ריקוד חייך
זאת הפעם הראשונה שאני מפרסמת קטע שכתבתי במצבים קשים בחיי, מקווה שזה יעודד את חלקכם להמשיך לצעוד.
אף פעם אל תפסיק לחייך, גם כאשר רע לך, מישהו עלול להתאהב בחיוך שלך.
Don't cry because it's over, smile because it happened
תרקוד! ואל תעצור. מה הטעם בזה? - אל תחפש שום טעם. אין בזה שום טעם, ואף פעם לא היה.
אם תחשוב על הטעם - רגליך יעצרו... כול הקשרים שלך עם העולם שמסביב יתנתקו... לכן, אסור שרגליך יעצרו. גם אם הכול מסביב נראה מעוות וחסר משמעות - אל תשים לב תמשיך לרקוד! תשמור על הקצב ותמשיך לרקוד... תסחוט את עצמך עד הטיפה האחרונה ותזכור: לפחד כאן אין ממה. המתחרה היחיד שלך - עייפות. עייפות ופאניקה שתתלווה לעייפות. זה קורה לכולנו.
נדמה לך שכול העולם בנוי לא נכון, שהכול שגוי מסביבך... והרגלים, הרגלים שלך יתחילו להתעייף יותר ויותר ולאט, לאט יאיטו את מהירות קצב הריקוד... אין ברירה אחרת, אתה חייב להמשיך לרקוד. יותר מזה: לרקוד הכי טוב שאפשר ולא אחרת. כך שתגרום לכולם להביט עליך.
או ריקוד זאת אומנות חייך, דע לשלב בו צעדים חדים, צעדים שלווים, קפיצות ודילוגים.
עד שהמוזיקה מנגנת תניע את גופך, תעצב את דרכך.
יאנה.
ציטוט ההודעה
