תירוצים.

[rodney1]

שלום לכולם,

אני רוצה לדבר היום על התכונת אופי הכי גרועה שיש לאדם: המצאת תירוצים.
להמחשה פשוטה, התמונה הזאת תעזור לי לעזור לכם:



לכולנו יש דברים שאנחנו חייבים, יש דברים שאנחנו רוצים מאד, יש דברים שאנחנו רק רוצים, ויש דברים שפשוט נחמד שיש אותם אבל אנחנו לא נעשה הכל כדי להשיג אותם. ממש סוג של סדר עדיפויות.
הבעיה הגדולה זה שלפעמים אנחנו לא יודעים מה טוב עברנו (טוב, בעצם ברוב הפעמים), אנחנו לא רוצים לעשות משהו שאנחנו לא רגילים אליו וקשה לנו לעשות משהו שאנחנו לא בטוחים בקשר אליו.

לזה קוראים "איזור נוחות" בעצם.
מה זה איזור נוחות? איזור נוחות זה בעצם האיזור שאנחנו רגילים אליו (לאו-דווקא איזור פיזי מהמילה של מקום, אלה דווקא נפשי), הדבר שאנחנו רגילים לעשות וטוב לנו בו.
זאת אומרת שאם אנחנו רגילים ללכת לאותו בית ספר 8 שנים, רגילים לקום כל בוקר, להכין סנוויץ', ללכת לבית ספר, לראות את אותם החברים, את אותם המורים, את אותם ההפסקות, את אותם הבנות אותם השיעורים, ואז אם ביום מן הימים אנחנו נצטרך לעזוב את הבית ספר וללכת לבית ספר אחר, אנחנו לא נרגיש בנוח עם זה.
למה? זה נקרא לצאת מאיזור הנוחות, זאת אומרת שאתה יוצא מהאיזור המוכר לך (הבית ספר) מהמקום שגדלת בו והיה לך נוח וכיף, ואתה צריך לצאת ממנו ולעבור למקום אחר שאתה לא רגיל אליו ולא נוח לך בו.

מה אז קורה, אתם יודעים? המוח שלנו מייצר את "הקוף הרע".
הקוף הרע, זה איזה בן זונה מכוער ומציק שיש לנו על הכתף ומתחיל לזיין לנו את השכל "עזוב אותך, בשביל מה ללכת לשם?" "למה אתה צריך את זה?" "אולי לא יהיו לך שם חברים?" "אולי לא תיהיה מקובל שם?" "אולי זה רחוק?" "אולי זה בית ספר גרוע?" "אולי זה לא כדאי?"

ועוד שלל מטורף של תירוצים..הקוף הרע הזה מסוגל לייצר תירוצים יותר מהר מהמהירות שלכם לגמור באוננות, בצורה מטורפת.

מה העניין פה? שהקוף הרע הוא בעצם יכול להיות שקרן!
מה זאת אומרת? אומנם הקוף הרע שיושב לכם על הכתף ונותן לכם מליוני תירוצים למה לא כדאי ללכת לבית הספר, אבל בעצם יכול להיות שכשתגיעו לבית ספר החדש, הוא יהיה פי מליון יותר טוב מהבית ספר הקודם! פי 300 מליון!!!!!
יכול מאד להיות שכשתגיעו לבית ספר החדש, אתם פתאום תהפכו מילד רגיל בבצפר, למקובל ומאד אהוב!
יכול להיות שהמורים יאהבו אותכם! יכול להיות שלא יהיו לכם יותר ילדים מציקים שם!
יכול להיות שיהיו בנות חדשות שתוכלו להכיר! (לא יכול להיות, זה בעצם בטוח)
יכול להיות שיהיה לכם יותר כיף אפילו להגיע!!

כל זה טוב ויופה, הכל נשמע טוב...אבל ברגע שאנחנו צריכים לקחת את הרגליים ביום הדין, ובאמת ללכת...אז שוב פעם הקוף הרע מתיישב לנו על הכתף וממשיך לזיין תשכל!
הוא חוזר לתת לכם שלל תירוצים למה לא לעשות את זה!
ואז כשאתם מחפשים סיבה למה כן לעשות את זה...אתם לא מוציאים כי הקוף הרע חפרן והוא גונב לכם את כל תשומת הלב.

אז מה אפשר לעשות כדי להלחם בקוף הרע הזה? איך אפשר להגיע למצב שהקוף הרע לא משבש לנו את החיים?
זה צורך אימונים.

אני למשל מתאמן על זה המון בזמן הריצה שלי.
אני רץ המון, 3 ימים בשבוע, בקצב מהיר ובזמנים משתנים.
כל פעם שאני מגיע לאיזור ה-5 דקות של הריצה, הקוף הרע מגיע ומתיישב לי הכתף ומתחיל לזיין לי תשכל:
"אתה אומר להמשיך לרוץ?" "למה בעצם להמשיך לרוץ אם אפשר להפסיק?" "אתה יכול להפסיק לרוץ עכשיו, כבר עברו 5 דקות, זה מספיק.." "לא צריך לרוץ היום רבע שעה, זה לא יתן לך כלום" "הינה תראה, כואבות לך הרגליים..זה סימן להפסיק" "למה אתה צריך את זה בכלל? זה לא שזה יתן לך משהו הריצה הזאת..." "אתה יודע שלרוץ זה פוגע בברכיים וברגליים? למה אתה עושה את זה?" "אתה יודע שאחרכך אתה תזיע ותיהיה מגעיל ואף אחד לא ירצה להיות לידך? עזוב, תפסיק".

כל אלה תירוצים שאני שומע בראש בזמן שאני רץ, ואני לא מוצא סיבה אחת טובה למה להמשיך לרוץ.
אבל, מה אני עושה במקום? ממשיך לרוץ.
אני אומר לעצמי "התחלתי לרוץ, קבעתי מטרה (נגיד 15 דקות ריצה) ואני יגיע אלייה לא משנה מה"

ואז, כשאני מגיע לדקה 14, אני מעלה חיוך על הפנים ואני מבסוט על זה שהשתקתי לעצמי את הקוף הרע והמשכתי לרוץ...ואז כשאני מגיע לדקה 14:50, אני בכלל מלא גאווה עצמית וכשאני מסיים לרוץ...
אני מנפח את החזה, ואני מבסוט על עצמי לגמרי.


איך כל זה קשור לפיקאפ?
ברגע שתרצו לגשת לבחורה...לא רק שהקוף הרע יתיישב לכם על הכתף...הוא יביא איתו כמה חברים...כל אחד יתפוס פינה על הכתף שלכם, על הראש, על הצוואר...איפה שרק תרצו ויזיינו לכם תמוח.

למה? בגלל שברגע שאתם לא מספיק רוצים משהו...אתם תמצאו תירוץ.
ברגע שאתם מאד מאד רוצים משהו, אתם תמצאו את כל הסיבות בעולם למה לעשות את זה.

כמו למשל - "למה ללכת למחשב אחרי הבצפר?" - כי אני רוצה לנוח קצת אחרי הבצפר..יש כיסא וזה...
נכון?

אבל תשובה לשאלה "למה לצאת לרוץ אחרי הצפר?" - יש מליוני תירוצים למה לא...וסיבה טובה אחת, למה כן...יהיה קשה למצוא
וזה חברים...נקרא משמעת עצמית

שיהיה לכולם המשך יום נהדר, ואל תוותרו לעצמכם אף פעם. הקוף הרע לא אוהב שמקשיבים לו

[kongi]

ללכת על בטוח זה לאיו דווקא רע.. ברור שצריך לקחת סיכונים אבל סיכונים סבירים עם תוחלת חיובית.(שבממוצע תרוויח מצורת התנהגות שיטתית כלשהי)
בקשר לתירוצים אני כל כך מסכים וזאת אחת הבעיות בכל תחום בחיים וכפורום שדוגל בשיפור עצמי אני בטוח שזאת אחת התכונות הכי חשובות בחיים.(למעשה אם אין לך את זה אתה היית כלום ותהיה כלום כי אתה לא מוכל להתאבד בשביל המטרות שלך).

תכלס יש לי כרגע כמה פתרונות לבעיה, אם למישהו יש עוד אני אשמח אם הוא יוסיף.

1.התמדה - אם תתרגל כל פעם שקשה לך לא לוותר ולהמשיך אז תתרגל לזה והשיפור העצמי יהיה חלק ממך.(זה לא צריך להסביר למה.. וכל אחד חווה את זה על בשרו).

2.שלמדתי לפסיכומטרי היה לי מדריך שנתן לנו משהו שהוא השתמש בו שהוא למד(הוא באותו זמן סיים רפואה והיה לפני התחלת הסטאג').
הטריק היה כל פעם שאין לך כוח ועולים תירוצים לראש לך למראה בחדר ותשאל את עצמך , האם אני רוצה להצליח? האם אתה באמת רוצה להצליח? אז למה לעזעזל אתה נותן לעצמך תירוצים, תפסיק להיות אפס.

3.להתחבר למה שאתה עושה ומרגיש.. , שהתאמנתי בקרב מגע המאמן שלנו אמר לנו שהיה תרגילי כושר.. תכלס דבר שלקחתי אותו גם לאחר כך, נגיד שאתה מתאמן וקשה לך אז תתחבר לזה, "אני אוהב כאב" ומכאן הסקתי גם על תחומים אחרים: נגיד אם אתה לומד משהו אז תתעניין במה שאתה עושה.
קיצר במילים אחרות תחליט על הרגש שיקדם אותך בסיטואציה ותתחבר אליו אחרי קצת זמן הוא יהיה אתה ולא יהיה לך בעיה להמשיך.

4.תכנון לוח זמנים ולהתחייב לעמוד בו..(צריך לעבוד על זה..) אם למישהו יש לוח זמנים או מטרות ספציפיות בצורה מסודרת של איך הוא משקיע בהם אני אשמח אם הוא יוכל לפרסם ולתת פרספקטיבה איך לתכנן את זה, כמה שעות הוא משקיע בכל דבר ותוך כמה זמן הוא ראה תוצאות באותו תחום.(בין אם זה מעגלים חברתיים/לימודים/כושר או כל דבר אחר), האם הלו"ז הזה צריך ליהיות שגרתי או ספונטני או שניהם? וכו..

[kongi]

אינטרנט דפוק >< עשה דאבל.

[duzap]

לדעתי צריך לחשוב אחרת...
כל דבר שעושים צריך לחשוב על ה-WORST CASE SCENARIO
נגיד אתה מדמיין שאתה ניגש לבחורה והמצב הכי גרוע הוא שהיא דוחה אותך בהכי גועל שיש...
סבבה ומה אז יקרה? אתה תמות? ישנאו אותך על זה? לא... אולי רק הבחורה הזאת שגם ככה אתה לא מכיר.
יש עוד אלפי בחורות ויש אינספור גברים שקיבלו ומקבלים ברקסים.

[Awake1]

לא באמת מנצחים מלחמה עם מלחמה,כי אחרייה תבוא עוד אחת

זה אותו דבר עם מחשבות,הצלחת להתעלות על "הקוף הרע" בגלל שהמשכת לעשות את אותו המעשה בלי להיות ספוג בתוך הראש.

זאת תוצאה של פעילות ספורטיבית,הפעילות סופגת את כל המחשבות ואת כל הריכוז שלך בפעילות עצמה ככה שהיא לא נותנת לך מקום באמת למחשבות

תמיד יהיה פרק זמן של רגש נפשי ורוגע כזה אחריי פעילות ספורטיבית

[rodney1]

לא הבנתי כלום.

[Awake1]

לא הבנתי כלום.

נסה להגיד לעצמך "מעכשיו אני מפסיק לחשוב" אתה יכול להגיד לעצמך את זה עד מחר כל יום בשבוע,בשנה והסיכויים שתפסיק פתאום תפסיק לחשוב שואפים כמעט לאפס.בגלל שהאמירה "מעכשיו אני מפסיק לחשוב" זאת מחשבה בפניי עצמה.אז במקום להרגיע את הקוף,אתה רק מוסיף לו כוח

זה למה שיטות למיניהן כמו "מחשבות חיוביות או להגיד לעצמך 50 פעם ביום מילים טובות" לא יעזרו לך כי בסופו של דבר ה "הקוף הרע" לא יפסיק לדבר ובסוף הוא יזיין לך כל כך את השכל שהוא יגיד יתחיל להגיד לך דברים לא נעימים

אם לא הבנת,

קוף מדבר=מחשבות

כמו שאמרתי בהתחלה,לא באמת מנצחים מלחמה עם מלחמה

[rodney1]

כמו שהבנת ממה שכתבתי בפוסט, אני לא באמת שם זין על המחשבות שלי.
אני יכול לחשוב עד מחר על כל הבולשיט שהמוח שלי ממציא על זה שהברכיים יכאבו לי מהריצה, ושהנעליים לא מתאימות, ושלרוץ בקצב 15 זה מהיר מידי, ושלרוץ 15 דקות זה לא תורם כלום ו...ו...ועוד מליוני מחשבות שלא נותנות כלום. אני פשוט "לא מקשיב" למחשבות האלה.
כשאני רץ, הקוף הרע מתחיל לזיין תמוח ואז פשוט אני אומר לעצמי "לא אכפת לי מכל הדברים שאני אומר בראש, הצבתי מטרה, ואני ישיג אותה"
אותו הדבר כלפי בחורה.
אני רוצה להתחיל עם מישהי, ואז שוב שהקוף הרע מתיישב לי על הכתף ומתחיל לחפור..אני לא באמת נותן לזה תשומת לב. אני לא נותן לזה לעצור אותי. אני הולך בכל זאת.

הבעיה הגדולה אצלי היא בשינה...בשינה אני לא מצליח לא להקשיב למחשבות שלי..וזה מה שגורם לי לא להרדם כמו שצריך..לא מצאתי דרך לזה.

[boris02]

נסה להגיד לעצמך "מעכשיו אני מפסיק לחשוב" אתה יכול להגיד לעצמך את זה עד מחר כל יום בשבוע,בשנה והסיכויים שתפסיק פתאום תפסיק לחשוב שואפים כמעט לאפס.בגלל שהאמירה "מעכשיו אני מפסיק לחשוב" זאת מחשבה בפניי עצמה.אז במקום להרגיע את הקוף,אתה רק מוסיף לו כוח

זה למה שיטות למיניהן כמו "מחשבות חיוביות או להגיד לעצמך 50 פעם ביום מילים טובות" לא יעזרו לך כי בסופו של דבר ה "הקוף הרע" לא יפסיק לדבר ובסוף הוא יזיין לך כל כך את השכל שהוא יגיד יתחיל להגיד לך דברים לא נעימים

אם לא הבנת,

קוף מדבר=מחשבות

כמו שאמרתי בהתחלה,לא באמת מנצחים מלחמה עם מלחמה

"מעכשיו אני מפסיק לחשוב" זו דוגמה ממש גרועה, זו פסיכולוגיה הפוכה שתגרום לך לעשות את ההפך ממה שתאמר. זה בדיוק כמו שאומר לבחורה "תני לי את מספר הטלפון שלך, ואל תסתכלי על ההודעה הראשונה שאני שולח לך" מה בדיוק היא תעשה? ברור שהיא תסתכל ותגיב על זה. זאת פסיכולוגיה הפוכה.

במקום זה רודני ניסה להסביר פה דבר אחר לגמרי שהזכיר משהו שלמדתי בשנות ילדותי שלמדתי בבית ספר דתי, הרב סיפר לנו שיש את היצר הרע ויש את היצר הטוב. היצר הטוב יושב לו בצד ובעצם זה מלאך האלוהים. ויש לך את היצר הרע שזה בעצם השטן, שמנסה תמיד למשוך אותו אליך להיות האויב של עצמך ובעצם לחטוא בסופו של דבר.
היצר הטוב יודע שאתה נאמן לו, הוא נותן לך חיזוקים ופידבקים חיובים גם כשאתה צריך וגם כשאתה לא - אתה יכול להשתמש בהם בעצמך. לעומת זאת היצר הרע יופיע בפעמים שאתה מראה סימני חולשה, זמנים בהם בתוך שניות הוא יכול למשוך אותך אליו ולגרום לך לעשות מה שירצה - לחטוא, לגרום לך לעשות דברים רעים או דברים שלא רצית לעשות.
אם לא תדע להתנגד אליו, ולחשוב על דברים אחרים אתה בסוף תיכשל במבחנים שניצבים בפניך. היצר הטוב רוצה לדעת עד כמה אתה נאמן לו, הוא שולח אליך את היצר הרע בשביל זה. אתה צריך לזכור תמיד לזמן את היצר הטוב שנמצא בתוך תוכך, הוא תמיד שם אבל לא פעיל ברוב הזמן. היות ואתה אדם חיובי תמשוך אליך אוטומטית אנשים שירצו לקבל מנה מהחיוביות הזאת.

תודה רודני, אהבתי.