אורך: האורך של האפעה נע בין כ-20 ס"מ לצעיר ועד ל-80-83 ס"מ לבוגר ויכול להגיע למשקל של 180 גרם.קרדיט לסנייק
תאור: צבעו אפור עם כתמים בהירים. האפעה בהרי הנגב ובגלבוע הוא חום-אדמדם בעל כתמים בהירים ונראה שהצבעים מותאמים לצבע הקרקע. האפעה בעל קשקשי צד קטנים המשמשים אותו להשמעת קולות אזהרה והפחדה. ראשו משולש ובולט מהצוואר הדק, וסימן ההיכר של המין הוא הלשון הוורודה.
התגוננות: ארסי.
מזון: מכרסים,לטאות וחרקים.
פעילות: נחש האפעה פעיל לילה.
מיקום: באזורים חוליים והאפעה הסתגל לאזורים של טרשים וסלעים, בנקיקים ובמחילות.
תפוצה בארץ: בנגב, בבקעת הירדן, במדבר יהודה ובגלבוע.
תפוצה בעולם: ירדן, עומאן, ערב הסעודית, מצרים (סיני) ובתימן.
מידע נוסף: האפעה הוא סוג נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים.
הנקבה מטילה 6 עד 10 ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים הצעירים בוקעים אחרי 50 יום. גודל הביצים 36 על 21 מילימטר והמשקל הממוצע 9 גרם. הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה. הצעירים מגיעים לבגרות לאחר 4 שנים.
אורך החיים של האפעה כעשר שנים.
האפעה אינו שותה מים וכך הוא מתאים לתנאי המדבר. למרות שהאפעה ניזון בעיקר בעלי-חיים קטנים כגון חרקים, לטאות ומכרסמים, הוא מסוכן לאדם בשל ארסיותו הרבה, וידועים מקרים של מוות בשל הכשת אפעה. ב"חליבת" בלוטות הארס של האפעה ניתן לקבל עד 400 מ"ג של ארס טרי, כמות לא גדולה יחסית לצפעוניים אחרים, אולם ארסו מרוכז יחסית. ארסו של האפעה גורם בעיקר לשטפי דם קשים. במקרה של הכשה, על-פי ההמלצות משרד הבריאות הישראלי, יש לקבע את הגף שנפגע כדי להאט את פיזור הארס, להימנע מטלטולים (כגון ריצה), לדאוג לעירוי נוזלים ולפנות לטיפול רפואי ללא דיחוי (קיים נסיוב לטיפול בהכשות אפעה). אין לבצע חיתוך ומציצה של אזור ההכשה. הארס מוזרק לגוף הקרבן דרך שתי שיני ארס חלולות אשר בקדמת הלסת העליונה של הנחש.
<font color="#000000"><strong>






ציטוט ההודעה