פרשת ויחי- הרב כפיר ברוך מבורך דדון

בזכות מעשה קטן של כבוד

כאשר נפטר יעקב אבינו נאמר: ”ויבואו עד גורן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים“. מובא במדרש רבה, אמר ר‘ שמואל בר נחמן: חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו אטד, וכי יש גורן לאטד? אלא אלו הכנענים שהיו ראויים להידרס כקוצי האטד מרוב עוונותיהם, ובזכות החסד שעשו עם יעקב אבינו ניצלו, ומה החסד שעשו? רבי אליעזר אמר: אזורי מותניהם התירו; ריש לקיש אמר: קשרי כפתותיהם התירו; רבי יהודה בר שלום אמר: הראו באצבע ואמרו: אבל כבד זה למצרים, וחכמים אמרו: זקפו קומתם, והרי קל וחומר, ומה אלו שלא הלכו לא בידם ולא ברגלם אלא ע“י שהראו באצבע ניצלו מן הפורענות, ישראל שהם עושים חסד עם גדולים וקטנים שבהם בידיהם וברגליהם על אחת כמה וכמה.

במיכלתא פר‘ בוא אמרו, כנען זכה שנקראה הארץ על שמן, וכי מה עשה כנען? אלא כיוון ששמע כנען שישראל נכנסים לארץ עמד ופנה מפניהם, אמר לו הקב“ה, אתה פנית מפני בניי, אני אקרא הארץ על שמך ואתן לך ארץ יפה כארצך, ואי זו הארץ שנתן לו? זו אפריקא.

מכאן נלמד מה כוחו של מעשה קטן של כבוד, שיושבי הארץ הכנענים, על אף שהיו עוונותיהם מרובים והיו ראויים להיכחד מן הארץ ולא להשאיר להם קיום בארץ. אולם בזכות מעשה זה של כבוד בפטירתו של יעקב אבינו, הקב“ה משאירם בחיים בארץ ישראל עד לכניסת עם ישראל לארצו.

וגם כאשר עם ישראל רצו להיכנס לארץ, הכנעני מכבד אותם להתיישב בארץ ובזכות מעשה זה של כבוד, ארץ ישראל נקראת ארץ כנען, וגם מקבל ארץ יפה כארץ ישראל.

כמה הדברים צריכם לעורר את לבנו יותר ויותר, לכבד את התורה ולומדיה, לכבד בתי כנסיות ובתי מדרשות, כי בזכות מעשה קטן של כבוד זוכים לדברים גדולים

מעיינה של תורה

"אל נא תקברני במצרים“ - כשהוא בא לומר ”ושכבתי עם אבותיי, ונשאתני ממצרים, וקברתני בקבורתם“, יודע אני שאין רצונו להיקבר אלא בקברי אבותיו, בחברון, שבארץ ישראל, והוא מוסיף להקדים אל נא תקברני במצרים,אלא שבכל תנאי יעקב מואס ומסרב להיקבר במצריים - למה, לפי שידע יעקב שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים - אחד מעשר המכות שבידי משה עד כי ”כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים“, וייהיו הכנים רוחשות בתוך גופי, לכך הקדים לצוות: ”אל נא תקברני במצרים“ - אפילו רק לשעה, ואפילו בקבורה זמנית כמו שבנוי נקברו במצרים עד להעלאתם ארצה עם יציאת בני ישראל, גם בזאת לא חפץ יעקב, וזה ”אל נא“, נא = עתה, כלומר אפילו לעת עתה לא אקבר במצרים

"השבת שקולה כנגד כל המצוות" (תלמוד ירושלמי, נדרים פ"ג, ה"ט; שמות רבה כה ).

שבת שלום לכולם