באמת שאני כבר לא יודע מה לעשות.
בית הספר מתחיל עוד יומיים בדר"כ אבל אצלי הוא התחיל היום,באמת באתי בהרגשה טובה לבית הספר אבל אז התחילו הבעיות.
אני לומד בבית ספר צבאי(טכני) כבר 3 שנים(כיתה ט',י',י"א) ועכשיו זאת השנה האחרונה שלי סוף סוף,שבאנו לכיתה באה המדריכה שלנו(סוג של מפקדת כיתה) והמחנך והם הסבירו על כל החוקים שיש בבית הספר כאילו ברגיל כל שנה עושים את זה...ואז אמרו משהו לגבי תספורת שכולנו צריכים לעשות תספורת קצרה ,אבל קצרה מאוד(כמעט גלח),לא כמו בשנים קודמות,אמרו לנו שהמשמעת השתנתה מאוד השנה,והמדריכה אמרה לכולם להסתפר ככה,אני לא יכול להסתפר ככה בכלל!,אני יודע שלחלכחם זה לא כזה סיפור אבל אני לא יכול לעשות גלח זה לא מתאים לי וגם פתחתי ת'ראש שהייתי קטן ויש לי צלקת בדיוק באמצע מהמצח ואני לא רוצה שיראו את זה,אני בחופש צברתי קצת ביטחון ואני מרגיש שהוא ירד לי היום בשנייה.
הבעיה השניה היא בחורות וחברים,חברים יש לי אבל רק בבית הספר,הם יוצאים לפעמים אחרי בית ספר ובחופשים בלעדיי,הם אפילו לא מזמינים אותי...וגם אני טס לפולין בספטמבר ואין לי עם מי להיות בחדר כי חברים שלי כבר חילקו את עצמם ואני לבד עכשיו...ותמיד אני עדיפות אחרונה,לפעמים בהפסקות אני מדבר איתם והם לא מקשיבים..אני מנסה להיות מצחיק וזורם אבל זה לא עוזר.וגם ידידות אין לי בכלל,באמת שבא לי אבל גם ל"חברים שלי" אין ידידות בכלל,הבנות הולכות בדר"כ עם הילדים המקובלים שאני לא אחד מהם...הבעיה שקשה להתחבר אליהם שהם יורדים עלייך ולא נראלי שזה אפשרי גם,אני מיואש כבר..אני לא יודע איך אני יעביר ככה את השנה האחרונה,שנה אחרונה ואין לי חברים אמיתיים,ידידות,חברה וכלום וככה 17 שנה כבר.
אני די בטוח שהתשובה לבעיה שלי היא למצוא חברים חדשים אבל...אין לי שום ניסיון,אני לא יודע איך לדבר עם אנשים שאני לא מכיר,ולהידחף לקבוצות סתם..וגם עכשיו רוצים שאני יעשה גלח...באמת שאני מיואש ואין לי מושג מה לעשות כבר..



ציטוט ההודעה


