הצורך בתשובה
רבי נחמן מורה לנו תמיד לחזור בתשובה ("וצריך לאחוז תמיד במידת התשובה" כלשונו),
תמיד ללא חילוק או הבדל אם עשיתי תשובה כבר או לא, מי אני ומה אני.הסיבה לכך היא שאין אחד שיכול להגיד "זיכיתי ליבי, טהרתי מחטאתי"(משלי)
כי אפילו אם יעשה תשובה בזה הרגע, יהיו לו כמה וכמה פניות וכוונות זרות.
וזוהי כוונת הפסוק באמת - מי יכול להגיד שליבו זך וטהור מהפניות הללו?לכן נאמר לעשות תשובה ללא הפסק, כי אדם יצטרך לעשות תשובה על התשובה שעשה בתחילה, כיוון שבתשובה הראשונה לא עשה תשובה זכה וטהורה, אלא מלאה פניות.
אם נרצה להגדיר את העבירה שעליה האדם יעשה תשובה בתשובתו השניה היא הפסוק:
"בפיו ובשפתיו כיבדוני, וליבו רחק ממני"(ישעיהו)ואם תשאל, ומה בנוגע לצדיקים? הרי אמרנו ש"תמיד" צריך לחזור בתשובה, בלי קשר מי אתה ומה אתה ומתי. נלך לצדיקים שהלב שלהם באמת שלם בתשובה שלהם. הם בוודאי לא יצטרכו לעשות תשובה על הפסוק הנ"ל ("וליבו רחק ממני").
בכל זאת כן יצטרכו לעשות תשובה נוספת, כי שעשה הצדיק תשובה ראשונה, עשה לפי השגתו במדרגתו הנוכחית. אבל אחר כך הוא בוודאי במדרגה יותר גדולה, ואם כן התשובה הקודמת שלו היא מדרגה נחותה וגשמית לעומת מדרגתו העכשווית, ויש צורך בתשובה נוספת.
ציטוט ההודעה
