סדרת משחקי Quake היא לא רק מהפופלריות בעולם משחקי המחשב, אלא גם (בשנים האחרונות) מובילה בתחום מנועי הגרפיקה התלת ממדית לכל תעשיית המשחקים. הכותר החדש בסדרה פורץ כמה גבולות חדשים: הוא משחק לריבוי משתתפים בלבד, ללא רצף משימות עלילתי. הוא מיועד בעיקר למשחק ברשת. וחשוב מכל, הוא מצוייד במנוע גרפי מדהים, המביא לראשונה קימורים עגולים לעולם המצולעים של משחקי הפעולה התלת ממדיים.
Download:
http://rapidshare.com/files/18432202/q3arena.part1.rar
http://rapidshare.com/files/18422877/q3arena.part2.rar
http://rapidshare.com/files/18424124/q3arena.part3.rar
http://rapidshare.com/files/18422963/q3arena.part4.rar
http://rapidshare.com/files/18423554/q3arena.part5.rar
http://rapidshare.com/files/18422873/q3arena.part6.rar
http://rapidshare.com/files/18420156/q3arena.part7.rar
Password:
קוד HTML:
www.wzforumz.org
נתחיל מהסוף: Relic עשתה את זה שוב. היא הצליחה לפתח משחק אסטרטגיה מהמעלה הראשונה. אבל זה לא מפתיע, לא ציפינו לפחות מזה. מפתחי המשחק לא התפשרו, לא ויתרו על עקרונותיהם ולא ירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר.
מי שלא מעוניין להתעמק ולנסות להבין כיצד להכניס מעט סדר לבלגן שנקרא מלחמה, שיוותר מראש על התענוג. אך חובבי אסטרטגיה אמיתיים, שיודעים להעריך טקטיקה ראויה לשמה, מוזמנים לחגור חגורות ולהתכונן לנסיעה קופצנית ומהנה עם משחק השנה.
השקט שלפני הסערה
למרות שהוא מתרחש על רקע מלחמת העולם השניה, Company of Heroes מזכיר דווקא את סדרת האסטרטגיה-מדע בדיוני Dawn of War (גם היא של Relic). אנחנו שולטים ביחידות מנקודת מבט איזומטרית,
Company of Heroesכרטיס ביקורז'אנר: אסטרטגיה. תת-ז'אנר: זמן-אמת, מלחמת העולם השניה. גילאים: 17 ומעלה. הפצה בישראל: אטארי ישראל. הפצה: THQ. פיתוח: Relic Entertainment. תאריך יציאה בעולם: ספטמבר, 2006. תאריך יציאה בארץ: ספטמבר, 2006. זמין לפלטפורמות: PC.
אלא שכאן אין אפשרות לאסוף משאבים. כדי להשיגם יש להשתלט על נקודות מפתח הפזורות ברחבי המפה, וליצור רצף טריטוריאלי בינן לבין בניין המפקדה הראשי. כל נקודה כזו מספקת לשחקן זרם של דלק או תחמושת וכן כוח עבודה זמין, שניתן להפוך לחיילים.
הבלגן האמיתי מתחיל כשהעסק מתחמם. לכל אחד משני הצדדים הלוחמים במשחק, כלומר הנאצים ובעלות הברית, יש שלוש תורות לחימה אפשריות.
נאמר שבחרתי ב"עליונות אווירית" של בעלות הברית. מאותו רגע נפתחות בפני אפשרויות מיוחדות שאין לצד השני, כמו אימון צנחנים שיכולים לנחות מעבר לקווי האויב. אך כדי לקבל גישה ליכולות הללו, עלי לצבור ניסיון בקרב.
כך יוצא, שככל שהמשחק מתקדם, האפשרויות העומדות בפני השחקן הולכות ומצטברות. ניתן גם לייצר כמות יפה של יחידות שונות, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות בקרב, נקודות חוזק וחולשה. מכל אלה מתקבל מארג שלם של אפשרויות טקטיות - וזו רק ההתחלה.
כמו קרב אמיתי
כדי להצליח לשחק כהלכה בכותר, לא מספיק להשתלט במהרה על נקודות אסטרטגיות ולבחור באפשרויות השדרוג הנכונות והטובות ביותר. בזכות שימוש מבריק במנוע ה-Havoc הפיזיקלי, סביבות המשחק חיות, נושמות והופכות כל מפגש ברשת לקרב מוחות של ממש. כל בית יכול לשמש כמחסה לצלף, כל בור הנוצר כתוצאה מפיצוץ הוא מלכודת פוטנציאלית, וכל מכשול יכול להפוך התקדמות של טור שריון - לסיוט.
בכל רגע נתון ניתן לראות בדיוק עד כמה איכותי המחסה של החיילים שלכם. אדום מצביע על הגנה אפסית, צהוב על בינונית וירוק על הגנה מקסימלית. אין זה עניין של מה בכך. שחקן שיציב חוליה משודרגת בעמדה מוגנת במיוחד יכול להכניע כמות גדולה פי כמה של חיילי אויב, ובכך להכריע את הקרב.
אין זה פשוט לדאוג למחסה ראוי בכל רגע נתון, אך האינטליגנציה המלאכותית המצוינת של הלוחמים עושה עבודה נפלאה ועוזרת להוריד מכם את העומס. חיילים שלא יקבלו הוראה מפורשת אחרת, תמיד ישאפו לתפוס את המחסה הבטוח ביותר בכל רגע נתון. התוצאה היא תנועת חיילים וחילופי אש שנראים, לראשונה בז`אנר, ממש כמו קרב אמיתי.
מפצחי הטנקים
נראה שמפתחיו של Company of Heroes שיחקו שעות בכותרים הטובים ביותר של הז`אנר, וזיקקו מהם את הטוב מכל העולמות. אין יחידה במשחק החזקה פי כמה מהאחרות. לדוגמה, אפילו את חוליית הרובאים הפשוטה ביותר ניתן להפוך ל"מפצחי טנקים" באמצעות שדרוג מתאים.
חוץ משדרוגים, יחידה מנוסה ושבעת-קרבות זוכה בוותק, אשר מחזק אותה יחסית ליחידה טריה מהטירונות. אך אין זה אומר שעדיפות מספרית של יחידות רגילות היא לא טקטיקה ראויה. גם באמצעות ניהול אסטרטגי חכם, הבא לידי ביטוי בכוח שריון גדול במיוחד למשל, אפשר לשטוף את המפה בכוחות ולזכות ביתרון יקר. פשוט צריך לדעת כיצד לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. החופש שניתן לשחקן המנוסה כאן הוא עצום, והופך כל צד לוחם לשונה מאוד מיריבו.
וכאן הגענו אולי לחיסרון הבולט של המשחק: העובדה שישנם רק שני צדדים לוחמים. זה המחיר שמשלמים כשיוצרים משחק המתרחש בתקופה היסטורית מסויימת ולא בעולם פנטזיה או עולם עתידני. האפשרות לגלם את בעלות הברית או את הנאצים חובקת בתוכה עומק כמותו לא ראינו בז`אנר, אך לא יכולתי שלא להתאכזב מעט כשנזכרתי בשלושת הפלגים של Generals, בארבעת הגזעים של Warcraft 3 - ובעיקר, בשבעת הצבאות המגוונים של Dark Crusade, המשחק הקודם מבית Relic.
המופע של שיא הרגש
מודעה
המערכה לשחקן היחיד עוסקת בצבא בעלות הברית בלבד. הבעיה כאן היא לא ש-Relic זלזלה בצרכן, אלא ההפך. הבעיה היא שהם הלכו על כל הקופה ועשו עבודה נפלאה.
הרשו לי להסביר: חמש-עשרה המשימות המרכיבות את המערכה ליחיד הן מהאיכותיות והמאתגרות ביותר שנראו במשחק RTS כלשהו, ולמרות שכותב שורות אלה הוא שחקן אסטרטגיה ותיק, עדיין נאלצתי להקדיש שעות ארוכות כדי לסיים את המשחק ברמת הקושי השלישית (מתוך ארבע).
המערכה לשחקן יחיד מוצלחת לא רק בגלל אינטליגנציה מלאכותית מרשימה, עיצוב שלבים קפדני ורמת קושי מכובדת. כל אלה קיימים, ועוד איך, אלא שהם איכשהו מחווירים לעומת הרגש.
Company of Heroes מצליח אפילו לרגש: באמצעות קטעי קריינות היסטוריים וקטעי עלילה מתוסרטים, העוקבים אחר פלוגה אחת התקועה באמצע המלחמה הגדולה ביותר שידע המין האנושי, המשחק יוצר דחף בלתי מוסבר לסיימו.
קחו לדוגמה את המשימה התשיעית: השתלטות על גבעה בודדת. סרטון המעבר, בו רואים את גופות חייליה של פלוגה שהושמדה כליל באותו המקום, ומבנה השלב המותח במיוחד, הופכים את החוויה כולה לאינטנסיבית ומרתקת. צמרמורת אחזה בי כשראיתי את חייליי עוברים מביצור לביצור ומשתלטים על הגבעה, כשנותרה עוד דקה אחת בלבד על השעון.
העליונות של ריבוי המשתתפים
משחק היחיד נפלא, אך הוא תופס מקום שני לעומת הדבר האמיתי: ריבוי המשתתפים. זהו אולי משחק האסטרטגיה בזמן אמת הראשון שמעודד עבודת צוות בפועל. עד שמונה שחקנים אנושיים יכולים לשחק זה נגד זה ברשת,
Company of Heroesציוניםמשחקיות: 10. מורכבת ועמוקה במיוחד. אפילו העובדה שיש רק שני צדדים לוחמים לא מפריעה במיוחד. גרפיקה: 10. מדהימה. סאונד ופסקול: 9. כמעט ומושלם, אך מונוטוניות קלה בדיבוב מונעת ציון עשר עגול. אורך חיים: 9. המערכה לשחקן היחיד מעולה וחבל שאין עוד אחת, אבל ריבוי המשתתפים יכול להחזיק חודשים. טכני: 10. רק מחשב חדש יסתדר עם המשחק הזה, אבל זה בהחלט שווה את זה. ריבוי-משתתפים: 9. Battle.net של Blizzard טוב יותר, אך גם מה שיש כאן עומד בכבוד בסטנדרטים של הז`אנר. ציון כולל: 94
וכאן זורחת המשחקיות באור יקרות. אני יכול להמשיך ולהלל, אבל תחת זאת אביא דוגמה: השתתפתי בקרב של שלושה על שלושה, כשאני הייתי בצד בעלות הברית.
כיוון שכולם היו שחקנים מנוסים, חלוקת התפקידים הראשונית התרחשה תוך שניות. אני בחרתי בחיל האוויר והתחלתי לשלוח כוחות מהירים לנקודות הקרובות ביותר לבסיס. שני חברי לקבוצה התרכזו בכוחות שיריון והתחילו במהרה לחצוב את דרכם לכיוון אחת ממפקדות האויב.
התוכנית שלנו הצליחה עד לנקודה שבה הבנו ששחקני הנאצים בחרו בתורת לחימה מבוססת ארטילריה. הם הציבו תותחים אימתניים וחוליות רבות עם טילים נגד טנקים בכל אחד מהצמתים המרכזיים במפה. טורי השריון שלנו נוטרלו תוך שניות.
חסכתי תחמושת והתחלתי לחפש אחר ציידי הטנקים. עשיתי זאת באמצעות גיחות של מטוסי ביון, בעקבותיהם שלחתי מטוסי תקיפה שדאגו לרסס את עמדות האויב. המחסות שהם הקימו אולי שמרו עליהם מפני טנקי השרמן שלנו, אך לא הצליחו להגן עליהם מפני המטוסים.
המחזה היה מרהיב. החיילים שלי צנחו מעבר לקווי האויב, בזמן שכוחות השיריון שלנו העסיקו את החוליות שהצליחו להיכנס למספר בניינים קדמיים. מטענים נזרקו על תותחי הנ"מ, והניצחון כבר נראה באופק. התחלתי להצניח תותחים משלי ו"פסטיבל הפיצוצים" החל.
הורדה:
http://crawl.ws/to/?PZWNI4uS
AA5GYQ9
Crazy Dunk!
ציטוט ההודעה
"באתי, ראיתי, כבשתי" 
