אלוקים לא חייב ליצור אינטראקציה עם הטבע
מבחינתי (מי אני שאדבר בשמו) בשביל להיות קיים ולא צריך להיות קיים בשביל ליצור אינטראקציה עם הטבע. בגלל זה בין היתר מדובר באלוקים, מעל ההיגיון הלא בריא שלנו.. או מתחת או ליד או הכל ביחד ולחוד... מה הקשקשת הזאת אומרת במילים פשוטות? שאין לך שום זכות או יכולת לקבוע שהוא אינו קיים או לגרום לאדם אחר לא להאמין בקיומו, כל ניסיון שכזה מעיד על אדם צר מחשבתית.
מבחינתי, דבר שלא מקיים שום אינטראקציה עם העולם לא קיים, או לפחות לא מעניין (כי הוא לא עושה כלום). מבחינתך אלוהים כן מקיים אינטראקציה עם העולם החיצון שכן הוא התגלה למשה, מסר את עשרת הדיברות, גוזר את דינך בכיפור וכו'. לדעתי, הדבר הרציונאלי הוא לאמין שמה שלא יוצר אינטראקציה עם העולם החיצון לא באמת קיים, כמו שאני מניח שאין אצלי בחדר שלושה פילים בלתי ניראים שלא מקיימים שום אינטראקציה עם העולם החיצון, למרות שאני לא יכול לוודא את זה בשום צורה.
אז למה אתה מאמין באבולוציה? או משתמש באמיתות מדעיות בשביל להכחיש את קיום הבורא? הרי זה לא סוד שבשפה המדעית אסור להאמין אלא רק לדעת או לא לדעת
לא מתפקידי לנסות להכחיש את קיום הבורא. אם אתה מכריז שמשהו קיים, אתה הוא זה שצריך להוכיח אותו, ועד שלא הוכחת מבחינתי הוא לא קיים. אם אני אומר שיש ספל תה בין כדור הארץ לירח אני הוא זה שצריך להוכיח שהוא קיים שם, ולא אתה הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא לא קיים. באותו אופן, אני לא צריך להוכיח שאין אלוהים, אלא אתה צריך להוכיח שקיים אלוהים.
בשפה המדעית יש תיאוריות, שמנסים לאושש אותן ע"י התבוננות על המציאות. כל מי שהגה תיאוריה, בין אם היא התבררה כנכונה או לא, האמין בה או במודל עד שהוכח לו אחרת.
גם בשלב הבא שעוד לא הגעת אליו? גם מחר? גם בעוד שנה? גם במותך?
אני לא יכול לנבא את העתיד וגם לא אתה. וגם אני וגם אתה לא יודעים מה יקרה לאחר המוות או מה יקרה בעתיד. אל תנסה להשליך את מה שאולי יקרה בעתיד בשביל להצדיק את הטענה שלך. אתה רוצה להוכיח לי שיש השגחה אישית? תראה לי שהיא קיימת, ואל תגיד אולי יבוא יום והיא תגיע אליך.
האם המוח שלך הוא מספיק ענק (עצום.. בגודל פלנטה) בשביל לדעת כיצד הקוסמוס (או הכאוס) עובד ביקום האין-סופי שלנו (כפי שאתה בעצמך תיארת אותו)?
מאיפה לך לדעת שאם עלה נושר מעץ אחד ביער בן-שמן אין לתופעה הזאת השפעה במקום אחר ביקום העצום שלנו? (שלא נדבר על מקומות מחוץ ליקום שלנו שכרגע אין לנו שמץ של סיכוי לדעת האם קיימים או לא וגם אם אינם קיימים עפ"י הערכים שאנו מכירים אולי קיימים עפ"י ערכים אחרים..).
יצא מסובך מידי?
אתה מדבר על אפקט הפרפר אני מניח. הקשר בינו לבין אמונה באלוהים, ובייחוד באל יהודי מקרי בהחלט. (ולא, לא יצא מסובך מידיי חחח)
אם אני הייתי יכול לברוא עולמות הייתי עושה אותו הדבר בשביל שלאדם ייקח זמן לגלות את היקום אשר בו הוא חי וזה היה שומר על עניין ואתגר בחיים המשעממים שלו.
וגם אם לא הגיוני הדבר הזה, למה זה צריך להיות הגיוני? וממתי אתה בתור בן אנוש בעל מוח אחד בלבד יכול לדעת מה הגיוני עבור הבריאה כולה? (עבור היקום כולו והקוסמוס השורר ביקום?).
*בהקשר לזה גם נכנסים כל התירוצים המטופשים על הרישתית של העין, על הצינורות ה-"מסורבלים" בגוף שלנו ושל החיות וכל שאר השטויות הלכאורה "הגיוניות" של האתאיזם.. התשובה לכל הפיגור הזה - אנו פרימיטיביים מידי בשביל להבין את ההיגיון מאחורי כל המבנים הלא "מתוכננים" (לכאורה) הללו של הבורא, בהקשר לבריאה כולה.
עם כל הכבוד, אני לא אהב תשובות של "אתה לא מבין". אני רוצה שתסביר לי למה אני לא מבין. אבל נעזוב את זה.
כשאני מסתכל על היקום, על הקוסמוס, ומנסה להיות אובייקטיבי, קשה לי מאוד להאמין שהוא נוצר בשביל האדם. תבין- יש דברים כל כך רחוקים שייקח מליוני שנים להגיע לשם במהירות הגבוהה ביותר שקיימת. אתה יודע כמה זה מליוני שנים? זה זמן שהמוח האנושי לא יכול אפילו לתפוס. זה לא רחוק. זה יותר קרוב למרחק אינסופי מאיתנו מאשר לקרוב. המכשיר האנושי הרחוק ביותר מכדור הארץ שוגר לפני יותר מ30 שנה אני חושב, ועדיין לא יצא לגמרי ממערכת השמש. זה גורם לי לתהות- מאיפה החוצפה שלך לומר שהיקום הזה נברא בשבילך? מאיפה הגיע הרעיון הזה? זה רעיון מאוד מאוד שחצני ואגוצנטרי.
עזוב חלקיקים, למה לו לברוא דתות אחרות או אתאיסטים? הוא לא רוצה שנאמין בו או מה?
למה בכלל לברוא אדם שיכול למות או להרוג? מה הטעם בזה?
מה שבטוח שאין ביכולתך לדעת כרגע ושקטונו מלהבין את ה-"אינטרסים" של הבורא... מה שנותר לך זה רק להאמין.
אני נוטה לחשוב שאלוהים (אם הוא קיים) נותן לך חופש בחירה ותעשה איתו מה שבא לך. ככה שיש גם חופש דת וחופש מדת. אולי אלוהים בכלל רוצה שנהיה אנשים טובים ולא אכפת לו באיזה דת אנחנו מאמינים? אף אחד לא יודע מה אלוהים רוצה (אם הוא קיים) ככה שזה מגוחך לנסות לקבוע את זה לצד מסוים של המטבע. ואולי לאלוהים לא באמת אכפת אם מאמינים בו או לא? אתה לא יכול לדעת מה אלוהים רוצה.
גם אל תתחיל.. התירוץ על השואה זהו התירוץ הכי משפיל ומעורר רחמים של האתאיזם..
ואני זוכר שכבר הגבתי על העניין הזה כאן פעם.. זה גם ניצול מושמץ של נושא כלכך רגיש נטו בשביל לפנות לרגש של האדם ולא לשכל שלו.. העיקר שהאתאיזם קורא לאנשים "לחשוב בהיגיון" עלק.
בכל פעם שתרוץ לאוטובוס ותפספס אותו אתה תקבל מזה חיזוק שישכנע אותך כי אין בורא?
בכל פעם שתיפסל במשחק מחשב שאתה אוהב אתה תהיה משוכנע בגלל זה שאין בורא?
אני מניח שגם בעיניך זה נשמע מעורר רחמים ופתטי..
ועזוב שואה.. זוכר אילו מאורעות שליליים היו לפני זה? מה עם גירוש מגן העדן? (לפי התורה עצמה!) מה עם חורבן בית המקדש? (לפי התנ"ך עצמו!) מה עם גירוש ספרד? מה עם הכיבוש הצלבני על ירושלים שהביא למצב מחפיר על יהודי העיר? למה אותם לא הזכרת?
זה רק מוכיח למה האתאיסט הממוצע סתם משתמש בשואה בתור טריגר רגשי ולא מתוך תעייה אמיתית לדעת.
לא יודע מה אתאיסט ממוצע עושה וגם לא כל כך מעניין אותי. אני לא יודע אם אני בכלל מחשיב את עצמי אתאיסט. לרוב, כשדרים רעים קורים לך אתה אשם בהם, ואם אתה לא אשם בהם יש אי צדק, וזה מה שנראה לי לא הוגן. כשאתה מאחר לאוטובוס זאת בעיה שלך שלא יצאת מוקדם יותר. כשאתה נפסל במשחק מחשב אתה לא שיחקת מספיק טוב. אבל כשאתה נולד באפריקה לתוך מלחמת אזרחים, או לעבדות בברזיל, זה אומר שיש אי צדק בעולם. ויודע משהו, נעזוב את השואה בצד, כי זה "רק" 6 מליון איש לעומת הרבה יותר ילדים שנולדים למלחמות, או שמתים בהן, סתם כי נולדו להורים הלא נכונים.
זה מה שנראה לי רע. ואם היה אלוהים, הייתי מקווה שבמקום שידאג אם אנשים מנשקים מזוזות, שידאג שאף ילד לא ייוולד למלחמה. שידאג לזה שהאנשים האשמים יענשו.
אולי זה שהוא לא באמת דואג לזה רק מראה שאנחנו לא כאלה חשובים לו (בהנחה והוא קיים) ויכול להיות שחס וחלילה יש לו עניינים יותר חשובים ומעניינים מאיתנו 