עלון הצרכן לנוטלי ההתאהבות
גם אתם מצטרפים לאט, לאט לאוכלוסיית המאוהבים? חשוב שכבר עכשיו תדעו מה הם הסיכונים שיש בהתאהבות ולאן בדיוק אתם נכנסים.
"ההתאהבות היא עיוורת ומדהים זה כשאתה מבין עד כמה..." כך פתחה האנתרופולוגית הידועה, הלן פישר, את אחת מהרצאותיה. מחקרים הוכיחו כי כאשר אנחנו מאוהבים ואנו מסתכלים, חושבים או רואים את מושא ההתאהבות שלנו מפסיק לעבוד באופן מוחלט החלק במוחנו אשר אחראי לביקורתיות ולמציאת החסרונות בבן האדם שמולנו. משמע כאשר אנחנו מאוהבים בבן אדם מסוים איננו יכולים באופן טכני לזהות את החסרונות שבו. זה לא שאנחנו מתעלמים מהחסרונות וזה לא שאנחנו לא רוצים לראות אותם, אנחנו פשוט לא יכולים. אין ביכולתנו להיות ביקורתיים כלפי מושא ההתאהבות שלנו. עכשיו אני חושב שאתם מבינים עד כמה שההתאהבות היא עיוורת. זה יפה, מדהים ונורא נורא כיפי להיות מאוהב בצורה עיוורת ולא לראות שום דבר מלבד מושא ההתאהבות שלנו, ואפילו בתוך מושא ההתאהבות שלנו לא לראות כל רע. מבחינתך מושא ההתאהבות הוא השלמות בהתגלמותה, אתם ממש זוג מושלמים שדוהר לעבר השקיעה, או החתונה.
ההתאהבות היא דבר יפהפה מצד אחד, ומצידו השני של המטבע ההתאהבות יכולה להיות הרסנית. אין מה לעשות - כשאתה רואה רק משהו אחד בעיניים ודברים אחרים נעלמים מעיניך זה תמיד לא טוב. ההרגשה טובה, ההרגשה מרוממת והדופמין חוגג בגוף שלך ואתה מרגיש נפלא. היה אחד שאמר "כאילו אתה קופץ על העננים". עם כל הרגשות הכיפיים האלה אנחנו תמיד שוכחים משהו מאחור. לפעמים זה חברים, לפעמים זה קריירה, לפעמים זה משפחה ולפעמים זה אפילו ילדים או אישה. כן, כן גם כשיש לך אישה אתה יכול להתאהב. ההתאהבות נמשכת בין 3 עד 4 שנים, בזמן הזה המוח מפריש חומרים שגורמים לדעיכת תחושת ההתאהבות. "בשלב זה מערכת היחסים או חזקה מספיק בשביל להימשך, או שהיא פשוט מתפוררת" (מתוך ויקיפדיה - אהבה - הסבר ביולוגי). אם היא נמשכת, מופרשים בגוף האנדרופינים, הורמון האוקסיטוצין והוזופרסין והם דואגים לשמר את מערכת היחסים.
אז בואו נדבר על מה הם באמת הסיכונים שאנחנו צריכים להיות מודעים אליהם לפני שאנחנו נכנסים לקשר של התאהבות, או אפילו תוך כדי שאנחנו כבר מאוהבים. דבר ראשון כאשר אתה רואה בבן אדם שמולך בתור השלמות בהתגלמותה אתה מתחיל לפקפק באופן לא מודע כלל לשאר האנשים אשר סובבים אותך, כי הרי אם אתה בקשר עם השלמות בהתגלמותה אז היא יכולה לספק לך כל מה שאתה צריך ואתה כבר לא צריך אף אחד אחר. כמובן שהדבר אינו קשור למציאות כיוון ואתה לא באמת מכיר את השלמות בהתגלמותה, אפילו לא קרוב לשם ואתה עדיין צריך אנשים רבים מסביבך, ובכל זאת כאשר אתה מאוהב רבות הפעמים בהן אתה פשוט תשכח מקשרים רבים ואולי אפילו חשובים לך. הזנחת הקריירה היא עוד נושא שחשוב לשים לב אליו, הרבה פעמים אתה יכול למצוא את עצמך מובטל רק כי התאהבת ולא מצאת הרבה מקום לדברים שלא קשורים באופן ישיר בבן או בבת זוגך.
עתה אני רוצה לשים דגש על הנושא הבריאותי והנפשי ופחות על הנושא הטכני. כאשר אנו מאוהבים שינויים רבים קורים בגופינו. הפרשות, שינויים מעגליים במוח, ושינויים בהתנהלות הגוף שלנו, במה שאנחנו אוכלים, בשעות השינה שלנו, כל ההתנהגות שלנו משתנה. תוך כדי ההתאהבות אנחנו חשים איזושהי אופוריה, אנחנו חשים נפלא, אנחנו במאניה כמעט ואין סופית, הרבה פעמים קשה לראות את הצרות שלנו כשאנחנו במצב כזה וכשיש צרות אנחנו מתחפרים בתוך בן הזוג ושוכחים מהעולם החיצון. אך מה קורה כאשר מופרשים האנדורפינים והורמון הוזורפסין וגורמים לדעיכת הרגשת ההתאהבות? אנחנו נופלים היישר אל מה שנראה באותו הרגע כגיהינום לכל דבר – המציאות. המציאות באותו הרגע דיי מתאכזרת אלינו, אנחנו פתאום רואים את כל הצרות, אנחנו פתאום שמים לב לכל הקשרים שהתפוגגו עם הזמן ולקריירה שהייתה ואיננה עוד, וכמובן כל בתחושה המרוממת והמאניה כבר לא קיימת, נקווה שפה זה נגמר.
לסיום - האהבה היא לא עיוורת, זו ההתאהבות ששמה את ידיה על העיניים שלך, וכל דבר שמונע ממך לראות את המציאות בצורה רציונאלית והגיונית פוגע בך בסופו של דבר. זו הסיבה רבותיי לכך שפרויד סבר כי ההתאהבות היא מחלת נפש לכל דבר. תתאהבו, זה טוב, זה בריא, זה כיף, אבל שימו גבולות, נתבו את עצמיכם בין בן הזוג, לעבודה, למשפחה ולחברים ותמיד תדאגו להישאר בפיכחות. ניתן להתאהב גם מבלי לאבד את הכל.
ציטוט ההודעה
