F.E.A.R. 3 v16.00.20.0275 (2011/ENG/RePack by Black Box)
PC | ENG | Developer: Day 1 Studios | Publisher: Warner Bros | 2011 | 2.4 GB
Genre: Action (Shooter / Survival Horror) / 3D / 1st person
דרמה מרטיטת לב על משפחה לא מתפקדת הופכת למרחץ דמים כאשר האם מתעברת בשלישית - ולשם שינוי ביוזמתה.
קשה לפספס את השאיפות של סדרת משחקי הפעולה F.E.A.R. זה כתוב ממש בכותרת של המשחק, ומי שמילים לא משפיעות עליו יבין זאת ברגע שהוא יביט לראשונה בדמותה של אלמה, אנטגוניסטית הסדרה, הילדה העל-טבעית שהיא ככל הנראה בת דודה של הטובעות מסרטי "הצלצול". העניין פה אמור להיות פחד. פחד מוות.
בתור חובב סרטי אימה ידוע, שאין דבר שהוא יותר אוהב מלשקשק ולהצטמרר בבטחון היחסי של הסלון שלו, הכנסתי את הדיסק הנוצץ של
F.E.A.R 3 לפלייסטיישן בציפייה עצומה. הפעם האחרונה בה זכינו למשחק אימה טוב היתה לפני חודשים ארוכים, כש-EA הוציאה את
Dead Space 2. מאז מפלס הפחד בבית שלי ירד בצורה לא רצוייה, ואני אפילו מרגיש רגוע מספיק כדי ללכת לשירותים בלילה. תיקון המצב דורש קצת אימה מזוקקת שתגרום לדם שלי לקפוא בצורת גבישים מחודדים שיקרעו כלי דם ואיברים חיוניים.
אלא מה? בערך אחרי שעת משחק הבנתי שאימה לא נקבל כאן. בניגוד לשם המשחק, F.E.A.R 3 לא מתאמץ יותר מדי להפחיד את השחקן. אמת בפרסום? לא אצל אלמה. זה היה השלב בו כמעט והוצאתי את המשחק מהפלייסטיישן ועברתי לקבל את מנת האימה שלי בשידורים חוזרים של פרפר נחמד, אבל החלטתי לתת לו צ'אנס נוסף; בואו נראה אם יש לו מה להציע לנו במקום האימה הנעדרת.
אל תירו! אני בצד שלכם! שלנו! שלי!
F.E.A.R 3 מתחיל בנקודה בה הרחבות F.E.A.R הסתיימו. אחרי סרטון פתיחה קצרצר ומבלבל של 20 שניות, שמסביר בתמצות מה בערך קרה במשחקים הקודמים, תכנסו ישר לנעליו של "איש החוד", גיבור המשחק המקורי, שנמצא בסיטואציה לא נעימה: הוא כלוא על ידי חבריו לשעבר ליחידת F.E.A.R, לאחר שחיסל את אחיו הרשע בכדור למצח מטווח אפס. למזלו של איש החוד, לאחיו יש כוחות על טבעיים שעוזרים לו להשאר בתמונה גם אחרי המוות, וביחד שני האחים בורחים מהכלא הצבאי ויוצאים למסע חדש של הרג בזמן מואט.
F.E.A.R 3 יוצא מנקודת ההנחה ששיחקתם במשחקים הקודמים בסדרה ואתם מכירים את עולם המשחק והעלילה שלו. שחקנים חדשים יתקשו להבין מה מתרחש, מי נגד מי, מי טוב ומי רע ומי זו האלמה הזאת שמבליחה מדי פעם לביקורי רפאים. ההרגשה הכללית שנוצרה אצלי היא שיש לנו כאן "תסמונת Resident Evil": סיפור נחמד שהלך והסתבך ונמתח, עד שהגיע למצב שבו בלי לקרוא אנציקלופדיית משחק או שתיים ולשוחח שיחת לב אל לב עם המפתחים בתורנות שמירה לילית ארוכה - אין לכם סיכוי לעקוב אחרי כל הפיתולים.
התוצאה הצפויה היא עלילה לא ממש מעניינת. אלא אם כן אתם מעריצים שרופים של הסדרה הזאת, סביר להניח שתוותרו על המאמץ לנסות לעקוב אחרי ההתפתחויות בערך בסוף השלב הראשון.
העלילה המסובכת מדי לא עוזרת לתחושת האימה, שגם ככה נפגעת קשות משלבים עמוסי אויבים (קשה לחוש פחד תוך כדי ריצה וירי בלתי פוסקים); והקטעים שמנסים להפחיד בכוח - רגעים בהם התאורה מתעמעמת, פס הקול מתעוות וקורים דברים לא רציונליים מסביב - לעוסים ובנאליים מדי בשביל לפצות על כך.
"בקרב אין לך זמן לפחד" - איזשהו חייל, איזושהי מלחמה, 19XX
אימה אין, העלילה לא מצליחה לרתק, אז מה נותר לנו? נותר אקשן. הרבה אקשן. המשחקיות היא Shooter גוף ראשון מוכרת, עם תוספת של כוחות על טבעיים. בתור התחלה, דמותו של איש החוד שימרה את יכולתה מהפרק הראשון של הסדרה להאט את הזמן, ובכך הוא זוכה ליתרון גדול על יריביו. ויריבים כאלה יש הרבה. בהרבה מחלקי המשחק ההרגשה היא Call of Duty: אוייבים מסתערים מכל הכיוונים גלים גלים, משתמשים בשלל סוגי כלי נשק מודרניים ורימונים כדי להקשות על החיים שלנו, ומהווים אתגר לא רע גם לשחקני פעולה מנוסים. היכולת להאט את הזמן הופכת בקטעים האינטנסיביים לקריטית, ובחלק נכבד מהקרבות מצאנו את עצמנו נכנסים לרוטינה של להאט את הזמן, לירות בכל מה שזז, ואז לתפוס מחסה ולחכות שמד הכח יחזור ויתמלא.
הדבר שמעב על החגיגה הוא קצב המשחק, שהוא אמנם מהיר אך קבוע, ונעשה מונוטוני. עיצוב השלבים חוזר על עצמו, האויבים אמנם רבים אך לא מגוונים, ובאופן כללי נוצרת במהירות הרגשה של "ראינו את זה קודם במיליון משחקים אחרים" - שלא לדבר על משחקי F.E.A.R הקודמים, שגם הם סבלו מעיצוב לא מרגש שכזה.
המשחק לא ארוך במיוחד, ומצב המשחק לשחקן יחיד יסתיים לכם בתוך שעות ספורות. הכסף שלכם, למרבה המזל, רוכש בעבורכם גם דמות נוספת ניתנת למשחק ומצבי מולטיפלייר מקוריים.
לא, את ממש לא רוצה לפגוש את אחי
מי שמפיח רוח חיים במשחק זו דווקא דמותו המתה של פקסטון פטל, האח הרע והז"ל, שמתפקד הפעם כדמות שחיקה. לאחר שתסיימו כל שלב תוכלו לשחק בו שוב בתור פטל, שבזכות כוחותיו היחודיים "פותח" את המשחקיות ומקנה למשחק רעננות מחודשת.
מכיוון שפטל הוא סוג של רוח רפאים, הוא אינו יכול להשתמש ישירות בנשקים כמו אחיו החי, אלא נאלץ להשתמש במגוון כוחות אחרים כדי להביס את הצבאות שעומדים מולו. הוא יכול להשתמש בטלקינזיס כדי להזיז עצמים בעזרת כח המחשבה, להמם אויבים לזמן קצר וגם "להדביק" אותם ולהשתמש בגופם כדי לחסל את חבריהם. לא נחמד, יעיל.
פטל מופיע גם במצב הקו-אופ (מקוון או מפוצל-מסך), בו שחקן אחד יגלם אותו והשני את "איש החוד", שם ההבדל המהותי בין הכוחות של השניים יוצרות איזון מוצלח שדוחף את שני השחקנים לעבוד בשיתוף פעולה נדיר.
ההפתעה הגדולה של המשחק טמונה, אני יודע שאני לא הראשון שאומר את זה, במצב האונליין שלו. היוצרים לא הסתפקו בווריאציות על מצבי האונליין הלעוסים שכולנו מכירים מאלף ואחת משחקים קודמים (Death Match, Capture The Flag וכדומה), ויצרו מצבים מקוריים ודי מגניבים.
המצב החביב עלי יכריח אתכם לשתף פעולה עם שחקנים נוספים כדי להתחמק מענן אפל וקטלני שרודף אחריכם מקצה אחד של השלב למשנהו. תצטרכו לרוץ כל הזמן קדימה כדי להתחמק מהענן, שנגיעה שלו באחד השחקנים משמעה מות כולם, ובו בזמן לחסל עשרות אויבים שיתקיפו אתכם ממקומות שונים. המצב הזה, בזכות הלחץ הבלתי פוסק וחוסר האפשרות המוחלט להתחבא מפני ענן המוות הממלא את האופק, דווקא הצליחו ליצור בי את תחושת האימה החסרה - לא ברור למה לא חשבו להכניס קטעים דומים לקמפיין העלילתי.
לא רע - הטוב החדש?
כנסו אל F.E.A.R 3 בשביל הפחד, ותצאו עם לב מלא פונים צבעוניים ושדות מלבלבים באביב - הסחורה שאתם מחפשים פשוט לא שם. הפעילו אותו ככמשחק אקשן והוא לא רע: יש בו אקשן דחוס, לא מעט תוכן, מצב אונליין מוצלח וגרפיקה סבירה. השאלה היחידה שנותרה בפניכם היא - האם מה שאתם זקוקים לו כרגע הוא עוד משחק פעולה מגוף ראשון לא רע?
F.E.A.R. 3 BlackBox Only 2.4Gb
ציטוט ההודעה
