90% ממכם לא יבינו אותי כי לא הייתם בצבא וגם אני תמיד אמרתי איזה אפסים עלובים לאנשים שפתחו אשכולות כמו שלי לפני שהתגייסתי
אבל שתתגייסו תבינו!!!
התגייסתי לפני כמעט שנה בתור לוחם סיימתי טירונות קרבית קשה מאוד אבל למרות כל הקשיים סיימתי אותה ורק אחרי הטירונות עזבתי את היחידה לתפקיד ג'ובניק בוא נקרא לזה עם רובאי 05, בקיצור אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה ואני מרגיש כל כך עצוב ומדוכא, אני מרגיש כל כך אפס בצבא ודורכים עליך חופשי רק בגלל שאין עליך דרגות
המפקד שלי שהוא סגן אלוף מרשה לעצמו לזלזל בי ולנצל אותי כי מי אני בכלל? כולה רב"ט מושתן
התפקיד שלי כל כך משעמם אני נהג בוס שמסיע את המפקד שלי ממקום למקום לפגישות שלו, וכל פגישה שלו אני ממתין לו ברכב בין 3-6 שעות והיו ימים שחיכיתי גם 12 שעות ביום באוטו! הזמן שלי כל כך מבוזבז והתחילו לי כאבי גב מרוב הישיבה הזאת באוטו.לפעמים אני חוזר ב-12 ו-1 בלילה לבית וצריך לקום בשעה 5 בבוקר כדי לאסוף את המפקד שלי.
כבר קרה לי מלא פעמים שנרדמתי למספר שניות ברכב והתעוררתי שאני צמוד מאוד למעקה או בנתיב הנגדי. המפקד שלי כמובן לא שם לב לזה כי הוא בעצמו ישן בכל הנסיעות
אני חייב לצאת מהצבא הזה אבל הבעיה הכי גדולה זה המשפחה שלי. בגלל שאני הייתי ילד די "בעייתי" במסגרות שהייתי ולא סיימתי בית ספר ההורים שלי הציבו לי אולטימטום
או שאני מסיים את הצבא עד הסוף או שאני עוזב את הצבא אבל גם אצטרך לעזוב את הבית ולהתפרנס בעצמי. רובכם תגידו שהם הורים חרא.. ובכן גם אני חושב כך באיזשהו מקום.
אני באמת מרגיש תחושת חנק כזאת כל היום. כבר אין לי חשק לדבר ולהכיר אנשים אני התחלתי לעשן קופסא ביום (וגם זה רק בגלל חוסר תקציב) וכשהייתי לוחם ולפני הצבא הייתי מעשן קופסא בשבוע-שבוע וחצי!!. אני מרגיש כל כך מבוזבז.
תודה למי שקרא עד כאן. זאת באמת הייתה פריקה מהלב.![]()



ציטוט ההודעה


