תעזרו לי..
אני שונא את החיים שלי..
מאז שאני קטן אבא שלי היה מרביץ לי, כל דבר שהייתי עושה לא לרוחו הוא היה שומר בלב ולא אומר כלום על זה, הוא לא חינך אותי כל החיים שלי והוא חתיכת אפס חסר ביטחון שמוציא את העצבים שלו על הילדים.
עכשיו זה לא שאני ילד מוכה, הוא לא עושה את זה כל הזמן, רק אחריי שמצטבר לו ממני הרבה..
בהיותי קטן הוא היה דופק לי מכות רצח, משאיר לי על הכתף סימנים כחולים ובאותו זמן הייתי בחוג פינג פונג אז סיפרתי לילדים ששאלו מזה שעשיתי עם אבא שלי בוקס בוקס בכתף, כמובן סיפרתי את זה בצחוק כזה כי לא היה לא מה להגיד אחרת ..
הרבה זמן חיכיתי ליום שאני אהיה גדול מספיק בשביל להחזיר לו על המכות שלו..
כל החיים חייתי באווירת טרור ופחד ממנו, חששתי נגיד שאני אשבור איזו צלחת בטעות והוא לא ישלוט בעצמו וירביץ לי ..
לפני שנתיים התחלתי להתאמן בחדר כושר ולאכול הרבה ולפני כשנה היה לנו ריב גדול והוא תקף אותי, אבל הפעם הפלתי אותו לרצפה כי כבר נהיה לי כוח .. ונתתי לו שני אגרופים לפנים ככה שהיה לו פנסים מתחת לעיניים..
אחריי זה הרגשתי כבר שהוא פוחד ממני וזאת הייתה הרגשה טובה.
לפני כ 9 חודשים נפצעתי בזמן אימון בחדר כושר בשתי הכתפיים, פציעה חמורה שמאז אני בקושי מוזיז את הידיים, במשך הזמן הזה אני חי בפחד בדיוק כמו שהייתי קטן שהוא יתחיל לאבד שליטה ולהרביץ לי ואני לא אוכל לעשות כלום..
אני מרגיש מועקה שהוא חוזר בערב מהעבודה ..
אני מתעב ימי שישי ושבת ששם אני צריך לסבול אותו ולראות אותו.
יכול להיות מצב שאני אשבור לו בטעות את המצלמה היקרה שלו והוא פשוט ייאבד את זה וייתן לי מכות רצח.
לאבא שלי אין ביטחון עצמי משלו, הוא לעולם לא חינך אותי ולא הציב לי גבולות אלא רק הגיב במכות אחריי כמה זמן שעברתי את ה"גבול" הוא עשה אותו הדבר לאחי הקטן, שהייתה ילדות שמחה יחסית ועכשיו נהיה ממנו מפלצת..
אני רק מנסה לברוח ככל שאני יכול מהעולם הזה, אני כבר יותר משנה חושב על התאבדות, אני חושב על לרצוח את כל המשפחה שלי ולהתאבד - בשיא הרצינות, אני לא מסוגל לראות אנשים כי אני מרחם על החיים שלי כשאני רואה אילו משפחות טובות יש להם..
אין לי ביטחון עצמי בשיט כי אף פעם לא היה לי קשר טוב עם ההורים ולא היה לי עם מי לדבר.
אני כבר לא יודע מה לעשות
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי אושרי
