
נכתב במקור על ידי
eriK
דת, כל כל צורותיה - שיטת שלטון. שיטה שהשתמשו בה על מנת לשלוט בהמון, על מנת להשליט סדר מסויים, ובעיקר שיטה של המעמד הגבוה והשלטון להשיג עוד כוח, עוד כסף ועוד שלטון. זה משתקף ברישומים היסטוריים שמוכיחים דברים כמו מסעות צלב, טבח ורציחות המוניות והכל כי כביכול האנשים "חטאו". בעיקרון המטרה היא לעשות סדר, אך השיטה היתה להטיל פחד והמצאת סיפורים כמו הגיהנום שזה "מקום שכולו אש ותסבלו שם בכאבים עד סוף הימים". לשם כך ובגלל זה היו מסעות הצלב והרציחות ההמוניות ולשם כך נוצרה הדת.
התנ"ך הוא ספר חוקים, שמבסס את עצמו בצורת סיפור אמיתי, של צורת שלטון כלשהי, שנקראת יהדות.
השיטות המודרניות יותר, נקראות היום דמוקרטיה, דיקטטוריה וכו'.
גם הברית החדשה היא סיפור. ההוכחה לכך היא האמונות של המצרים ב3500 לפנה"ס. אז האמינו ברע והורוס. רע והורוס הם בערך אותו דבר רק עם שמות שונים (אולי יש הבדל סלחו לי אני לא כל כך יודע וזה לא משנה במקרה הזה). מדובר באלים. אלים שהמצרים האמינו בהם ובמחינתם היו אלוהים. אני אתמקד בהורוס כיוון שהיה האמונה היותר טריה שלהם.
גם הורוס, וגם רע מצויירים עם שמש מעל ראשיהם בכל הציורים שלהם. הסיבה לכך היא האנשה של השמש, זאת אומרת שהורוס זאת התגלמות של השמש. והסיבה לכך היא שהמצרים האמינו ששמש זה בעצם אלוהים. שמש מביאה עמה אור וחום, והיא מגנה מפני קור ואפלה. מכאן - אלוהים "האור". "הניצוץ". מכאן גם שהם לא הטילו ספק כאשר רע, האלוהים שלהם, התחלף פתאום באלוהים אחר בשם הורוס, כיוון שבמחינתם היה מדובר בהתגלמות ולא באלוהים עצמו שזאת השמש.
הורוס נולד לבתולה, היו לו 12 תלמידים (שאם אני זוכר נכון היו בנים של איזה מישהו עשיר) הוא הסתובב איתם וחולל ניסים ולבסוף כשרצחו אותו, קם לתחייה אחרי שלושה ימים ועלה לשמים.
מוכר? הסיפור הזה חוזר על עצמו מ3500 לפנה"ס עד בעצם תחילה הספירה. בבערך 200 גרסאות שונות ובמקומות שונים בעולם. גם במיתולוגיה היוונית וגם אצל ההודים באמונות האלה שלהם. הגרסא האחרונה והמוכרת לנו ביותר היא ישו והברית החדשה.
האמונה העתיקה ביותר היא אסטרולוגיה. כולנו יודעים שהאנשים באותה תקופה השתמשו בשמים לחזות את העתיד או לתאר את המתרחש על כדור הארץ ולכן חילקו את השמים לאוזרים שכל אזור קיבל את שם המזל שלו. מה שמוכר לנו כגלגל המזלות או מפת הזודיאק. זה גם היה מן תיאור שלהם לתנועת השמש במהלך השנה. בהמשך גם התאימו את שמות המזלות לכל פרק זמן בשנה בהתאם לכל נקודה שהשמש עוברת בה, וכך שיהיה אופייני לדברים שקורים בטבע באותה תקופה של השנה. לדוגמא דלי מסמל את גשמי האביב.
מה גם, שהמזלות עברו האנשה בצורת מיתולוגיה.
מכאן: הורוס: השמש. 12 תלמידים - 12 מזלות.
הסיפור דומה גם בתנ"ך. כשמשה ראה את עם ישראל עובד את עגל הזהב. הוא שרף וטחן אותו והורה לבני לוי להרוג את כל מי שעבד לעגל.
הדמיון נוצר כיוון שיש את המושג "עידן". עידן זו תקופת הזמן שלוקח לכדו"א לבצע נקיפה ולהגיע לאותה נקודת שוויון. מדובר בבערך 21,000 שנה. גם את זה תיארו המצרים באופן מטאפורי וכך משה מסמל את היציאה שלנו מעידן השור וכניסתנו לעידן הטלה. ההוכחה המובהקת לכך היא השופר שעשוי מקרן של כבש שזה אחד הסמלים הכי מזוהים עם היהדות.
ישו, באופן מטאפורי, מסמל את היציאה שלנו מעידן הטלה וכניסתנו לעידן הדגים. דגים חוזרים בברית החדשה פעמים רבות. לדוגמא כתוב שישו האכיל 5000 אנשים עם לחם ו2 דגים. כתוב שהוא פגש 2 אחים שהיו דייגים והצטרפו למסעות שלו. 2 דגים זה גם סמל המזל של מזל דגים. ויש גם את סמל הדג שמודבק על המון רכבים אפילו בישראל. ואת אותו הסמל עם כיתוב בתוכו JESUS LIVES.
מה גם, שסיפור "משה בתיבה" חוזר על עצמו באופן כמעט מדוייק בסיפורו של סרגון מאכד שחי במאה ה12 לפני הספירה.
גם סיפור עשרת הדיברות חוזר על עצמו מספר פעמים בהיסטוריה. עם האל מאנו ומינוס שגם הם קיבלו חוקים מהאלוהים שלו וכל הסיפור הזה...
בקיצור מה שאני בא להגיד שאנשים לא מנסים להבין את התורה והדת. בגלל שאנחנו גודלים לתוך זה, אף אחד לא חושב מעבר. אף אחד לא מנסה לסדר את הדברים ולחפש הגיון. הכל מסתכם בנסתרות דרכי האל. בזה שאלוהים בוחן אותנו. בזה שאלוהים ככה ואלוהים ככה. הכל כדי לתרץ את החוסר הגיון שיש בדת. אפילו היסטוריונים לאורך השנים ידעו שיש דמיון רב בין המון סיפורים בדתות אבל שוב - לא חשבו מעבר ולא ניסו לחפש הגיון כי זאת בערך היתה הצורת שלטון. כמו שהיום איראנים לא יוצאים לרחוב ואומרים מוות לאחמדינג'אד למרות שחלקם מאחלים לו את זה.
אז אני לא אומר לאף אחד במה להאמין ובמה לא, אני פשוט מציע לחשוב לפני שמאמינים לדברים שכתובים בספר. אחרי הכל הספר נכתב בסה"כ ע"י אנשים כמונו.
זאת היתה הגלולה האדומה.
בגלולה הכחולה נסתרות דרכי האל והכל בסדר.