
נכתב במקור על ידי
netkiller
להגיב באשכול הזה מעליב את האינטלגנציה שלי, אבל מפאת השעמום אעשה זאת.
זוהר ארגוב נחשב "למלך" כי הוא הראשון שהצליח להכניס אוהבי מזרחית ומוזיקה ישראלית תחת קורת גג אחת ולדעתי גם היחידי.
עכשיו, יש פה את המאבק המטומטם בין רוק ומטאל למזרחית, עכשיו אתן כמה עובדות:
מזרחית
1)במזרחית הקרדיט הולך לזמר, ולא ליוצרים/הכותבים של השירים, דבר שמוריד מערך המוזיקה.
2)יש שיגידו שהנושאים שטחיים ונטחנו בלי הרף, לדעתי הם צודקים, לא רק שהנושאים נטחנו, אלא הלחנים נגנבים מ"אמן" אחד לאחר, והליריקות מאוד דומות אחת לשניה ולעיתים לא נכתבות על ידי המבצע/הזמר.
3)יש קשר הדוק בין מזרחית לתאוות בצע וכסף, רצון להתפרסם למען הכסף ולא למען העונג שבפרסום עצמו והפצת האומנות האישית והבעת העמדה האישית של ה"אמן".
4) כל ילד קטן חושב שהוא יכול ליצור מוזיקה בוא ניקח את "שריף" לצורך העניין, אתם באמת חושבים שילד קטן יכול לספר לי על החיים והחוויות שלו?
5)אין ערך למוזיקה מלבד מוזיקת "חאפלות" שמשמשת כמוזיקת רקע בלבד, ההוכחה לכך, 99% משומעי המזרחית לא קנו, קונים או יקנו דיסק בחיים שלהם.
"אפשר להוריד, למה שנקנה?"
רוק ומטאל
1)צעקות, שיער ארוך, לבוש פרובוקטיבי, ואללק, באמת פריקים, אבל רגע...
שירה בכיינית, גורמטים, תרבות רחוב(יריקות קללות), זוהי גם החצנה מסויימת, לא?
2)לרוב לא מאמינים בדת כלשהי, זכותם, לא? ברור שלא, הם יחטפו מכות על זה.
3)המוזיקה ממוחזרת, זה נכון בחלק מהמקרים, יש באמת מוזיקה שחוזרת על עצמה, לא כמו במזרחית, אבל עדיין.
בקיצר זהו מאבק טיפשי, ואי אפשר לנהל דיון פרופר עם אוהבי המזרחית מסתבר, לכן אסיים את התגובה שלי בנימה אופטימית זו.
אה כן ואני הומו, אוהב בנים בכל ליבי, יש לך בעיות עם זה?