סוג הסרטן לא משנה, הוא אינו מהווה פקטור כלל.
יכולת פשוט להגיד באיזו דרך את מעדיפה ולא להגיד לאנשים שהדרך שלהם שגויה.
סוג הסרטן לא משנה, הוא אינו מהווה פקטור כלל.
יכולת פשוט להגיד באיזו דרך את מעדיפה ולא להגיד לאנשים שהדרך שלהם שגויה.
|
|
א. בטח שסוג הסרטן משנה. זה משנה אם זה סופני או לא.נכתב במקור על ידי Asaf
ב. לא אמרתי שהדרך שגויה. אמרתי שאם מחלימים מסרטן, הוא יכול לחזור.
תודה לחרדל, מושיענו ומורינו, שהציל אותנו מן החור השחור הנורא.
הסוג לא משנה, כי לא משנה אם הסרטן סופני או לא.
לא בוחרים שני דרכים שונות לשני המצבים שתיארת.
הדרך צריכה להיות אותה הדרך.
זה שהחולה במצב סופני, לא אומר שהיחס צריך להיות שונה.
מלבד זאת, היו אינספור מקרים בהן מומחים קבעו שנותר לאדם זמן קצוב לחיות והוא נחלץ מזה ולהיפך כאשר סרטן פשוט התפתח מהר עד מאוד לקטלני וסופני.
כמה שלא ידוע על מחלת הסרטן, היו מקרים מעולם. אני לא אומר שזה קורה בד"כ או אפילן לעתים קרובות, אבל עצם העובדה שזה אכן קורה - לא נותן לך את האופציה בכלל לבחור האם להתייחס לאדם כאילו והוא עומד למות או להפך, כאילו והוא בטוח ניצל.
זו דעתי בכל אופן.
יש לי חבר שחלה בסרטן 4 פעמים נראה לי.. אולי 5
ויש לי דוד שחולה בסרטן
חברה של אמא שלי שחלתה בסרטן (ז"ל)
בקיצור, חולי סרטן פתאום הרבה יותר מציאותיים אבל עדיין מנסים להתעלם כאילו כלום.
כל מה שצריך זה לתת להם דחיפה קטנה, לעזור להם להתעלם, לצחוק איתם כמו עם כל החברים והחברות שלך, לארח להם חברה כמה שיותר..
נערך לאחרונה על ידי The PiMpeR; 14-08-2008 בשעה 11:01.
קרדיט לJ0k3R השפיץ על הסוסה למעלה^^
~1000~
לנו היה בשכבה בכיתה יא' מישהו שחלה בסרטן...
אז כל החברים ביום אחרי שהוא התחיל עבור הקרנות[ונושר השיער], הלכנו כולם ועשינו קרחת גם.
הבנאדם התרגש ברמות שקשה לתאר...
וכמובן לתמוך ולהגיד שיהיה חזק, אבל זה תלוי בבנאדם...יש כאלו שזה סתם מעצבן אותם שרואים אותך כמסכנים...
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
