אם היו לכם 5 דקות לחיות מה הייתם עושים? - עמוד 2

[pollo2011]

כנראה שבכל זאת ישנם אנשים עם ראש על הכתפיים בפורום הזה
אני מסכים איתך לגבי עניין הכנות.. אבל לדעתי זהו דבר באמת באמת אינדיבדואלי וכל אחד היה עושה דבר שונה שלדעתו נחשב כדבר מספיק "ממצא" (גם לבכות ולהתלונן על מר גורלו יכול להיות דבר ממצא). הנקודה שאם אתה מחפש כנות טהורה אתה לא תמצא אותה בפוסט הזה, כנות תקבל רק אם חלילה וחס מישהו באמת היה נמצא במצב הזה, מזלנו שלא.

לדעתי העניין כאן הוא לא המקרה עצמו או השאלה עצמה, אלא הרעיון שהתשובה תנסה להביע.
למה שלא נדון עליו?

לפי ראות עייני ה5 דקות האלה אמורת לשקף את כל החיים שלך פחות או יותר, או אולי יותר את מה שאתה מרגיש עם סיום החיים שלך.
אז תכלס אני אומר, התשובה שלי לא משתנה, המשפחה שלי זה הדבר הכי יקר לי, ככה שבאמת החיים שלי יסתכמו בקשר הטוב עם בני המשפחה שלי (ושישאר כך אמן)

[XsonicX]

לפי ראות עייני ה5 דקות האלה אמורת לשקף את כל החיים שלך פחות או יותר, או אולי יותר את מה שאתה מרגיש עם סיום החיים שלך.
אז תכלס אני אומר, התשובה שלי לא משתנה, המשפחה שלי זה הדבר הכי יקר לי, ככה שבאמת החיים שלי יסתכמו בקשר הטוב עם בני המשפחה שלי (ושישאר כך אמן)

אתה בחור חכם.
האם בחיי היום-יום שלך אתה משקיע לפחות 50% מהמאמץ שלך בחיי המשפחה שלך או שאולי לא? (וגם פה אני אשמח אם תהיה רציני וכן).

[pollo2011]

אתה בחור חכם.
האם בחיי היום-יום שלך אתה משקיע לפחות 50% מהמאמץ שלך בחיי המשפחה שלך או שאולי לא? (וגם פה אני אשמח אם תהיה רציני וכן).

אני לא בטוח שהבנתי, אבל אם אתה מתכוון לקשר "חברתי" נקרא לזה ככה עם ההורים, אז בטח שכן, אני לא יודע אם בהכרח 50%, אבל יש לי זמן איכות של לפחות שעתיים עם בני המשפחה שלי יחד, אם זה לראות עם אבא כדורסל , אם זה לדבר עם אמא על החיים, אם זה לעזור בשיעורים לאחות שלי אז כן
יחסית במשפחה שלי אנחנו חיים ביחד אחד בתוך השני, זה אמנם פוגע בפרטיות שלי, אבל אני אף פעם לא מרגיש לבד

[XsonicX]

אני לא בטוח שהבנתי, אבל אם אתה מתכוון לקשר "חברתי" נקרא לזה ככה עם ההורים, אז בטח שכן, אני לא יודע אם בהכרח 50%, אבל יש לי זמן איכות של לפחות שעתיים עם בני המשפחה שלי יחד, אם זה לראות עם אבא כדורסל , אם זה לדבר עם אמא על החיים, אם זה לעזור בשיעורים לאחות שלי אז כן
יחסית במשפחה שלי אנחנו חיים ביחד אחד בתוך השני, זה אמנם פוגע בפרטיות שלי, אבל אני אף פעם לא מרגיש לבד

הבנת אותי נכון זה דבר ראשון.
דבר שני, "להשקיע" זה לא לחיות רק אחד בתוך השני, אלא לדעת להרפות ולתת ספייס כשצריך, לדעת במה יש צורך לעזור ובמה לא, במה כל האחדות המשפחתית היא חיונית ובמה לא וכו'. שים לב שזה במידה ולא בהגזמה.

באופן כללי יותר, לפי התיאור שלך ניתן להסיק שאתם משפחה מלוכדת נכון?
במידה וכך, איזה דבר אתה מסוגל לעשות שיגרום לאמא, אבא ואחותך להיות מאושרים ברמה מטורפת?
שים לב, זה לא תמיד מוכרח להיות דבר שתעשה למענם, יכול להיות מאוד שהדבר הזה צריך להיות למען עצמך שיעשה אותם גאים בך.

[עומרי כהן]

לדעתי, התשובה מעידה על המטרה הנסתרת שאליה אתה שואף בחייך.
אולי כך אפשר לגלות את ייעודנו בחיים... או לפחות לנסות :-)

[משתמש אנונימי]

הגעתי לסרטון הזה והייתי חייב לפרסם אותו



בהמשך לסרטון זה גם מה שאני הייתי עושה לדעתי - סוגר קצוות פתוחים
אהיה כנה ואמיתי מול כולם

[ozcohen20]

לא חושב על עצמי.
הייתי אולי מבקש סליחה ממישו שפגעתי בו, בוכה. מבקש סליחה מה'.. שמע ישראל. מצטער על החטאים.
"כל עוד הנר דולק אפשר לתקן"
אבל זה רק אני, כבן אדם דתי.
אם לא הייתי דתי אני לא יודע מה היו המטרות שלי בחיים -
אבל אני חושב שב5 דקות אחרונות זה לא שווה לחשוב על עצמך אלא יותר ב'בן אדם לחבירו'.
איך היית רוצה שייזכרו אותך?

[MR. WILL]

יש לי המון רעיונות. אבל.
חיזקת לי נקודה שאני רוצה לאשר בעצמי. נקודה שמבחנתי היא המפתח ואני מאוד רוצה לחיות על פיה אבל לפעמים נעצר.
והנקודה היא: למה לחכות? 5 דקות אחרונות? לעשות את הדבר "הממצא" דווקא ב5 דקות אחרונות?
הרי אנחנו זכינו להרבה דקות שכאלו וזוכים בכל יום.
אני רוצה למצות כל 5 דקות כאלו.