
נכתב במקור על ידי
rodney1
אהלן,
תראו, זה ידוע מאז ומתמיד שבן אדם מאמין (עם זה ביהדות, נצרות או לא משנה מה) הוא בן אדם שלם. אחד שיודע מה הוא רוצה מהחיים שלו, לכל דבר בחיים יש סיבה מבחינתו ואם לא הולך לו בצורה שהוא רוצה, הוא תמיד יודע להגיד "שהכל לטובה" ויש לו על מה להישען.
אני לא מאמין. לא מאמין ביהדות, לא באלוהים ולא בתנ"ך. למה? מבחינתי, אני יודע שאין דבר כזה אלוהים, אין דבר כזה כח עליון ואין שום דבר כזה "הכל לטובה" או גורל. "מה שאמור לקרות, יקרה" זה חארטה. וגם לא מאמין בתנ"ך בגלל הסיבה הפשוטה שהשפה בתנ"ך היא שפה שאנחנו לא יודעים לקרוא אותה ובגלל זה יש פירושים.
מה זה בעצם פירושים? דעה של בן אדם. בא מישהו והחליט ש- "איצ'קדנה" זה אומר "ברוך הבא" ומשם הכל המשיך. פה אני לא מסוגל לשבת בשקט וללכת אחרי העדר.
עכשיו, אני צריך עצה-
אני נמצא הרבה ליד אנשים דתים וכאלה, וואלה אני באמת שם לב שאנשים מאמינים (גם חילונים) הם הרבה יותר..נינוחים ומאד שלמים עם הכל. אני בתקופה מוזרה בחיים שלי..ואני חושב שחסר לי קצת מזה. יש לי מצבים שאני לא מרגיש הכי שלם בעולם..וזה חסר לי..מה עושים?
נ.ב- לא ידעתי אם לפרסם פה או במתבגרים ומתגברים אבל זרמתי..