|
|
בטח כבר נמאס לך ממניאני חופר לך
אם היא תיהיה לבד ואני באמת ירגיש שאני מוכן ושהיא באמת כאילו מסתקלת עלי וגם מרגישה כמוני אני יגיש עליה וידבר איתה,
אבל הבעייה בזה שאני לא יודע מתי היא תיהיה לבד ואם בכלל זה יקרה..
וגם נגיד שאני מוצא אותה לבד ואני ניגש לדבר איתה, איך לפתח שיחה? מה להגיד לה? על מה לדבר איתה?
אני לא יודע איזה נושאים מענינים אותה ואם אני ישאל חברות שלה או משהו ישר הם יגידו לה ואני לא רוצה את זה.
לי אף פעם לא נמאס אתה יכול לנצל אותי בעצות נשמה
בכל מקרה כמו שאמרת אם היא תהיה לבד ואתה תרגיש תעשה את זה..
אם לא פשוט תחכה שזה יקרה ותתכונן..
כשיצא מצב שאתה מדבר איתה תספר לה משהו מצחיק..
או שתשאל אותה על מקצוע שיהיה לכם או משהו בסגנון..
המשפט הכי טוב זה "לא טוב להשאיר יפה כמוך לבד אני יהיה לך לחברה" חחחח
אתה יודע משהו יפה רומז קצר ומצחיק.
תגיד שאתה מתכוון שאתם כבר יוצאים וזה..
אם אתם כבר יוצאים וזה עדיף שלא לקחת שום יעוץ בקשר למשפטים או משהו בסגנון..
עדיף שתהיה אתה טבעי , זה יבוא לבד אתה תיראה השיחה פשוט תזרום..
אם שותים , תכבד אותה בכוס שתייה..
אם בסרט תזמין אותה לפופקורן או שתייה משהו בסגנון..
אם יושבים עם הח'ברה ויוצא לכם לדבר תהיה קצת ישיר אבל לא יותר מידי.
ואבל שוב פעם זה חוזר על אותה בעייה שלי שבסופו של דבר זה משהו של כולם ביחד וכולם ידעו מזה..
יש לך לפחות כיוונים שאני יכול לנסות "לחתור" עליהם במהלך השיחה?
עם איזה משפטים או מילים לנסות להתחיל את השיחה?
אני לא רוצה שיחה שתיהיה חד פעמית ואז כול אחד "יפרד לדרכו" כמו שאומרים..
אני רוצה שיחה שתגרוף איתה דיבורים לאורך זמן, שנוכל להישאר ידידים ולהתקרב עם הזמן ואז בסוף להיות חברים.
אני מנסה לשכוח את מה שקרה, מה שהיה היה...
אבל אני לא יודע אם היא לא תספר את מה שאני מדבר איתה...
בעיקרון כול הבעייה שלי מסתיימת בזה שאני לא רוצה שכולם ידעו מזה...
אם לא היו ילדים בעולם והינו רק אני והיא![]()
וגם אני לא יכול להגיד לה בשיחה:"את יכולה בבקשה לא לספר את מה שאנחנו מדברים וכול זה?"...