אני ככה כבר 3 שנים +.+
ובבית אני לא מראה את הדיכאון.. אני מסתירה אותו..
וכן יש לי תחביבים +.+ לצייר, לכתוב (שירים) בשניהם אני מוציאה רגשות..
היה לי בלוג, הפסקתי כשחברה התחילה לצחוק על הרגשות שלי.. מה שרשמתי, כי היא לא הבינה את זה +.+ היא לא מבינה מה זה כאב..
כשהסברתי לה, היא המשיכה..
ואת תתני לחסרת בטחון הזאת שמנסה למצוא דברים רעים באחרים כדיי להרגיש טוב עם הפאקים של עצמה להוריד לך את הבטחון?
פשוט אל תתייחסי וכמה שהיא תצחק וכמה שכולם יצחקו עלייך תעשי יותר ותמשיכי לכתוב בבלוג ותראי שלא אכפת לך שאת חזקה תראי להם שהם לא באמת מעניינים.
ולדעתי את לא צריכה להסתיר את הדיכאון כי יש מצבים שהמשפחה יכולה כל כך לעזור שאין לך מושג כמה כי תמיד שאין כלום מסביב המשפחה תמיד תהיה שם בשביל לעזור אני מציעה לך לנסות לדבר עם מישהו מהמשפחה.
לילה ושבוע טוב.



![שליחת הודעה דרך ICQ אל Adidi =]](images/misc/im_icq.gif)
ציטוט ההודעה


