אוננות הינה פעולה מינית עצמית אשר משמשת לשם סיפוק עצמי והנאה מינית המתבצעת בדרך כלל ללא נוכחות בן/ת זוג.
מקור השם "אוננות" הגיע בעקבות אדם שנקרא אונן הנזכר בתנ"ך בתור מי ש"שיחת ארצה זרעו..." (למרות שהפעולה שהוא ביצע הייתה יותר קרובה למשגל נסוג מאשר לסיפוק עצמי...).
האוננות מתבצעת ע"י גירוי אברי המין – איזורים ארוגניים בהם יש עצבים רגישים רבים.
הגבר מאונן באמצעות גירוי פיזי של הפין והאישה ע"י גירוי הדגדגן או הפות.
מעשי אוננות ידועים גם בקרב בעלי חיים נוספים מלבד בני-האדם.

אמונות שגויות ומיתוסים
בזמנית קדומים, כמו בתקופה הויקטוריאנית, נחשב שאם אתה מעניק גירוי לאיברים האינטימיים של עצמך ומקבל הנאה מכך, אתה עלול להזיק לעצמך.
מאוחר יותר נעשה מחקר אשר הסיק כי אוננות הינה נורמלית לחלוטין כל עוד אינה נעשית בהפרזה יתרה. המחקר הנ"ל לא הגדיר כמה בדיוק זה "הפרזה יתרה", על כן נותרו ספקות.
בתרבויות שונות לא היה מקובל לדבר בפומבי על נושא האוננות או לאונן בכלל והאוננות נחשבה למעשה מגונה ואנטי חברתי של אנוכיות. עקב כך נוצרו אמונות תפלות ומיתוסים רבים שנועדו להפחיד ולמנוע מן האדם לאונן: עיוורון, צמיחת שיערות על כף היד, עקרות, אקנה או אי-שפיות, אשר ברור כי אין להם בסיס ואין זה הגיוני שאוננות תגרום לאחד מהם. כמו כן, אוננות אינה גורמת לאיבוד הבתולין.
אין סיבה להתייחס גם למיתוס שאוננות פוגעת בהתפתחות המינית והאמונה השגויה שאוננות מוגזמת עלולה לגמור את מלאי תאי-הזרע האגורים אצל הגבר. בעבר גם היו שסברו כי בתאי הזרע קיימים אנשים קטנים, כלומר יצורים אנושיים של ממש.

השקפת היהדות על האוננות
בתנ"ך כתוב כי אלוהים העניש את אונן על מעשהו , ד"ה: "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע..... בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו.....וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו" (בראשית לח, ט-י). אין לראות בכך מקור לאיסור האוננות, משום שלפי המתודה ההלכתית, מסיפורי ספר בראשית לא נלמדות הלכות אלא לכל היותר מוסר השכל (למשל, יעקב אבינו היה נשוי לשתי אחיות, מעשה שאחר מתן תורה הוא איסור כרת). בנוסף גם לא ברור כלל אם חטאו של אונן היה השחתת הזרע או שהיה זה סירובו לייבם את גיסתו ו"לתת זרע לאחיו".
על אף שהאוננות אינה אסורה במפורש בתורה, לפי חז"ל היא נחשבת לחטא גדול. הם מתייחסים אל הזרע כאל חי בפוטנציה, ואל האוננות כמעין רצח שבו האדם מחסל את בניו הפוטנציאליים. למרות זאת, העובדה שההלכה מתירה לקיים יחסי מין עם נשים הרות ומבוגרות מוכיחה שלא "בזבוז הזרע" או "רציחת תאי הזרע" כשעצמם גרמו לאיסור, אלא התנגדות עקרונית לאוננות. ברמה העקרונית, חז"ל אינם רואים בעין יפה עינוג עצמי שאין בו פרטנרים, מכיוון שבעיניהם המיניות קיימת לצורך הקשר בין גבר לאישה המיוחדת לו, ולשם עידוד הרבייה.

השקפה רפואית ומודרנית
כיום הודות להתפתחות מדעי הרפואה וההשכלה, נושא האוננות מוסבר ונלמד במוסדות חינוך רבים. כיום יודעים בוודאות שאוננות אינה מזיקה לגוף כל עוד היא נשלטת ואין היא פוגעת באורח חייו של האדם או של סביבתו.
הודות לעבודת המחקר המורחבת של Masters & Johnson (גניקולוג ופסיכולוגית המפורסמים בשל עבודתם המפורסמת אודות מיניות האדם) , בנוסף לעבודותיו של Kinsey (ביולוג וסקסולוג מפורסם של המאה ה-20), ידוע שאוננות הינה תופעה טבעית ונורמלית אשר מהווה שחרור ממתח מיני אצל גברים ונשים בכל גיל. לא קיים דבר כזה אוננות במידה מופרזת מדי. נוסף לזאת, אוננות אינה מסוכנת לבריאות הגוף, כמו גם לבריאות הנפש.
צריך לראות בפעולת האוננות כפעולה לחינוך-מיני עצמי. כאשר אתה מאונן זה עוזר להרגיש נוח עם המיניות שלך, מעלה את תחושת הביטחון ואת רמת ההערכה העצמית שלך.
לפי מחקרים אחרונים נראה שפליטת זרע תדירה מסייעת במניעת סרטן הערמונית.
מיתוסים ואמונות שגויות רבות, כמו החשש שמלאי תאי-הזרע ייגמר בגלל יתר אוננות, הופרכו בוודאות לאור מחקרים רבים שנערכו בנושא בפרט, ובביולוגיה בכלל.

פעולת האוננות אינה משהו שנעשה אך ורק בבידוד, אלא ניתן ליהנות ממנה גם כאשר היא נעשית במשותף עם בן/ת הזוג, או כאשר היא נצפית מהצד. רבים מודים כי לצפות בבני זוגם מאוננים זה מגרה מאוד. בצפיה באופן האוננות של בני הזוג ניתן לראות באיזו דרך הם נוהגים לענג את עצמם ואז ניתן ליישם זאת בפעם הבאה שמקימים יחסי מין.

אם מאוננים אין זה אומר שחיי המין עם בן/ת הזוג אינם טובים או מספקים מספיק . למשל כאשר יש בני זוג בעלי חשק מיני שונה, אוננות יכולה להוות פתרון מושלם להתמודד עם זה. גם אוננות טרם או במהלך יחסי מין עוזרת מאוד לגירוי המיני ומעשירה את הסקס הבנאלי.

רבים נוהגים לאונן כאשר בני/ות זוגם אינם זמינים/ות. זהו סוג של תענוג מיני אשר אינו מזיק, אלא להיפך יכול להעשיר את חיי המין עם הבן/ת זוג.
יש המאמינים שאם יש להם מערכת יחסים יציבה ואוהבת אזי יש להזניח את עניין האוננות, אך אין זה נכון. רבים מאיתנו למדו לאונן מגיל מאוד צעיר וכל אותם רגשות האינטימיות והעונג תרמו להתפתחות ועיצוב חיי המין שלנו. זוג בריא ויציב יודע זאת ואינו מרגיש מאויים ע"י האוננות של אחד מבני הזוג, כל עוד זה לא בא על חשבון סקס משותף ורגיל.

סקס בטוח
אוננות זה סוג של סקס מאוד בטוח כיוון שאין החלפת נוזלי גוף. בכל אופן, אם יש חשש למחלה ולאחד מבני הזוג יש שריטות או פצעים פתוחים על הידיים מומלץ ללבוש כפפות לטקס על הידיים, או לשים תחבושות/פלסטרים על הפצעים/שריטות.
כדי להיות בטוחים לגמרי ולהימנע ממחלות שמדבקות מינית כגון איידס, אין לבצע החלפות של צעצועי מין (כמו לתת לחברה את הויברטור שאת מאוננת איתו) ללא שטיפתם היטב קודם לכן. על צעצועים שמשמשים לחדירה מינית צריך לשים קונדום בכל פעם שמחליפים פרנטר.

כל עוד לא נגרם נזק גופני במהלך האוננות, אין דבר כזה "לאונן יותר מדי". יש המאוננים פעם-פעמיים בחודש, ויש המאוננים 3-4 פעמים ביום - לא צריך להקדיש לנושא התדירות תשומת לב מרובה מדי.
אין שום הוכחה רפואית (אפילו קלושה ביותר) על כך שאוננות גורמת למחלה נפשית. להיפך, מומחים טוענים שיש לה השפעות חיוביות, כיוון שהפעולה יוצרת יותר חושניות, יותר עונג ויותר שליטה עצמית.

אוננות נשית
כ- 30% מהנשים מסוגלות להגיע לאורגזמה באמצעות מגע מיני, לעומת יותר מ- 80% שיכולות באמצעות האוננות.
קבלת אורגזמה באמצעות אוננות נחשבת לתופעה טבעית לגמרי. כל אישה מאוננת בדרך שונה – בעוד חלקן מזיזות את גופן תוך כדי האקט, אחרות נשארות דוממות במקום ונותנות לידיהן לעשות את כל הפעולה. חלקן מגרות את הדגדגן ע"י מגע ישיר, אחרות מגרות בעקיפין.
הדגדגן אינו המקום היחיד שזוכה לגירוי מיני, אלא כל איזור השפתיים החיצוניות והשפתיים הפנימיות חשוב לגירוי. נגיעה ועיסוי השדיים או צביטת הפיטמות עשויים לעורר מינית מאוד. יש המכניסות אצבע לתוך הנרתיק ומעסות את הקיר הקדמי שם נמצאת נקודת הג'י. יש הנהנות מגירוי אנאלי מהסיבה הפשוטה שהרבה עצבים רגישים נמצאים שם.
נשים משנות את אופן הגירוי מדי פעם, וזאת משום שגירוי מתמיד במקום אחד יכול להוביל לחוסר תחושה.
אישה תמשיך בגירוי המיני לקראת ותוך כדי האורגזמה, ולעיתים בגירוי חזק יותר לאחר האורגזמה הראשונה על מנת להגיע לאורגזמה נוספת או מספר אורגזמות נוספות.
אישה כמעט תמיד תחווה את האורגזמה הראשונה שלה באמצעות אוננות. למעשה, אוננות משחקת תפקיד מרכזי ביחסה להיענות המינית אצל האישה.
לנשים מבוגרות, האוננות הינה פעולה שימושית אשר מרגיעה כאבים ואגינליים הנגרמים בשל יובש ומגדילה את כמות חומרי הסיכה הטבעיים.

אוננות משותפת
אוננות משותפת יכולה להעניק חיי מין מהנים ומספקים יותר לזוגות משום שזה מעניק לשני בני הזוג הזדמנות להתנסות במה שמעניק הכי הרבה עונג. בני הזוג יכולים להוסיף אווירה רומנטית ע"י עמעום האורות, השמעת מוזיקה שקטה ואפילו הוספת סרט אירוטי. ניתן להשתמש גם בחומר סיכה (על בסיס מים) כדי להרטיב את האיזורים האינטימיים.
קיים מגוון רחב של תנוחות לאוננות משותפת, אשר הבסיס המשותף להן הוא שבתנוחה הנבחרת ניתן יהיה בקלות להגיע לאיבר המין של בן/ת הזוג. לדוגמא: שני בני הזוג יכולים לשכב זה לצד זו כאשר חלקה העליון של האישה נשען על הגבר. לכל אחד מהם גישה ישירה לאיבר המין של השני. הגבר יכול לנשק את פניה וצווארה של האישה ולחכך את פניו בשיערה הרך, ובו-זמנית לעסות את שני שדיה בידיו. ידה האחת פנויה כדי לכוון את ידו לעבר מה שעושה לה את זה הכי, בעוד ידה השניה מושטת לעבר גופו ללטף ולגרות את איבר מינו.
אוננות הדדית הינה אלטרנטיבה לסקס המלווה אך ורק בחדירה מינית ומוסיפה קצת גיוון ועניין לסקס היומיומי. לדוגמא, אם הגבר אינו מסוגל להגיע לזיקפה, או שמא האישה בהיריון, לאחר לידה או לאחר ניתוח, אזי חדירה מינית אינה באה בחשבון.

לאונן או לא לאונן, זוהי בחירה אישית. אתה לא רע אם אתה מאונן, אתה לא רע אם אינך מאונן. מחקר טרי מראה שעד גיל 21 97% מהגברים ויותר מ-90% מהנשים מאוננים.
בכל אופן, רבים נהנים מהאוננות בתור חוויה מינית מרגשת ומעניינת.
האוננות נעימה ובריאה, על כן בואו לא נמנע מעצמנו את התענוג, בין אם הוא עם עצמנו לבד, ובין אם יחד עם בן/ת הזוג - העיקר לא לשכוח ליהנות......
קרדיט לאתר אחר