אור,רב תודות על התשובה המורחבת.
אני נכנסתי לדילמה נוראית,אני מבין שהיא אוצר,רק אני חושב שכל זה בא לי בעיתוי לא נכון,הכוונה אם הייתי מכיר אותה בעוד שלוש שניים-ארבע שכבר אני מרגיש שבא לי חתונה,מחוייבות,ילדים.
התגובה שלך ושל trrt רק חיזקה לי את את המחשבה.
עכשיו אתם שואלים,כמה זמן אני יכול להסתדר בלעדייה,האמת שאני מוסגל הקשר הזה עוד התחיל בהיותי בצבא,בקושי התראנו,אבל שהייתי משתחרר או משחרר את עצמי (גימלים [; ) הייתי מבלה איתה את כל שאר היום,היו ימים שהייתי פוגש אותה יותר מהמשפחה.
אין מה לדבר הגעגועים רבים,יכול להיות שעכשיו בגלל שהתרגלתי לריגעי שיגרה,ירד לי הרבה וכך גם המתח המיני.
אכן מפחידה אותי המחשבה שהיא תקום ותעזוב,אם אני עושה החלטה אני חייב להיות שלם עם עצמי.
אבל אור,עם כל הכבוד אני צריך לעשות הבדל בין הצרכים שלי לשלה,אני לא רוצה להעמיד את המצב שאני איתה מתוך נוחות,אני חושב שזה לא הוגן כלפיה,אני באמת חושב שמגיע לה מישהו שיואהב אותה,יצא לי לחשוב על זה המון ביומיים האחרונים והחלטתי שאני משקיע בקשר הזה,מנסה להקים לחדש ולאפס את הקשר,לנסות ליצור תשוקה.
אם אחרי כל זה,דברים לא יתקדמו ויזוזו אני חושב לחתוך,כי אולי באמת הפחד הוא זה שמשתק אותי.
לילה טוב.
אגב,ציינת שנכנסת לסיטואציה דומה לשלי ולדילמה דומה,אשמח אם תסביר מה התחרש,אם התחרטת או שפשוט הרגשת הקלה והעברת עוד דף שנשאר חרוט לך היטב בזכרון.
כמובן אם זה לא אישי מידי לפתוח בפני כלל הפורום.



ציטוט ההודעה


