אחת העבירות השכיחות יותר היא, ​השימוש במכשיר טלפון בנהיגה ללא דיבורית ברכב.

נאשם אשר הורשע בבית משפט השלום בתל אביב ערער לבית המשפט המחוזי.

המערער הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, כי נהג ברכבו כאשר הוא מדבר במכשיר הטלפון ללא דיבורית.
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב הרשיע את הנאשם על סמך עדות השוטר:
· "ראיתי את הנהג מדבר בטלפון"...
· "ראיתי דבר מה על כתפו של הנאשם"...
· "שלח ניידת לרדוף אחר הנאשם"...
· "רכב הנאשם נעצר במרחק לא ידוע"...
· "צבע הטלפון כלל לא היה זכור לשוטר"...
· "השוטר שלח שוטרים אחרים לרדוף אחר הנאשם"...
· "שוטרים נוספים אשר נכחו בזירה לא צירפו מזכרים, ולא העידו בבית המשפט"...
· "זהות השוטרים המעורבים באכיפה/מרדף לא הוצגו בפני בית המשפט"...


מאחר שנוצר ספק אודות זהות וזיהוי הנאשם לאחר סיום המרדף, ומאחר שבית המשפט המחוזי השתכנע ששמא חלה טעות בזיהוי הנאשם, ומאחר שמרחק הנסיעה של השוטרים ממקום ביצוע העבירה לכאורה, ועד למקום העצירה כלל לא הובא לידיעת בית המשפט, נוצר הספק הסביר.

בכבוד השופט רענן בן יוסף הגדיר את הספק הסביר כאילו היה "דגל על תורן הספינה", ולכן זיכה בית המשפט המחוזי את הנאשם.

המסקנה:
· חתירה עורך הדין לברור הפרטים הקטנים,
· הבאת המידע בפני בית המשפט,
· דבקות, ורצינות לרבות הגשת ערעור,
חשובים, ומכריעים את גורלו של האישום.

לא פחות חשוב להדגיש, כי הנאשם ערער לבית המשפט המחוזי, שכן בית משפט השלום לא קיבל את טענות ההגנה.
אין לאבד תקווה אם הורשעת בבית משפט השלום, שכן בית המשפט המחוזי יבחן בקפידה את טענותיך ואת כלל טענות הצדדים, ויכול שיזכה אותך!

יורם ון-דם, עו"ד.


(ראו:" עפ"ת (ת"א) 33881-09-01 חיים דב גלנץ נגד מדינת ישראל")