לכל מי שמכוון למובחרות
אני עכשיו בעיצומו של קריאת הספר "מפקד הרפאים", ספר המציג את הקמתה של היחידה הכי טובה בעולם לפעילויות חבלה מאחורי קויי אויב, יחידת ה-(S.A.S(Special Air Service.
בזמן שקראתי ת'ספר, הבנתי הרבה דברים על היחידה הזאת, למה זה חשוב כל כך שתתקיים יחידה כזאת. ובנוסף, קיבלתי המון רבאק מהבחורים שהקימו אותה. במיוחד מג'וק לואיס ומדיוויד סטרלינג.
אך גם ניתקלתי בסיפור של סרן דוויויר(DuVivier) .
הסיפור של הבחור הזה ביחד עם ארבעת חבריו,
הדהים הרבה מאוד אנשים והוא אחד מהסיפורים המוכרים של המלחמה של הבריטים באפריקה בזמן מלחמת העולם השניה.
-----------(קצת סיפור רקע על היחידה)
דוויויר היה אחד מהראשונים שהצטרפו ליחידתו של סטרלינג, והוא הצליח לשרוד את המבצע הראשון של היחידה(שבו נהרגו רוב אנשי היחידה, מתוך 55 לוחמים ושבעה קצינים, רק ששה-עשר לוחמים שרדו וארבעה קצינים).
אך הכישלון הזה לא גרם לסטרלינג לוותר, לכן הוא יצא למבצע שני בתקווה שהמבצע יצליח וככה הוא יוכל לקבל הכרה מלאה מהדרגות העליונות בצבא.
במבצע השני, סטרלינג חילק את הקבוצה לצוותים קטנים, משום שהקבוצה התגלתה ע"י מטוסי אויב. לכן הם החליטו להתפצל, סטרלינג ינוע עם הצוות שלו לכיוון שדה התעופה ב-Sirte והקבוצה השניה שהונהגה ע"י לואיס ינווטו את דרכם לשדה התעופה של Tamit.
כאשר סטרלינג הגיע לשדה התעופה, הוא היה יכול להיכנס בקלות לשדה התעופה ולפוצץ את כל מטוסי האויב. אך העדיף לחכות ולתת לצוות של לואיס זמן על מנת שיוכל להגיע לשדה התעופה מבלי לפוצץ את אלמנט ההפתעה שלהם.
אך בלילה שאחרי, סטרלינג צפה בשדה התעופה בזמן שהמטוסים ממריאים בקבוצות קטנות ולאט לאט נעלמים מהשדה, הוא הרגיש כאילו כל המבצע התפקשש, משום שגם לא שמע שום פיצוץ משדה התעופה של Tamit.
הוא החליט להתחיל לחזור בבסיס, עם הרגשות עצב, כי הוא ידע שעכשיו היחידה תיסגר. וכשהתחיל לחזור לנקודת האיסוף, הוא שם לב לסדרה של פיצוצים הבאים מכיוון Tamit.
ובאותו רגע הוא ידע שסוף סוף, אחרי מסע של לכמעט שנה שלמה של אימונים וטרגדיות, סוף סוף היחידה הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה.
לאחר מכן הוא שמע את סיפורו של לואיס, שלא רק פוצץ למעלה מעשרים מטוסים, הוא פרץ לבדו לחדר הישיבות של הקצינים בבסיס האוויר הנאצי, וגילה להפתעתו שלושים קצינים נאצים אוכלים ארוחת ערב ובאופן מיידי פתח בירי בתת המקלע שלו וחיסל 26 מהם.
-----------
לאחר שורה של מבצעים שבהם הצליחה היחידה לפוצץ כמעט 90 מטוסי אויב, 20 ומעלה משאיות אספקה ואין ספור חיילים, ניתקלה היחידה בטרגדיה נוספת בה נהרג חברו הטוב של סטרלינג - לואיס.
ובאותו זמן שזה קרה, התחיל מסעם של חמישה אנשי צוות ב-S.A.S, שהיה לסיפור אגדה במלחמת העולם השניה.
נקודת האיסוף של לואיס ועוד שניים מהקצינים ביחידה נתקלה בכוח אש כבד של מטוסי האויב, לואיס נהרג ומי שכן נשאר בחיים החליט לקחת משאית אחת ששרדה את המתקפה בקושי ולנסוע בחזרה ל-Jalo בסיס היחידה, בזמן ששאר האנשים שלא יכלו לעלות על המשאית, המשיכו ברגל לנקודת איסוף שקבעו כדי שיוכלו אח"כ להינצל.
אחד מאותם חמישה, היה הסרן דוויויר, שכתב ביומן שלו על המתרחש במסע שלהם.
אך כאשר הגיעו לנקודת האיסוף, אף אחד לא היה שמה, והם חיכו שמה במשך שישה ימים. לאחר שנגמרו להם רוב המיים ורוב האוכל הם החליטו לנסות ללכת בחזרה לבסיס היחידה.
מסע זה יקח אותם 320 קילומטר לתוך המדבר והחוצה, כאשר הם צריכים לשרוד על ביסקוויטים וטיפות מזעריות של מיים, ולשרוד היתקלויות באויב.
בדרך הם פשטו על משאיות אויב בשביל לשרוד, חטפו קצין כדי לנסוע במכונית שלו ומה לא עשו כדי לחזור.
----------
וזהו, פשוט סיפור מדהים. ובכללי ספר מדהים,
כל מי שמכוון למובחרות, זהו ספר מצוין לפי דעתי.
וד"א, סרן דוויויר מת שנה שעברה בגיל 94.
ובאמת, המעז ניצח.
ציטוט ההודעה
