פרשת יתרו- רבי כפיר ברוך מבורך דדון

בהגדה של פסח נאמר "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו", ולכאורה מה התועלת בקירבה לפני הר סיני בלי מתן תורה, הלא כל המעמד היה כדי לקבל את התורה? יש לבאר, אומנם הקב"ה יכול היה גם בלי כל מעמד לתת למשה רבינו את התורה, אך עצם מעמד הר סיני הכניס יראת שמים בלבות עם ישראל, ודי היה בזה, גם בלי לקבל את התורה. קודם מעמד הר סיני צריכים היו ישראל בעמדם נגד ההר לקדש ולטהר עצמם שלשת ימים, מזה למדו שאל התורה יש לגשת בקדושה וטהרה. הקב"ה מצווה את משה להגביל את ההר ולקדשו, ולהזהיר את העם לבל יגעו בהר או יעלו עליו, וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר, משום שעליו נגלה ה' לתת את התורה, ממעמד זה למדו עם ישראל קל וחומר, ומה הר סיני שלא ניתנה עליו התורה אלא לשעה אחת יש להיזהר בכבודו, על אחת כמה וכמה שצריך לכבד את התורה ולומדיה, בתי כנסיות ובתי מדרשות.

וכן במעמד הר סיני הייתה אחדות עם ישראל, וכמו שנאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" ופירש רש"י כאיש אחד בלב אחד, וכך למדו עם ישראל שכדי לקבל את התורה צריכים אהבת ואחדות ישראל שהרי התורה נקנית בדיבוק חברים.

עצם המעמד בו היו עם ישראל, היה די בו ללמדם קדושה וטהרה, כבוד לתורה ואהבת ישראל, ועצם המעמד הכניס בלבות ישראל יראת ה' בראותם את הקולות ואת ההר עשן.

נצטווינו שלא נשכח את מעמד הר סיני, "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב", אסור לשכוח את אותה התעוררות לקבלת התורה ואת אותו מעמד ודבר זה צריך להיות לנו לזיכרון.

יהי רצון ונזכה שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרע זרעינו עד עולם !

מעיינה של תורה
"וישמע יתרו ויבוא יתרו“ - ומה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע, שלכן נסמכה פרשת יתרו לפרשת עמלק , לומר לך שיתרו שמע, למד, לקח ובא. וכדי להוכיחנו מה בין מפלת עמלק העיקש לזכייתו של יתרו שהחכים והבין להיכנע. זהו שאומר הכתוב: ”לץ תכה, ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת“ - את הלץ אין להוכיח בדברים אלא בהכאה, וכשתכה את הלץ יחכים הפתי להיטיב גם הוא את דרכו, ולנבון די להוכיח בדברים של דעת כדי שיתקן מעשיו, הרי הפתי לומד לקח מענישתו של הלץ העיקש. וכך הוא אומר: ”בענוש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת“, ועל מי נדרש? עמלק ויתרו היו בתחילה בעצה עם פרעה, איך להרע לישראל, שמעשיו של עמלק מעולם כעשיו אבי אביו, שונא הוא לישראל ומבקש לאבדם, ואילו המדיינים, בני עם יתרו היו בשנאה אחת עם עמלק וחלק מצבא עמלק שנלחם בישראל, אולם כשראה יתרו שהקב“ה איבד את עמלק מן העולם הזה ומן העולם הבא, תהה הוא על מעשיו, עשה תשובה ובא אל הקב“ה וישראל. ככתוב: ”כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים“, מחייה כפולה משני העולמות, וסמך וישמע יתרו, לכך נסמכה פרשת יתרו לפרשת עמלק, לומר לך שמפלת עמלק שמע יתרו, למד מכך לקח לבוא ליראת ה‘, וכך אמר: אין לי לילך, אלא אצל אלוה של ישראל.

אמר ר' לוי:" אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתקנה מיד היה בן דוד בא" (ירושלמי תענית א, א).
שבת שלום לכולם