אני מתרגש, אחרי תקופה די קשה, מאתגרת ו שונה מהחיים שהיו לי
באיזה שהיא צורה יש בי הרגשה של מוכנות לדבר על זה, מוכנות לכתוב על זה.
אני אוהב את עצמי, עידו אתה אוהב את עצמך.
זה מאמר שאני כותב לעצמי מדי פעם שאני אזכור, כך שלא להיפגע אם לקוראים
נקרא "עידו" ולכותב גם "עידו", זה בסך הכול סוג של יוגה למוח, תראו כתיבה
תמיד טובה אם זה לפריקה, אם זה ללמידה ובמיוחד בשביל כאלה עם בעיות קשב וריכוז.
כן היה לי קשה ב שנה האחרונה, הרגשתי לא שלם למרות שהכול מבחוץ היה מדהים.
חברה שלוש וחצי שנים, כותב שירים, מוקף בחברים קרובים ובאמת שלא חסר שום דבר.
ואחרי תקופה החלטתי לשנות משהו, רציתי שינוי עמוק בחיים שלי, מתוך תקווה לעצמי
פתחתי את העיניים והבנתי שמה שיש לי כרגע עם חברה שלי זה לא לעתיד הרחוק,
אולי אני מאושר עכשיו אבל יש בי משהו שיודע שלא נסתדר להקמת משפחה ועוד המון דברים.
יש בי סוג של רצון ליהנות ועל הדרך להבין שאני עם מישהי כי אני באמת אוהב אותה,
הייתי רווק, אהבתי את זה לכמה רגעים וכולם בטח מבינים שיש רגעים קשים,
פחדתי להיפרד ועשיתי את זה, אחרי שלוש וחצי שנים של קשר, נפרדנו מהסיבות הנכונות
שבשביל שני הצדדים הם לא היו נכונות, נפרדנו לא מאהבה אלא מכוח "העתיד".
עידו תזכור שאתה עושה את זה בשבילה ואחרי זה בשביל עצמך ופה הייתה הבעיה המרכזית.
ואז הצצתי קצת בשירים שכתבתי במהלך השנה האחרונה ופתאום הבנתי שלאף אחד מהם
אני לא מתחבר כמו שאני באמת הייתי כותב, הרגשתי פעם שכל שיר שאני כותב
זה משהו שלא הייתי יכול להפסיק לכאוב, לצחוק, ליהנות, לאהוב ולעוף עם המילים.
זה דבר טוב (נראה לי), אחרי קושי רב של חודש אימים, חודש של "סיוט מרחוב אלם",
חודש שבו אני התאהבתי מחדש בעצמי ובחיפוש הדרך שלי, אני לומד להכיר את עצמי לעומק,
לומד לחדור את הנשמה שלי לפתחים חדשים, השינוי הזה יכל ויכול להוביל אותי למצב רע או טוב
ואני בחרתי לקחת את הטוב ביחד עם הרע ולהבין שהכול יסתדר רק אם אני ארצה, אני רוצה.
אני אוהב את עצמי כי למדתי להכיר אותי מחדש,
כשתמצאו את הדרך שלכם גם אתם תאהבו את עצמכם
ואז תוכלו להיות עם מישהי שאוהבת אותכם.
באהבה רבה ל עידו...![]()



ציטוט ההודעה