולי זה סתם נראה חשוב בבו-הרגע, האגו שלך רצה את זה - ופוף זה נעלם אחריי שהשגת.
כמה רחוק תיהיה מוכן ללכת אם לא תשיג את זה כאן ועכשיו ?
כמה רחוק תיהיה מוכן ללכת אם לא תשיג את זה גם עוד שנה ?
שאלות שיגידו הרבה על ההאופי שלך ועל אופי המטרה שרצית להשיג.
פסגת ההר שאתה רוצה לכבוש תניב איתה אושר ?!
אם כן, אז ההישג הוא קישור ישיר לאושר. בעקבותו תגיע הנאה.
וגרף החיים ידאג שבדרך מוזרה העקומה תמשיך גם לכיוון הסבל בהמשך.
הייתי רוצה שתחדד מעט את השאלה כדי שהדיון יהיה ממוקד יותר.
.
האם מדובר בהישג של חומר:
רציתי לקנות אקס בוקס סלים 250 GB - עבדתי קשה - עכשיו אני מאושר לשחק פרו 2011, 19 שעות ביום.
האם מדובר בהישג ריגשי:
רציתי לזכות בליבה, כי הלב שלי כבר אצלה, עכשיו אנחנו ביחד ואני מרגיש שאני פורח עם האביב. זורח עם השמש,שוקע איתה לתוך הירח.
האם מדובר בהישג פסיכולוגי:
רציתי ללמד את עצמי להרגע בכביש. עכשיו הלב שלי כבר לא דופק ואני לא מקלל נהגים שנוסעים כמו חיות.
יש עוד המון היבטים, זה לא יגמר.
תכוון אותנו אדון יקר לעבר השאלה המדויקת :]
דיון מצוין ! המשך כך.
בניית אתרים | עיצוב אתרים | קידום ושיווק אתרים
רוצים להתרשם ?!
הפרויקט החם, החדש והמדהים:
ח.מיתר לבניין בע"מ
אין דבר רחוק יותר מן האמת.
נתת את התשובה הטובה ביותר שניתן לתת, כל הכבוד.
אז לבסוף, אני הוא V (וי) - ומי אתה?
זה גם מה שאני שואל?לדעתי קו המחשבה הזה של " הישגיות =\= אושר " מוטעה.
הרי בשביל מה אנחנו שואפים להשיג מטרות? בשביל ההיי הזה שעושה לנו כ"כ טוב כשאנחנו מתגברים על אתגר.
להרגיש 'מאושר עכשיו' זה נחמד אבל האם באמת תרגיש מאושר בלי ההרגשה שהשגת משהו? האם בתור בטטת כורסא תרגיש מאושר?
הגוף האנושי נועד להיות בתנועה, אנחנו נועדנו להיות בתנועה, כל שניה אנחנו בתנועה ישירה לעתיד.
עצם העובדה שבנאדם שמח בחלקו לא אומר שהוא לא שואף להגדיל את חלקו. יש הבדל בין לחיות את החיים בהרגשה ש"הדשא של השכן ירוק יותר" לבין "הדשא שלי ירוק, ואני שואף לעשות אותו אף שופע יותר".
הספורטאים שאתה מדבר עליהם? מכורים לאנדרופינים, לאדרנלין שבתחרות, שבספורט. אם הם סובלים למה שהם יעשו את זה?
הם אוהבים את זה. הם מתים על זה! ברגע שספורטאים נמנעים מלעשות ספורט בשל בעיות בריאותיות/אחרות, כאן נכנס הסבל שלהם (לדוגמא ידיד שלי, אחת מאפריקה שזכתה בתחרות אולימפית ובשל המיניות שלה מנעו ממנה לשחק).
לדעתי הקטע הוא לשלב בין ההתקדמות לבין ההנאה. הרי מי לא נהנה מהדרך שבאתגר? הדרך רצופה באדרנלין וחוויות.
ברור שכל פעם הפוקוס שלנו נתון לדבר אחד ושאר הדברים מקבלים עדיפות אחרת.. למשל בתחילת השנה הייתי עסוקה בחברים ומסיבות ועכשיו אני עסוקה בבגרויות. זה לא אומר שדברים אחרים פשוט נעלמים לי.. הם שם, פשוט מקבלים פחות צומי ופחות זמן.
כך שלסיכום.. תזרום.
למה אנחנו שואפים להשיג מטרות?
אם המטרה שלנו אושר בסופו של דבר אז ליהיות בטטת קורסא/לא משנה מה ולהנות מזה הוא יעודנו בחיים או כל דבר כזה או אחר בו אנחנו משכנעים את עצמנו פיזית ומנטלית שאנחנו נהנים ממנו.
אם המטרה שלנו שיזכרו אותנו/לתרום לעולם/לקדם את עצמנו אולי אז המטרה שלנו השגיות ולא הנאה.
אפשר להנות תוך כדי שאתה מנסה להשיג דברים (הכוונה סטאטוס, נצחונות, הצלחות, כסף, אישה וכו..)
הקטע שאם אתה עושה רק מה שאתה נהנה אתה נהנה הרבה יותר לא משנה כמה הוא לא אפקטיבי.
תשאלי את כל אלה שמשחקים wow או שטות אחרת שלא שווה כלום.
נכון אנחנו צריכים להיות בתנועה כי ככה הגוף שלנו נבנה אממה אפשר לשנות את זה, הגוף כל הזמן משתנה גם אם זה תהליך ארוך.
המוח כל שנייה משתנה כל שנייה זה כבר מוח אחר.
נכון ספורטאים מכורים לאנדרופינים וזה כיף חיים ,מצד שני קיים המאמן שהוא קרציה שגורם לך בדרך כלל לשנוא את הספורט.
לא בגלל שאתה לא נהנה ממנו אלא בגלל שהוא מנסה לקדם אותך באופן כזה שלא תהנה מהספורט.
כדי שיהיה לך הישג כלשהו ולא הנאה.
לדוגמא כשאומרים לך תנצח את X אתה חושב איך לנצח אותו , אתה עושה הכל כדי לנצח אותו ופה אתה מאבד את הכיף שבמשחק כי אתה לא עושה מה שאתה רוצה(בגלל כל הקטע של הטקטיקות ואיך לנצח אותו), הקטע כשאתה עושה אותו דבר הרבה פעמים אתה יכול לשכנע את עצמך שאתה נהנה ממנו ובסוף השכנוע משפיע על הרגש רק זה תהליך יחסית איטי וכאשר זה משהו משתנה נדפקת.
הרי בחיים אתה עושה הרבה דברים שאתה לא נהנה מהם כדי להשיג דברים שונים דוגמא ללמוד למבחן בהיסטוריה.
אני מסכים שאין טעם להסתכל על הדשא של השכן זה סתם גורם לקנאה אלא רק על עצמך ועל ההתקדמות שלך.
אבל מצד שני אתה רוצה לראות שאתה מתקדם אז אתה חיי בתחרות תמידית כלשהי.
הסוד זה להבין מה אתה רוצה ולחפש אותו ואחרי זה אין טעם להתקדם רק להנות לפחות זה מה שאני מאמין בו כרגע.
בקשר למה שאמרת להנות מהאתגר זה שכנוע עצמי בסופו של דבר, זה לא מה שהיית עושה אם הייתי אומר לך שיש לך זמן אינסופי.
נכון זה עובד וגם אני משתמש בו לפעמים ותודה שהזכרת לי את השיטה.
השאלה היא אם זה שווה את זה? כלומר שווה לשקר לעצמך? שוב תלוי מה המטרה וזה מה שאני שואל.
הפתרון מבחינתי כרגע זה להגיע להישג מספק לכל החיים(עם שכנוע עצמי או משהו אחר) ואז להתמקד רק בהנאה שכל הצרכים שלך מסופקים.
מבחינת אוכל,מים, מקום לישון,זמן לישון, מין וכו...
אני מסכים איתך, מה שאני שואל באיזה חסר צריך להתמקד ומתי ובעצם בגדול מה המטרה שלנו בחיים או לפי מה אנו אמורים לקבוע את המטרות שלנו?
האם אני צריך להתמקד בחסר של הסיפוק או בעצם לשכנע את עצמי שהוא לא חסר.
האם זה בזבוז זמן בסופו של דבר להנות כל החיים ולא לתרום בכלל לעולם?
או שאולי להשקיע במשהו כל החיים ולהגיע למשהו זה בזבוז זמן כי מתים בסוף ולכן צריך רק להינות.
חיפשתי קצת, הבנתי שזה הורמון במוח שקשור להרגשה באופן מסויים ומתקשר להרבה סמים ולקביעת החלטות.
אני מסכים שאם יודעים איך עובדת מערכת הרגש בגוף אפשר להשפיע עליה ולשנות אותה כמו שאם יש אקר שיודע איך המחשב עובד הוא יכול לפרוץ אותו.
מה שאני יודע על המוח שכל שנייה שאתה חושב משהו מופרש לך הורמונים מסויימים לפי מה שחשבת עליו ולפי מה שאתה רוצה שיקרה.
כלומר אם אני רואה מישהי יפה ואני חושב שבאלי עליה אוטומטית המוח משחרר הורמונים.
מצד שני אם אני יראה מישהי יפה ויחשוב טוב היא סתם מכוערת.
בהתחלה זה לא יעבוד ועדיין יופרשו לי הורמונים שיגרמו למשמו למטה..
אבל אחרי זמן מסויים כבר זה לא יקרה אותם הורמונים לא ישלחו פה אני בעצם משפיע על הרגש.
זה למה אני מאמין שאם מישהו רוצה להפסיק להתמכר למשהו הוא פשוט צריך להגיד לעצמו לא.
וכל פעם לשכנע את עצמו שהוא נהנה מזה שהוא לא עושה את זה/וואט אבר..
הקטע שבהתמכרויות של סמים זה יותר מסובך כי הם משפיעים על הקליטה/שחרור של הורמונים מסויימים.
גם פה אתה יכול על ידי שכנוע לגרום לך להסתפק בעצם בפחות הורמוני הנאה לזמן מסויים ובעצם להיגמל.
יאי דיון השבוע : D
ההגדרות שהתכוונתי אליהם כדי לחדד את הדיון.
אושר= השגיות רגשית שאני מאמין שגם השגיות פסיכולוגית זה סוג של השגיות רגשית כי זה לשלוט ברגש בסופו של דבר.
השגיות= הישגיות חומרית.
כן הישג חומרי זה משהו שישאר איתך לכל החיים בניגוד להישג רגשי השאלה אם יש לו ערך בסופו של דבר?
אם יהיה למישהו 10 מילייארד או 100 מיליון יש כל כך הבדל?
לאאאא כי הוא השיג את המספיק לו כדי לנהל חיים טובים בו הוא יכול לעשות כל הזמן את מה שהוא רוצה לעשות
טוב הוא לא יוכל לקנות את המטוס הכי טוב בעולם אבל יהיה לו מספיק כדי לעשות מה שהוא רוצה מבחינה פיזית כל הזמן בלי צורך לחשוב על איך להשיג כסף/בית/מכונית/ שטויות חומריים.
כי זה לא חסר לו ולכן הוא יוכל כל הזמן להתמקד באושר ובעצם בהישגיות הרגשית ולהנות כל חייו.
ולכאן אני שואף.
בהישגיות החומרית מה ההגדרה שלך לכמה רחוק?
רחוק מבחינת השקעה, רחוק מבחינת לעשות הכל?
מבחינת השקעה אני מוכן לעשות המון הרי בסופו של דבר אתה משקיע כמה שנים וזהו זה מסדר אותך לכל החיים ואז אתה מתמקד באושר.
הבעייתיות בזה שאתה לא נהנה מזה אם אתה משקיע בזה המון ככה זה הולך.
טוב אימצתי את מה ש-sexy bear נתנה כטיפ שבעצם לקחת את הדברים כאתגר ואז נהנים בסופו של דבר, נקווה ונספר עוד כמה חודשים שמה שאני רוצה לעשות יהיה מוכן.
אה נזכרתי בעוד משהו שעשיתי פעם שעבד לי שלא נהנתי ממשהו והייתי צריך לעשות אותו יותר נכון שתי דברים.
1-להגיד לעצמך כל פעם שאתה נהנה מזה
2-ללכת למראה ולשאול את עצמך אם אתה באמת רוצה להשיג את זה ואם כן למה אתה מבזבז את הזמן ולא ממשיך.
נראה לי האופציה הראשונה יותר משפיע בסופו של דבר כי היא משנה את ההרגשה בסוף.
האמת זה הדבר הנכון ביותר.
אבל אם אני משכנע את עצמי שאני נהנה ממשהו, אני משקר לעצמי במובן מסויים.
לדעתך יש דרך אחרת? האם זה באמת שקר?
נערך לאחרונה על ידי kongi; 20-05-2011 בשעה 15:02.
מה שאתה שואל פה זה בעצם האם כדאי לברור בין הרצונות, הדחפים, או: ה"חסרים" שלנו ולהתייחס רק למשמעותיים ביניהם, אלה שנוכל להכריע כי הם חשובים לנו באמת, ויש בהם כדי לגרום לנו סיפוק ואושר.
לפני שנענה על שאלה שכזו נצטרך לדעת האם המושג אושר הוא משהו שקיים, משהו שישנו ואנו צריכים רק להגיע אליו, או שמא, אושר הוא יצירה של האדם, האדם לא צריך למצוא אותו אלא להמציא אותו, ליצור אותו.
כמו שאמרתי, אושר נוצר על ידי מילוי של איזה חסר, ככה שהחסר רציני ועמוק יותר כך תחושת האושר תהיה גדולה יותר כאשר הוא יתמלא.
אולי נוכל ליצור מצב בו נהיה מאושרים ולא יחסר לנו מאומה?
אולי נצליח להחליט כי לא חסר לנו כלום?!
מה אז נהיה? מאושרים?!
מסופקני מאוד...
אפשר לומר שדי בטוח שלא, נחווה תחושה מסוימת של ריקנות, חוסר סיפוק, לא אושר ולא דיכאון, מין ריק כזה...
דומני שהתחושה עלולה להיות קשה יותר מזו של הדיכאון.
האדם, הוא יצור שכך בנויה המערכת שלו, מערכת של חסר הדוחף להשלים את עצמו, זוהי בעצם החיות של האדם,
זאת בעצם נקודת התחלה שהיא נקודת סיום של מניעיו של האדם.
המסקנה היא אם כן, שאין צורך לנסות להימנע מדחפים להשלמת חסרים כאלה ואחרים, שכן זהו בסיס חיותו וקיומו של האדם,
מה שכן, כמובן שככל שאדם הוא יותר בר-דעת, יותר ברמה, כך גם החסרים שלו יותר משמעותיים, והסיפוק שלהם מביא אותו להרגשת אושר מושלמת בהרבה מזו של הטיפש...
לא הבנת אותי נכון או שלא הסברתי את עצמי נכון.
בסופו של דבר רגש הוא דבר אינסופי ככה שתמיד ישארו לך חסרים ודברים כלשהם להשלים ולמלא ככה שריקנות לא תיהיה.
כאשר אני אומר לא יהיה חסר לך כלום אני מתכוון שתוכל לעשות כל הזמן את מה שאתה רוצה ובעצם לפעול במובן מסויים רק לפי הדחפים שלך.
אך כדי שדבר כזה יקרה קודם אתה צריך לפעול נגד הדחפים שלך כדי להגיע למצב שלא חסר לך כלום באופן חומרי וקיומי.
או לנווט את הדחפים שלך לשם כדי לעשות משהו שיביא לכך שלא יהיה לך שום מחסור באופן חומרי זוהי הכוונה שלי.
הרי אני לא מכיר אף אחד שאוהב לעבוד כמעט נון סטופ עד שהוא משיג מספיק כסף כדי להנות בשאר חייו.
הכוונה שלי באושר היא שלא חסר לנו כלום באופן חומרי וגשמי אך במובן הרוחני או הרגשי תמיד יש לאן לשאוף.
ובעצם אושר הוא לעשות מה שאתה רוצה כל הזמן או כמעט כל הזמן.
ומכאן השאלה איך אתה עושה משהו ללא מוטיבציה?
נערך לאחרונה על ידי kongi; 24-05-2011 בשעה 02:33.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
