לילה טוב, שנה טובה וחג שמח לכולם.
זה חלק ב' של סדרת המאמרים, וכנראה המאמר הטכני ביותר שאני אי פעם נתקלתי בו ברשת בנוגע לאיך לגשת באופן ישיר לבחורות.
חשוב לי לציין (כמו בפרק הראשון) שהמאמר הזה הוא אינו תחליף לכישורי בסיס, ושאין תחליף לביטחון עצמי שחייב להיות שם. (ספיישל יגיע בהמשך על ביטחון עצמי, שאני מקווה שיפתור הרבה בעיות ויסגור את כל פינת ה"אינר גיים" המאוד לא ברורה הזאת.)
גילוי נאות: אני לא בעד הגישה הישירה. מה"מחקר" שלי והשאלות שאני שאלתי בחורות - כולל ידידות טובות שלי, חברה שלי, וגם בחורות רנדומליות ברחוב, גישה ישירה היא "מאיימת" וגורמת למשפט כמו "היי, את נראית כמו מישהי שהייתי רוצה להכיר" להישמע להן בראש כמו "היי, הכוס שלך נראה כמו משהו שהייתי רוצה להכנס אליו". (זה אגב, ציטוט של בחורה. משהו בסגנון "לא נגענו").
המטרה שלי הייתה לעדן באמצעות "טריקים" כמה שיותר את הגישה הישירה, כדי שעדיין תיתן לנו את האפקט של "תכלס, בא לך עלי בא לי עליך", אבל לא תגרום לבחורה להרגיש כאילו זה משהו שאתם רצים ואומרים לכל בחורה שניה ברחוב. כתוצאה ישירה, יכול להיות שהגישה תהיה קצת "רובוטית" (מהבחינה של הטכניקה עצמה - איך להרכיב את המשפט) וכנראה שתמצאו את עצמכם חוזרים על אותו המשפט עם כמה בחורות שונות בכל מיני סיטואציות.
הגישה מחולקת ל - 3 חלקים.
1. הגישה עצמה לבחורה: מחייבת שפת גוף בטוחה. אמרתי את זה כמה פעמים, אבל אני אחזור על זה גם פה בשביל הסדר הטוב - הדרך היחידה לעשות את זה בצורה טובה, זה לצאת מנקודת הנחה שאתם יודעים נוסחת קסם. שלא משנה מה יקרה אחרי המשפט הזה, המשפט הראשון יקבל תגובה חיובית. עם הזמן אתם פשוט תתרגלו לשפת גוף, זה נקרא זיכרון שריר, הגוף זוכר איך לעשות תנועה מסוימת.
גם החלק הזה מתחלק ל2 -
א. ההפתעה - הבחורה לא שמה לב אליכם לפני כן, יכול להיות שהיא עם הגב אליכם, עובדת, או סתם חוק 3 שניות, ניגשתי ופתחתי את הסט.
ב. יזמתי IOI - משיגים קשר עין לפני כן עם הבחורה, מחייכים ומרימים את היד, אם היא מחייכת, אתם יכולים להיות בטוחים שהסט פתוח. לא חייבים לעשות את זה בדרך הזאת, אבל זה מה שאני ניסיתי (בגדול לקחתי את זה מגאמבלר בזמנו) וזה עובד בשבילי.
2. הסרת התנגדויות (או Disqualification) - אנחנו מראש מסיבים את תשומת הלב שלה לחלק הישיר והמוזר שבגישה, ובזה אנחנו "מבטלים" את ההתנגדות שלה. כל משפט בצורה הבאה יכול לעבוד כמו שצריך -
"אני יודע שזה קצת ישיר.."
"זה אולי נשמע קצת רנדומלי.."
הרעיון הוא לשנות את הפריים (את איך שהיא רואה את הסיטואציה) מ "הוא ישיר מידי " -> "גם הוא נבוך קצת מהסיטואציה".
זה לא אומר שאנחנו מורידים מהביטחון העצמי שאנחנו מפגינים (כי הביטחון עצמי, כמו שתראו בהמשך הוא מה שאנחנו עושים, לא משהו ש"יש לנו".
3. אני רוצה לדבר איתך + הצדקה -
זה החלק שבו רוב האנשים נופלים. כל משפט יכול לעבוד בשביל החלק הראשון של המשפט הזה "את נראית כמו מישהי שכיף להכיר" למשל.
השאלה היא למה? כל מי שלא קרא את המאמר על הצדקות, נו נו נו! לכו לקרוא עכשיו. האמת? שכל סיבה יכולה לעבוד פה. אם זה לא היה מאמר בנוגע לגישה ישירה הייתי אומר שאפשר להכניס פה את המיקום שהיא נמצאת בו, תחומי עניין משותפים, מליון ואחד דברים - אבל אנחנו מדבר על הגישה הישירה, אז ההצדקה שלכם צריכה להיות מחמאה.
בנוגע למחמאה, יש פה כבר עניין של ניסיון ו"טעם", אני לא הייתי מחמיא לבחורה הכי כוסית בפאב על זה שהיא נראית טוב. מצד שני,
אם אני מתחיל עם מישהי ברחוב, יכול להיות שהיא תיקח את זה בצורה טובה. צריך להתאים את עצמך לסיטואציה. אבל בגלל שזה כללי
מידי, ואני הבטחתי פרקטיקה - כלל אצבע למחמאות - כולם, אבל כולם אוהבים שמחמיאים להם על דברים שהם השקיעו בהם.
אחרי עבודה של חודש בחדר כושר הדבר הכי שובה שבחורה יכולה להגיד לך זה "וואו, אתה מתאמן? רואים..".
הדבר לא שונה פה. אם היא נראית כאילו היא שמה שעתיים היום בבוקר על השיער שלה, תחמיאו לה על השיער. אם היא לובשת שמלה ב800 שקל, תחמיאו על השמלה. אם יש לה צמיד שנראה מיוחד (בדר"כ היא בחרה אותו, או חבר\ה קרובה) וכו...
אחרי הגישה, אם קיבלתם תגובה חיובית, תמשיכו בהיכרות, היא מחוייבת ע"י התגובה החיובית הראשונה להמשיך בתגובה חיובית, והיא תזרום אתכם. אם קיבלתם תגובה לא חיובית - לא קרה כלום, מדובר פה על 35 שניות במקרה הכי גרוע שפיספסתם מהחיים. יתרון רציני של הגישה הישירה.
עקרונית, כבר עכשיו, אתם יכולים להרכיב משפטים ולנסות אותם - כמו שאמרתי ברחוב סטנדרטי, אתם יכולים בשעה לנסות אולי 3 משפטים לרמה של "זה עובד, זה לא". כנראה שמה שתעשו אחר"כ זה לקחת פרטי התקשרות וללכת. זה בסדר, ואולי אפילו מומלץ שתעשו את זה כדי שתוכלו להבדיל בין זה לבין המאמר הבא - שיידבר על דייט במקום, איך להוביל אותה למיני חוויה שתבטיח לכם פגישה שניה, אולי אפילו באותו היום.



ציטוט ההודעה
.







.
