1)
בנה את החיים החברתיים שלך מחוץ לגבולות בית הספר.
הכוונה שתצא, תכיר אנשים, תסתובב בעוד מקומות:
- קניונים.
- בתי ספר אחרים באיזור שלך.
- פארקים.
- ים.
- ת"א או עיר תוססת אחרת (לא שיש יותר מידי כאלה כן..?).
- אינטרנט... המון אנשים מכירים בימינו באינטרנט רק תהיה מודע לסכנות ותגביל את עצמך בקטע הזה.
כמובן שהכל עליך לבצע עם טאקט.. להסתובב ברחובות סתם ככה או להכיר פדופילים באינטרנט לא יעשו לך טוב וקל מאוד להיגרר לדברים האלה, פעל בצורה מבוקרת!
2)
כמו שיש הבדל עצום בין התיכון לצבא.. לי למשל קשה מאוד במסגרת הצבאית לפלרטט עם בחורות וזה פאן חברתי חשוב מאוד עבורי.. זה אומר שאני צריך להתחיל לבכות? בדיוק כמו מה שאמרתי לך קודם, אני מנסה את מזלי מחוץ לצבא! ושמתי לב כשהולך לי בחוץ אז גם הולך לי בפנים! נסה לפעול באותה הצורה!
3)
נצל זאת! בימינו לאנשים הפחות נורמאלים יש יתרון כי הם מרשים לעצמם לעשות דברים שבאמת יעזרו להם להבדיל מהאנשים הנורמאלים שמוכנים לוותר על כל מה שחשוב להם בשביל להראות "בסדר" ו"נורמאלי כמו כולם".
בקיצור - למד לנצל את המעלות הלא נורמאליות שלך לטובתך!
4)
במקומך הייתי משנה את הנוסח: "החיים שלי בזבל, אני אוהב לחיות בזבל ואין שום סיכוי שבעולם שאני משנה את סגנון החיים הזה".
אם אם זהו רצונך.. תמשיך לחיות כך.
אתה לא חייב לשנות לגמרי את סיגנון השירים שאתה אוהב.. רק תנסה עד כמה שאפשר למצוא שירים שמעלים לך את המוטיבציה ובכל זאת הייתי ממליץ לך לנסות ולשמוע עוד סגנונות.. תאמץ את הרעיון הבא בכל שור לשירים "אני אוהב כל שיר שהוא מספיק יפה" ואל תלך לפי סגנון מסויים.
5)
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
אני מקווה שהבאן הזה הועיל לך לחשוב קצת עם עצמך ולבדוק מה אתה מתכוון לעשות בשביל לשפר את חייך אפילו במעט, במקום להמשיך ולקטר על כמה שאתה מוקף בערסים או בסיגריות.
קרא שוב את האשכול הזה והקודם שפירסמת בו את הבעיות שלך.. יש סיכוי לא קטן בכלל שפתאום אתה תסתכל על הכל באור חדש.
עדכן במידת האפשר על התקדמותך, בהצלחה שיהיה לך גיבור
