1. תסיים את התואר ופשוט תלך לעבוד? הכי פשוט.נכתב במקור על ידי SmoliK
2. אתה יכול להתנדב לקרבי אחרי עתודה ואז אתה גם עושה הרבה פחות קבע אם בכלל.
1. תסיים את התואר ופשוט תלך לעבוד? הכי פשוט.
2. אתה יכול להתנדב לקרבי אחרי עתודה ואז אתה גם עושה הרבה פחות קבע אם בכלל.
|
|
1. כן גבר? בן כמה אתה אם אפשר לשאול? אתה רואה את המצב שבחוץ? אתה גר לבד? עם הורים? בא ממשפחה מבוססת?
אז אני סביר לך.
אני בא ממשפחה מבוססת, לא עשירים לא עניים. מעמד ביניים עם משכורת מעל הממוצעת לאבא. הסתדרנו יפה בבית טוב בשכונה טובה בעיר טובה.
עכשיו מה? אני עם בגרות טובה, נכנסתי לטכניון במחשבה שוואלה אני בן 18 יאללה הגיע הזמן לגור לבד.
במציאות, אני חורש למבחנים, בוכה לחברים בפייסבוק, מבטל יציאות בגלל לימודים, לא יושן, קשה להסתדר עם אימונים, גר עדיין עם ההורים, לא יכול לבסס את עצמי כלכלית. בלי חברה כי אין פשוט זמןןןןןןןןןןןןןן אני פוגש בנות מדבר איתן אפילו מתנשק מידי שבוע אפילו עם כמה.. כן כן.. אבל אין שום תהליך אחריו כי אין לי זמן לזה...
עכשיו מה? אני אסיים את התואר. אגייע לדוגמא לקרבי. מה זה נותן לי. עכשיו אני חוזר להיות חייל רגיל עם 350 בחודש, עדיין גר עם ההורים, מצב כלכלי יותר גרוע [350 בחודש לעומת הכסף שהעתודה מעניקה לך], לחפש עבודה? איפה אתה חי בנאדם? תואר ראשון במקצוע ריאלי לא ייתן לך שום דבר, לא בתקופה הזו. אני מגיש קורות חיים לחברת יזמות הייטק, כותב בגרות מעולה, מתמטקיה ואנגלית 90+, כל השאר 75+, תואר ראשון בX..
אתה חושב שהם יקפצו לתת לי משכורת של 10K? לבחור בן 26 שכרגע יצא מקרבי?
2. זה התכנון שלי, אני מתכנן להיות קרבי לאחר העתודה. אני מדבר איתך אבל על התחושה של הפספוס. אנחנו פאקינג עתודאים בני 18 עם אנשים בני 25, וכשנהיה בקבע לאחר העתודה נהיה בני 25 עם חיילים בני 18. תחושת הפספוס, תחושת ה"חבר'ה", סבבה אין לי בעיה לוותר עליה, ככה חשבתי בבצפר. אני מוכן לוותר על זה, בתנאי שיהיה לי עתיד קבוע מראש עם משכורת טובה וחיים נוחים. אבל עכשיו אני מבין שויתרנו על זה לשווא, כי ככה או ככה יכלנו ללמוד לתואר המזדיין הזה ולצאת כמו שנכנסו בלי כלום, כי גם ככה הוא לא עוזר..
אל תגזים אחשלי
עם ניסיון במחשבים ותואר אין סיבה שלא ייקחו אותך לעבודה של 10K ויותר
בקיצור, אתה בכיין.
להיות קרבי כרגע התבכיינת
להיות ג'וב אתה מתבכיין על הקבע
לצאת מהצבא אתה מתבכיין לא יודע למה
כאילו יש עוד אפשרויות. אין עוד אפשרויות.
שמישהו יביא לו טישו.
נכון אני בכיין.. כי הגעתי לנקודה שאני מבין שלא משנה מה אני או אתה נעשה אנחנו נצא עם ידיים ריקות.
אם נסיים עתודה/נצא מעתודה/נשאר בקבע בקרבי/נהיה ג'וב/נשתמט כל אפשרות כזאת מובילה לדבר אחד - אי-עצמאות כלכלית, מגורים עם ההורים עד גיל 26-27 לפחות, ועבודה שבה אתה עובד בשביל פרויקטים של אנשים אחרים, מתקן קודים פה ושם, ומגיש קפה כשצריך.
אלה החיים שלא ציפיתי להם אחרי שאני אשתחרר עם תואר ראשון ו6 שנות צבא.
שמוליק רק אנשים מעל הממוצע מצליחים לכלכל את עצמם עם דירה משלהם לפני גיל 25
כנראה שפשוט נועדת להיות אדם ממוצע כי זה האופי שלך, אופי של וותרן בלי אמונה עצמית וכיוון בחיים.
ב
שמוליק רק אנשים מעל הממוצע מצליחים לכלכל את עצמם עם דירה משלהם לפני גיל 25
כנראה שפשוט נועדת להיות אדם ממוצע כי זה האופי שלך, אופי של וותרן בלי אמונה עצמית וכיוון בחיים.
ב
יש 2 סוגים של אנשים בעולם:
כאלה שמשקיעים ים של זמן על העתיד שלהם, לא נהנים מהווה שלהם ואז כשהם מגיעים לעתיד שלהם הם לא נהנים ממה שהם תכננו בעבר כי הם כבר בתכנונים לעתיד "הבא" שלהם. אני מקווה שהבנת אותי.
והסוג השני, אלה שנותנים לחיים לסחוף אותם, עם ראש אדיר, יצירתי, מחושב על הכתפיים, הולכים לצבא, משתחררים, מתחילים לעבוד בעבודה מועדפת פשוטה, נופלים על בן אדם מאד מאד מקשור ומאד מאד מגניב ככה סתם באמצע החיים, מגלים שהבן אדם הזה מדהים, יש לו ים של כסף, והוא מחפש אנשים כמוך, צעירים ורעננים עם המון יצירתיות בראש וככה באמצע מסתדרים עם החיים שלהם.
מסתמכים בעצם על "מקריות" ועל מזל.
אני מאז ומתמיד לא הסתכלתי על העתיד שלי.
למה? בגלל שאני לא יודע אף פעם אם אני יגיע לעתיד שאני כל כך משקיע בו במקום להנות מהווה, להרוויח משכורת ממוצעת + לגיל שלי (משכורת ממוצעת לחייל משוחרר היא 4.5 אלף שקל, אני מרוויח מעל), לתת לחיים לסחוף אותי לאן שהם רוצים, להנות מהמשכורת שלי על הדרך, לסחוך כסף לא לדירה ולא ולאוטו (כי אין לי צורך בשניהם כרגע ולא אכפת לי שההורים שלי לוחצים שאני יקנה אותם) אלה דווקא לחסוך את הכסף לדברים שאותי אישית מושכים, ולא מה שכולם בדרך כלל קונים בכסף שהם חוסכים.
והכי חשוב..אני פתוח להצעות כל הזמן.
לא מזמן היינו במסגרת העבודה במרכז, עשינו שם דיון עם מרצה מסויים, יצא לי לדבר עם המרצה הזה בארבע עיניים וגיליתי שהוא בן אדם מאד מוצלח בחיים שלו, ויש סיכוי שביום מין הימים, אם אני ירצה, אני יוכל לפנות אליו וללכת לכיוון אחר בחיים שלי.
תן לי לנחש אתה עוד ילד בן 15-16-17 שחושב שהוא הולך לכבוש את העולם בגיל 22 עם פרויקט מטורף ולהרוויח 10 מיליון דולר עד גיל 25 ואז לחיות על יאכטה בהוואי?
אני וותרן? בלי אמונה עצמית? בלי כיוון בחיים?
הרגע חפרתי 2 עמודים שהיה לי כיוון בחיים עוד מגיל 15. רק שלחיים לא היה כיוון בשבילי.
וותרן? איפה ויתרתי? כתבתי איפשהו שיצאתי ממשהו? אני עדיין לומד, חורש בעתודה. בבצפר כמו שאמרתי השלמתי בגרות מלאה עם תוספות מורחבות וממוצע גבוה, איפה אתה רואה פה אופי של ותרן?
תעשה לי טובה.. "אנשים מעל הממוצע", בישראל אתה לא תראה בן אדם אחד מתחת לגיל 25 שגר בדירה לבד בלי תמיכה מההורים.
פאק איזה 25? הייתה כתבה השבוע שאנשים בני 30-40 עם משפחות עדיין מקבלים תמיכה מההורים כלכלית לתשלומים שונים..
אתה מגדיר את עצמך אדם מעל הממוצע? אתה גר בדירה שלך עצמאית? מכלכל את עצמך? חי את החיים הטובים?
לא, נכון?
אז תשתוק ואל תתנשא.
"לא אכפת לי שההורים שלי לוחצים עלי", פאק בן אדם אתה בן 21 בלי דירה ובלי אוטו, מן הסתם שההורים שלך ילחצו עליך.. מה אתה מצפה לחיות בגיל 30 בדירה שלהם ולנסוע באוטובוסים?
אתה רואה רודני? בדיוק למצב שלך אני אגיע בעוד כ3 שנים, בדיוק למצב הזה אני לא רוצה להגיע. לא רוצה לעבוד ב"עבודה מועדפת פשוטה" כמו למלצר ולהרוויח 4K בחודש, לא רוצה לחיות אצל ההורים בגיל 21, לא רוצה לקבל פרצופים מאוכזבים מכל המשפחה... כי הרי הם חיו בתקופה שבגיל 18 אתה עף מהבית ומוצא דירה לעצמך ובגיל 20 אתה כבר עם אישה..
מה אני אעשה רודני? הנה אתה בן 21, פה משתף מהחיים שלך. מה זה עזר לך הצבא? כלום. עשית תואר? זה לא משנה..
אותו דבר כמוני, אני כרגע בצבא בתהליכי לימודים לתואר, אני אצא כמוך בגיל 21 מהעתודה. אחתום לקבע. אני אצא עם תואר ראשון וחסר כל כמו שנכנסתי, אמשיך לקבע עם משכורת של חייל.
איך אפשר לחיות ככה איך? ואני אהיה פאקינג בן אדם עם תואר, דרגת קצין, מה צריך עוד בשביל להצליח קצת בחיים האלה ??
אם לא הבנתם, זה מה שמטריף אותי. עשיתי הכל "לפי הספר" כדי להצליח. סיימתי בצפר טוב, המשכתי לעתודה, המשכתי לקצונה, ואני אסיים תואר ראשון.
לאן זה יוביל אותי?
זה לא יוביל אותי למקום שונה ממישהו שלא עשה צבא, לא היה קצין, ולא עשה תואר. שנינו נגמור בגיל 21 ממלצרים וחיים על חשבון ההורים.
זה מה שמטריף אותי
גבר, על תסמונת העדר שמעת מתישהו?
אתה הדוגמא הכי טובה שאפשר למצוא בהקשר לתסמונת העדר.
זה שאתה הולך לפי הספר לא אומר שבאמת תצליח, אלה זה אומר שאתה הולך לפי הספר.אם לא הבנתם, זה מה שמטריף אותי. עשיתי הכל "לפי הספר" כדי להצליח.
אם כתוב בספר ללכת לעבוד ולעשות משכורת של 4.5 בחודש, ואתה הולך לפי הספר..אז סבבה, אתה תעשה 4.5 בחודש.
בספר לא כתוב אם זה מספיק או לא המשכורת..בספר כתוב איך לעשות את זה.
אם אתה רוצה להכניס יותר כסף, אתה צריך להיות שונה מן הכלל ולעשות דברים שאחרים לא עושים.
למה? בגלל שאם היה קל להכניס משכורת של 10K בחודש לצעירים כמונו, אז כולם היו עושים את זה ואז זה לא היה נקרא משכורת גבוה.
אם אתה רוצה שהחיים שלך יהיו מברקים ושונים מאשר כל שאר האנשים בגילך, אתה צריך לעשות משהו שונה כמו שאמרתי.
בקשר לזה שאני בן 22 בלי דירה ובלי אוטו, מה אתה רוצה להגיד בזה?
אני לא סובל מיזה, לא רע לי ולא מעניין אותי מה חושבים על זה אחרים.
ככה טוב לי.
אין לי כמעט הוצאות, אז למה שאני ירצה לעבור דירה? כי ככה החברה מכתיבה? כי זה מה שכולם עושים? כי זה מה שאומרים לעשות? מעניין לי תזין מה אמורים לעשות.
הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עלייה שבגללה אני יעבור דירה בזמן הקרוב, זה כדי שאני יוכל להביא בחורות הבית ולזיין בחופשיות יותר מאשר לעשות סלקציה לבחורות שלא "מתאים" להביא אותן הביתה להורים..כשיש דירה...הכל הולך.
אני אישית לא עושה עבודה מועדפת, כי אני לא צריך.
אני כרגע עובד במשטרה, ואני מרוויח כרגע משכורת שהיא גבוה יותר מהממוצע אבל עדיין נמוכה כי אני עדיין בשלבי הכשרה.
הצבא עזר לי המון, אתה מדבר בתור ג'ובניק שלא הרוויח שומדבר מהצבא מלבד התעודה המסריחה שקיבלת וההמלצות המפגרות שקיבלת מהמפקדים והקצינים והדרגים הבכירים מעלייך..זה סך הכל פיסת נייר שכתוב עליך דברים..זה לא נותן כלום.
מה שהצבא עשה לי הוא נתן לי עמוד שידרה כדי שאני יהיה מסוגל לעמוד מול כל בן אדם באשר הוא ולדבר איתו איך שאני רוצה מבלי לפחד.
בן אדם שלא היה ביחידה קרבית ונופל על בוס מזדיין שמתחיל לצעוק עליו, הוא מתחיל לשקשק והופך להיות הביצ' שלו ועושה בדיוק מה שהבוס שלו אומר לו לעשות, במקום לעמוד מול הבוס ולהגיד לו "תגיד לי, מי נראה לך שאתה צועק עליי ככה? מה אני הבן שלך? תוריד תווליום שלך ותדבר כמו בן אדם"
ויש לי כמה חברים כאלה, אנשים טובים מבית טוב, חמודים כאלה שמפחדים מאנשים.
כאלה שיכולים לקבל הוראות מכל אחד.
ועכשיו, השאלה האחרונה שלי אלייך - מה זה "הצלחה" בשבילך?
לאן אתה שואף להגיע? למשכורת של 40K בחודש? זה בענייך הצלחה?
שואל ברצינות.
this
אם אתה מסיים את המסלול סיוט הזה שנקרא עתודה אתה תרוויח טוב מאוד וכנראה יהיו לך הרבה קשרים.
אתה לומד הנדסה\מדעים מדוייקים? אם כן, אין לך מה לדאוג יותר מידי בנוגע לכסף אחרי הצבא.
הצלחה בשבילי היא משכורת של 10K בחודש לשלב ביניים של גיל 20 עד 30 בערך.. כי כנראה עד גיל 30 אני לא אתחתן [מרצון כמובן. .אין לי תכנונים למצוא את האחת שלי בגיל 21 ולהתחתן איתה].
לכן לא נראלי שיהיו לי הוצאות גדולות עלי.. 10K יסדרו אותי בגיל הזה..
בעזרת 10K אני אוכל לשכור דירה נחמדה, לצאת לאן שאני ארצה בלי להתקמצן, לקנות אוטו חדש. מה רע?
שמוליק חחחח איזה מדוכא אתה
נסה לעבור לארץ אחרת
וזאת בדיוק הסיבה שאנשים כבר שנים צועקים וקוראים "fuck the system"
אין מה לעשות, המערכת דפוקה ויש 2 דרכים להתמודד:
1. לשתוק ולסבול
2. לצאת לרחובות ולנסות לעשות פאקינג שינוי..
עד שנקלוט שהמערכת מפגרת ברמה אחרת ייקח קצת זמן, וכשזה יקרה 2011 תראה כמו בדיחה ליד זה.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
