טוב אז ככה... אני בן 17 ואני לא זוכר מתי לאחרונה היה לי קשר עם מישהי (אוליי לפני איזה 4 שנים היה לי חברה בחטיבה שגם ממנה היתביישתי כמו טמבל והכי הרבה שהיה בקשר הזה זה נשיקה בפה שהיא ביקשה שאני יביא לה) ואני מת לחברה, לקשר למישהי אבל בגלל שאני ביישן מגעיל וחסר בטחון עצמי לא מתפתח לי שום קשר עם בחורה.
אני פשוט כועס על עצמי שאני כזה, ואני לא סתם כועס על זה אני יגיד לכם למה, לדעתי אני לא כזה מכוער או שיש סיבה שלא יהיה לי בטחון עצמי, אין לי חצקונים על הפנים, אני לא מרכיב משקפיים ואפשר להגיד שאני ניראה טוב (זה תלוי, לפעמים אני חושב שאני נראה גרוע ולפעמים טוב) וזה מה שגורם לי עוד יותר להיות בעל בטחון עצמי נמוך (לראות ילדים שהם חצי ממני ביופי,בכסף,במשפחהצוהם מצליחים ככה עם בנות) ולהגיד לעצמי שאם אני כזה ביישן וחסר בטחון עצמי וזה לא שחסר לי משהו אז הבעיה היא באופי שלי גם..
אני פשוט ילד ביישן, מובך מכל דבר, בעיקר מבנות.
אפילו עם חלק מהמשפחה שלי קורה לי שאני מתבייש.
אפילו שאני הולך ברחוב ורואה מישהו שאני מכיר אני נלחץ... רוב הזמן אני פונה לצד כדי לא להגיד לו שלום כי אני לא יודע מה לעשות, להגיד לו שלום או לא להגיד ללחוץ לו את היד או לא ללחוץ ולפעמים שאני אומר למישהו שלום נוצר מצב של מבוכה כזאת
עוד משהו, אני נמוך..אני הולך עם חלק חברים שלי ואני מגיע להם לחזה.. עד לא מזמן הגובה לא הפריע לי כי אמרתי לעצמי זה בסדר אני יגבה אבל בגיל הזה זה כבר באסה רצינית.
השגרה של היום יום שלי זה לחזור מהבית ספר, ללכת למיטה מהמימטה למחשב מהמחשב לטלוויזיה וזהו..
לפעמים יוצא עם החברים שלי שבזמן האחרון הם גם לא קוראים לי וגם אני איתם בלית ברירה, כי אין לי חברים אחרים.. תמיד ההיתי רוצה להיות עם החברה המקובלים של השכבה אבל אין לי סיכוי להיות איתם כי אני שקט, אני יצא איתם אני רק ישתוק.
אני יודע שאני מדבר כמו איזה כוסית וחפרתי אבל אמרתי ננסה לכתוב פה אולי יעזרו לי איך להיפתח יותר וכל זה..



ציטוט ההודעה