בקשת דיון על אלוהים ויהדות - עמוד 2

[ישראל]

אז אני מאשר.
ובכן:
דבר ראשון אני חייב לציין שמאוד נהניתי לגלות בין בתרי בקשתך כנות ובקשת אמת.

שאלת אותי, אם אני חושב שאוכל להתייחס לבעיות שתציג, אני שמח שהצבת את השאלה הזאת לפני השאלות עצמן, כי אכן לפני ההיענות לגוף השאלות יש להבהיר נקודה יסודית אחת, הנוגעת ליכולתי להתייחס ולהתכתב איתך בנושאי היהדות או כל חקר אחר.

עלינו להבין, שמטבע הדברים, שבכל דת קדומה, משתרשים נימוקים הסברים והוספות שונות במשך השנים. לכן אנחנו יכולים למצוא דברים סותרים בכלל הספרות וכמובן בין דברי פרשנים. כמעט ולא שייך שלא תשתרשנה פה ושם טעויות השקפתיות במשך זמן רב כל כך. אין לנו כל ערובה להצדיק את דבריו של כל מי שהציג את עצמו כמבין בענייני דת ואמונה . לא אני ולא אתה, מכירים אישית את מחברי הספרים ומוסרי ההרצאות שאנו שומעים וקוראים. לא פעם אנו מגלים בעליל על דמות מסוימת, שהגישה הכללית שלה שגויה.

נקודה נוספת. ישנם מאמרים רבים, בענייני היהדות ובכל תחום, הנאמרים בהקשר מסוים או ביחס לנסיבות מסוימות או לציבור מיוחד. כן ישנן מליצות שנועדו להמחיש איזה שהוא רעיון ולתת לו ביטוי דרמטי כדי להחדיר את הרעיון , כמו כן ישנם מאמרים המתייחסים לזווית מסוימת של הנושא ללא כוונה לסגור את כל העניין באותו המאמר או המשפט.

דבר נוסף, מאמר נועד לשכנע על ידי האמת הניכרת בו או באומרו, אין כל טעם, בפרט לפני שאנו מכירים בחכמת כותב המאמר, להביא ולצטט את האמרה בשמו של החכם ולהציב אותה כטענה.

מפני הנקודות הללו, אני מעדיף ורואה כנכון, לפחות בשלב ראשון, לדון רק בנושאים עצמם ללא שום מובאות. כלומר, אני אשתדל להציג בפניך את מה שאני חושב, ללא שוחד או הפחדה של דברים שאמרו אותם אחרים, כי אז מפני הנ"ל לא יהא זה שכנוע הגיוני וענייני, ואתה השתדל להתייחס לעצם הדברים ואל תקשה עלי ממובאות של חכמים או אמרות ששמעת. אני אינני מחויב לאמרות ולאומרים אלא לאמת שבדבריהם, אם כן נדון עליה ישירות.

אסביר את עצמי קצת יותר. אם ננהל את הדיון להוכיח ממאמרים, אתה תביא מאמר שמשתמע בו כך ואני אביא לך אחרת. בכך נבזבז הרבה זמן וכוח בצורה לא עניינית . אין כמעט טיעון שאי אפשר להביא לו מקורות ממשמעויות לשוניות ודברים כגון אלו.
כך גם נרוויח שלא נדבר באוויר בהסתמך על אמרות לא ברורות.

מלבד כל זאת, מבחינה אישית, יש לי השגות על מוסכמות מסוימות בקשר לאנשים וספרים, לכן אני מעדיף שלא להתייחס בהקשר הזה לספרים ולדמויות.

כל טוב!

[ראציונל]

אז אני מאשר.
ובכן:
דבר ראשון אני חייב לציין שמאוד נהניתי לגלות בין בתרי בקשתך כנות ובקשת אמת.

שאלת אותי, אם אני חושב שאוכל להתייחס לבעיות שתציג, אני שמח שהצבת את השאלה הזאת לפני השאלות עצמן, כי אכן לפני ההיענות לגוף השאלות יש להבהיר נקודה יסודית אחת, הנוגעת ליכולתי להתייחס ולהתכתב איתך בנושאי היהדות או כל חקר אחר.

עלינו להבין, שמטבע הדברים, שבכל דת קדומה, משתרשים נימוקים הסברים והוספות שונות במשך השנים. לכן אנחנו יכולים למצוא דברים סותרים בכלל הספרות וכמובן בין דברי פרשנים. כמעט ולא שייך שלא תשתרשנה פה ושם טעויות השקפתיות במשך זמן רב כל כך. אין לנו כל ערובה להצדיק את דבריו של כל מי שהציג את עצמו כמבין בענייני דת ואמונה . לא אני ולא אתה, מכירים אישית את מחברי הספרים ומוסרי ההרצאות שאנו שומעים וקוראים. לא פעם אנו מגלים בעליל על דמות מסוימת, שהגישה הכללית שלה שגויה.

נקודה נוספת. ישנם מאמרים רבים, בענייני היהדות ובכל תחום, הנאמרים בהקשר מסוים או ביחס לנסיבות מסוימות או לציבור מיוחד. כן ישנן מליצות שנועדו להמחיש איזה שהוא רעיון ולתת לו ביטוי דרמטי כדי להחדיר את הרעיון , כמו כן ישנם מאמרים המתייחסים לזווית מסוימת של הנושא ללא כוונה לסגור את כל העניין באותו המאמר או המשפט.

דבר נוסף, מאמר נועד לשכנע על ידי האמת הניכרת בו או באומרו, אין כל טעם, בפרט לפני שאנו מכירים בחכמת כותב המאמר, להביא ולצטט את האמרה בשמו של החכם ולהציב אותה כטענה.

מפני הנקודות הללו, אני מעדיף ורואה כנכון, לפחות בשלב ראשון, לדון רק בנושאים עצמם ללא שום מובאות. כלומר, אני אשתדל להציג בפניך את מה שאני חושב, ללא שוחד או הפחדה של דברים שאמרו אותם אחרים, כי אז מפני הנ"ל לא יהא זה שכנוע הגיוני וענייני, ואתה השתדל להתייחס לעצם הדברים ואל תקשה עלי ממובאות של חכמים או אמרות ששמעת. אני אינני מחויב לאמרות ולאומרים אלא לאמת שבדבריהם, אם כן נדון עליה ישירות.

אסביר את עצמי קצת יותר. אם ננהל את הדיון להוכיח ממאמרים, אתה תביא מאמר שמשתמע בו כך ואני אביא לך אחרת. בכך נבזבז הרבה זמן וכוח בצורה לא עניינית . אין כמעט טיעון שאי אפשר להביא לו מקורות ממשמעויות לשוניות ודברים כגון אלו.
כך גם נרוויח שלא נדבר באוויר בהסתמך על אמרות לא ברורות.

מלבד כל זאת, מבחינה אישית, יש לי השגות על מוסכמות מסוימות בקשר לאנשים וספרים, לכן אני מעדיף שלא להתייחס בהקשר הזה לספרים ולדמויות.

כל טוב!

ראשית, תודה על היענותך לבקשתי. למרות שעדיין אינני יודע אם אכן התשובות תספקנה אותי, במחילה; בכל זאת אני מודה ומכיר לטובה את התשובה המעידה על כוונתך להיות ענייני ובלתי נגוע.
דבר נוסף ברצוני לומר, שעל אף שטענת שאינך משתייך לפלג הדתי באופן מוצהר, בכל אופן מכיון שהינך בא להציג כאן את הדת היהודית והשקפתה, אבקש להתייחס אליך בהתבטאויותיי כמי שמאמין בה בעצמו, דבר שיקל עלי את ההתנסחות; בכל אופן אל תיקח את זה כאישי.
למרות שעדיין לא דובר אודות שום עניין מהיהדות, התגובה האחרונה עזרה לי. היא עזרה לי לסנן ולסדר לעצמי את מערבולת הטיעונים והאמרות השונות הנשמעות מהמרצים אודות היהדות.

מעתה אגש לעצם העניין.

מה לדעתך מחייב את האדם היהודי לשמור תורה ומצוות? האם צוויו של בורא עולם מחייב?

על שאלה זו מצאתי כמה וכמה נימוקים, שחלקם כאמור נראים לי לא הגיוניים וחלקם לוקים בחסר.

לא אתייחס לטיעון שהאדם הוא עבד השם. לא שמעתי שמשתמשים בטיעון הזה בפני מי שעדיין לא מכיר בתורה. אמנם בספרות ראיתי את המונח הזה כטיעון וכהנחה, אבל אני מבין שהמרצים יודעים שלא להשתמש בו לפני שישנה הכרה הגיונית.

לגבי עצם המונח, אינני רואה הצדקה שהאדם יתבקש להיות עבד או יסכים לכך. גם אם נניח שבורא האדם דורש זאת מהאדם, איני רואה כל חוצפה בסירוב. אמנם מי שחי טוב ראוי שיכיר בטובה שניתנה לו, אך אין בכך כדי לחייב אותו לאמלל את חייו בחוקים שאינו מזדהה עמם. זכותו של האדם לסרב למה שמגביל אותו מטבעו.

אחד הנימוקים ששמעתי מציג את התורה כעסקה כדאית, כלומר, אם תשמור על המצוות יהיה לך טוב, אם תהיה נאמן לתורה תקבל על כך שכר.

במחילה, אם אני מזלזל באמונתך, אבל עוד לא ראיתי סקר המצביע בצורה ברורה שיותר טוב לשומרי התורה, גם עוד לא חזר מישהו שמת שיעיד על כך שלאחר המוות הגיע הגמול והתענוג הגדול.

לא אכחיש מה שמפרסמים על חלק מאלו שעברו "מוות קליני", שחלמו על אושר או לחילופין על ענישה. אך מבחינתי אין בכך כלום. ראשית מה שהרופאים החליטו לתת את ההגדרה "מוות קליני" למצב מסוים בו אין איתותים חזקים מהמוח, לא יכול להפוך את מי שעדיין חי למת. שנית, כל מי שמסויט ממוות יעיד על חלומות כאלו גם ללא מוות קליני, כך שאין פלא למה הם חולמים חלומות כאלו. בנוסף לכך, אם באמת רוצים לשכנע בטיעון הזה שזה מה שקורה אחר המוות, הייתי מצפה שתהליך זה יעבור כל אחד שנחשב בעיניהם למת במוות קליני, המציאות ידועה לכולם שזה לא ככה. מעבר לטענות ענייניות, ממתי חלומות והזיות מוכיחים על דברים רציניים? אם מותר לי לומר, הטיעון הזה מבזה את אומרו!
כך שהטיעון והשכנוע לשמור תורה ומצוות כעסקה כדאית, לא מבוססת, לפחות לפי מה שאני שמעתי, ואין בה כדי לשכנע.
כך גם לגבי הניסוחים האחרים באותו טיעון, כמו "להתענג על ד'" לאחר המוות.

נימוק אחר ששמעתי טוען כך: כל מכונה וכל כלי צריך הוראות יצרן, בלי הוראות יצרן לא נדע להשתמש במכונה בצורה נכונה. אם נשתמש בה ללא הוראות יצרן אנו עלולים לקלקל אותה ובמקרים יותר גרועים להביא להרס מעבר למכונה עצמה. האדם בא לעולם על ידי בורא עולם, באופן טבעי מתבקשים הוראות יצרן איך וכיצד לחיות.
למרות שהטיעון הזה ענייני יותר מהטיעון הקודם, הוא מניח הנחות שאיני מסכים איתן, גם מבחינה היסטורית זה לא נכון. ראשית איני חושב שהאדם צריך להוראות יצרן. החתול גם כן נברא על ידי הבורא, הוא איננו צריך הוראות יצרן? הקוף החכם יותר מהחתול, גם הוא נברא ללא הוראות יצרן! הוא עושה מה שמוטבע בו!
מבחינה היסטורית התורה ניתנה זמן רב לאחר שהאדם נברא.

אחד ניסה לענות לי במה שלי נראה כדמגוגיה זולה. אציג לך את הדו שיח.
המרצה: אתה מכיר באלוהים?
אני: נניח
מרצה: העולם שייך לאלוהים?
אני: נניח
מרצה: היד שלך היא של אלוהים?
אני: כן...
מרצה: מותר להשתמש בדבר בלי רשות?
אני: באופן כללי לא, אך לא כאשר הבעלים מוסר את זה לרשותי ללא הסכמתי לעמוד בתנאים שלו
מרצה: אלוהים מסר את הידיים שלך לרשותך?
אני: כן! הוא נתן לי את הבחירה והצמיד אליה את היד
מרצה: אז אל תשתמש בה!
אני: אם אתה דן מבחינה מוסרית, אני מבין שאם הוא נתן לי את האופציה הטבעית לבחור ולהניע את היד, אזי המניעה היא בעצם הגבלה של בחירה טבעית המפריעה לי. מזכותי להתנהג ברשות הבחירה שלי באופן טבעי. כשם שמי ששם דלת בחצר שלי מותר לי לפתוח אותו ולנעול אותו, כך אלוהים ששם את היד בצמוד לבחירה שלי אני רשאי –גם אם תגדיר את היד כלא שלי- להניע אותו כרצוני. [אם תאמר שהבחירה היא של אלוהים, אז ודאי שאני יכול לעשות מה שאני רוצה, כי אז - אני אינני אני].
מרצה: כנראה שאנחנו צריכים דיון עמוק יותר במשמעות של אלוהים, ואולי גם בהגדרות נוספות המוכיחות את הטיעון הזה. אך הטיעון הזה לעצמו מהווה מכריח חד משמעי!
אני: בינתיים עוד לא נוכחתי. שנית, אני מצפה מהתורה ומצוות האלוהים להיות משהוא יותר רציונלי מזה. קשה לי להאמין שאלוהים בא בתביעה כזאת לברואיו.

[תוספת שכתבתי לעצמי: הקנה מידה של שייכות של בעלות תלויה, ראשית כל בייעודו של דבר. כפי איך שהעולם בנוי הרי שהעולם שייך לעצמו, כלומר הוא משרת את חלקיו. הקרקע משרתת את מה שעומד עליו, את הצמחים וכו', המזון משרת תזונה, האוויר לחיים וכו'. לכן נכון יותר לומר שהאדמה שייכת לעומדים עליה ושהאוויר לנושמים אותה. אם תשאל אותי מי שולט אני מסכים שאלוהים, אבל אינני מסכים שהעולם לא שייך לאדם, המציאות היא שהעולם משרת את האדם. העולם שייך לעצמו, כולו לכל אחד וכל אחד לכולו. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים בסתירות. אני רוצה כך וחברי אחרת. לכן נוצרת חלוקה כדי שלא להתנגש. ביחס לאלוהים, אין התנגשות, אלוהים יכול לעשות מה שהוא רוצה ואני אעשה מה שאני רוצה. ההשתמשות של האדם בעולם כדעתו, אינה סותרת את שלטון האלוהים על העולם. נמצא שמלבד מה שהעולם שייך גם לאדם, אינני סותר ואיני יכול לסתור במעשיי את בעלותו של אלוהים על העולם.]

מצפה לתגובתך.

[kohen13]

התשובה לשאלתך היא שבני האדם(לא רק יהודים) מחוייבים לשמור על המצוות בזכות ה',אך בידיו של האדם נמצאת זכות הבחירה שכן,זכותו לעבוד את ה' או לא. במידה ולא יעבוד,אין הוא נענש(בתנאי שלא עשה מעשים רעים) אלא נשמתו חוזרת שוב פעם לעולם כגלגול הבא.מאידך,בני אדם השומרים על התורה והמצוות, יזכו לשכר מבחינה רוחנית ולא מבחינה גשמית,כלומר שנשמתם תגיע לגן עדן.

כמו כן,העולם שבו אנו חיים,נוצר בשביל בני האדם כדי שלאדם יהיה את כל הכלים לעבוד את ה' וכן,לכפר על עוונותיו בשביל שבסופו של דבר,נשמתו תגיע לגן עדן.

[ראציונל]

התשובה לשאלתך היא שבני האדם(לא רק יהודים) מחוייבים לשמור על המצוות בזכות ה',אך בידיו של האדם נמצאת זכות הבחירה שכן,זכותו לעבוד את ה' או לא. במידה ולא יעבוד,אין הוא נענש(בתנאי שלא עשה מעשים רעים) אלא נשמתו חוזרת שוב פעם לעולם כגלגול הבא.מאידך,בני אדם השומרים על התורה והמצוות, יזכו לשכר מבחינה רוחנית ולא מבחינה גשמית,כלומר שנשמתם תגיע לגן עדן.

כמו כן,העולם שבו אנו חיים,נוצר בשביל בני האדם כדי שלאדם יהיה את כל הכלים לעבוד את ה' וכן,לכפר על עוונותיו בשביל שבסופו של דבר,נשמתו תגיע לגן עדן.

אין כאן אפילו קצה של תשובה על השאלה מה הסיבה שאני מחוייב לקיים את ציוויו של האלוהים.
מכיון שמטרת פתיחת האשכול כתובה במוצהר בדבריי הראשונים; להבא, לא אראה צורך אפי' להגיב על תגובה כל כך רדודה ובלתי מספקת.

[kohen13]

אין כאן אפילו קצה של תשובה על השאלה מה הסיבה שאני מחוייב לקיים את ציוויו של האלוהים.
מכיון שמטרת פתיחת האשכול כתובה במוצהר בדבריי הראשונים; להבא, לא אראה צורך אפי' להגיב על תגובה כל כך רדודה ובלתי מספקת.

עניתי לך אך אפרט יותר.
הסיבה שאתה מחוייב לקיים את ציוויו של ה' היא על מנת שנשמתך תגיע לגן עדן.
לאחר החטא הגדול של אדם וחווה,כל נשמה שנכנסת לגן עדן,אמורה תחילה לעשות תיקון ואז היא רשאית להיכנס.הנשמות צריכות לעבור את תהליך התיקון בעולם הגשמי(בעולם שבו אנו חיים),השוהות בגוף גשמי אשר נקרא גוף האדם.
באלפיים הראשונות של העולם,התיקון שהנשמות היו צריכות לעשות הוא עצם קיומן בעולם זה.
באלפיים השניים של העולם,הנשמות נהיו גסות יותר(בגלל החטאים בין אדם לחברו והחטאים בין האדם לה'),ולכן ניתנה להן התורה אשר מראה את הדרך הנכונה לחיות בעולם זה וכן עליית דרגתם הרוחנית.
באלפים השלישים של העולם(האלפיים שבו אנו נמצאים),הנשמות נהיו גסות עוד יותר ואז ניתנה הקבלה(הכולל כמובן את ספר הזוהר).

לכן,כשאתה מתגבר על ייצרך(תיקון) ומתפלל לה' על מנת לכפר על חטאיך בגלגול זה ובגלגולים הקודמים,נשמתך תעלה לגן עדן וכמובן שבזכות ולא בחסד.

[Mr. Ingidao]

עניתי לך אך אפרט יותר.
הסיבה שאתה מחוייב לקיים את ציוויו של ה' היא על מנת שנשמתך תגיע לגן עדן.
לאחר החטא הגדול של אדם וחווה,כל נשמה שנכנסת לגן עדן,אמורה תחילה לעשות תיקון ואז היא רשאית להיכנס.הנשמות צריכות לעבור את תהליך התיקון בעולם הגשמי(בעולם שבו אנו חיים),השוהות בגוף גשמי אשר נקרא גוף האדם.
באלפיים הראשונות של העולם,התיקון שהנשמות היו צריכות לעשות הוא עצם קיומן בעולם זה.
באלפיים השניים של העולם,הנשמות נהיו גסות יותר(בגלל החטאים בין אדם לחברו והחטאים בין האדם לה'),ולכן ניתנה להן התורה אשר מראה את הדרך הנכונה לחיות בעולם זה וכן עליית דרגתם הרוחנית.
באלפים השלישים של העולם(האלפיים שבו אנו נמצאים),הנשמות נהיו גסות עוד יותר ואז ניתנה הקבלה(הכולל כמובן את ספר הזוהר).

לכן,כשאתה מתגבר על ייצרך(תיקון) ומתפלל לה' על מנת לכפר על חטאיך בגלגול זה ובגלגולים הקודמים,נשמתך תעלה לגן עדן ןכמובן שבזכות ולא בחסד.

אתה לא חושב שזה קצת פנאטי וברברי להאמין שהנשמה שלך תיסחף לגם עדן מיד אחרי שתמות ?

[kohen13]

אתה לא חושב שזה קצת פנאטי וברברי להאמין שהנשמה שלך תיסחף לגם עדן מיד אחרי שתמות ?

אינני מבין את טענתך(אולי זה נובע מהשקפות עולם שונות) אך גן עדן הינו "החלום" של כל נשמה או במילים אחרות - "השאיפה" של כל נשמה.
תיאור זה הוא באופן מטאפורי ביותר שכן,זו טעות לייחס תכונות גשמיות לדבר רוחני(בניגוד לטענתך).

[Mr. Ingidao]

אינני מבין את טענתך(אולי זה נובע מהשקפות עולם שונות) אך גן עדן הינו "החלום" של כל נשמה או במילים אחרות - "השאיפה" של כל נשמה.
תיאור זה הוא באופן מטאפורי ביותר שכן,זו טעות לייחס תכונות גשמיות לדבר רוחני(בניגוד לטענתך).

כרגע - גן עדן לא הוכח מבחינה מדעית ..
עזוב מדעית ..
לי אישית גן עדן נשמע כרגע כמו הבטחה ל - 72 בתולות אם וכאשר אתאבד באמצע עזה

[kohen13]

כרגע - גן עדן לא הוכח מבחינה מדעית ..
עזוב מדעית ..
לי אישית גן עדן נשמע כרגע כמו הבטחה ל - 72 בתולות אם וכאשר אתאבד באמצע עזה

גן עדן הינו רוחני,אין אף אדם שיכול להוכיחו באופן מוחשי מבחינה גשמית.
דרך אגב,יש לי שאלה המצוטטת מפורום אחר:"כיצד אתה יכול להאמין במדע שמשתנה בתקופות שונות ושמורכב מתאוריות שונות הסותרות אחת את השנייה ולא מאומתות בפה אחד על ידי כל המדענים?"

[Mr. Ingidao]

גן עדן הינו רוחני,אין אף אדם שיכול להוכיחו באופן מוחשי מבחינה גשמית.
דרך אגב,יש לי שאלה המצוטטת מפורום אחר:"כיצד אתה יכול להאמין במדע שמשתנה בתקופות שונות ושמורכב מתאוריות שונות הסותרות אחת את השנייה ולא מאומתות בפה אחד על ידי כל המדענים?"

כי כל תקופה ותקופה המדע משתנה בעקבות פיתוח טכנולוגי
ולכן אם במאה ה- 19 עשו ספירת כוכבים ומצאו שיש 10 בחזקת 20 כוכבים
אז היום ישנם 10 בחזקת 22 כוכבים

זה נקרא התפתחות המדע
שסותר מדע קודם לו ..

ולא הבטחות אלוהיות לגן עדן מובטח
כמו שאמרתי זה נשמע מופרך
כמו הבטחה ל72 בתולות

[ראציונל]

עניתי לך אך אפרט יותר.
הסיבה שאתה מחוייב לקיים את ציוויו של ה' היא על מנת שנשמתך תגיע לגן עדן.
לאחר החטא הגדול של אדם וחווה,כל נשמה שנכנסת לגן עדן,אמורה תחילה לעשות תיקון ואז היא רשאית להיכנס.הנשמות צריכות לעבור את תהליך התיקון בעולם הגשמי(בעולם שבו אנו חיים),השוהות בגוף גשמי אשר נקרא גוף האדם.
באלפיים הראשונות של העולם,התיקון שהנשמות היו צריכות לעשות הוא עצם קיומן בעולם זה.
באלפיים השניים של העולם,הנשמות נהיו גסות יותר(בגלל החטאים בין אדם לחברו והחטאים בין האדם לה'),ולכן ניתנה להן התורה אשר מראה את הדרך הנכונה לחיות בעולם זה וכן עליית דרגתם הרוחנית.
באלפים השלישים של העולם(האלפיים שבו אנו נמצאים),הנשמות נהיו גסות עוד יותר ואז ניתנה הקבלה(הכולל כמובן את ספר הזוהר).

לכן,כשאתה מתגבר על ייצרך(תיקון) ומתפלל לה' על מנת לכפר על חטאיך בגלגול זה ובגלגולים הקודמים,נשמתך תעלה לגן עדן וכמובן שבזכות ולא בחסד.

שוב, כל הדיבורים כאן על שכר ועונש, על גן עדן, ועל "תיקונים", יכולים להיות משכנעים למי שמאמין בתורה ובחיובו בקיום מצוותיה, אי אפשר להשתמש במה שכתבת כלפי מי שעוד לא הוכח לו חיובו בתורה.
מלבד כל זאת הטיעון שלך אם נתמצת אותו הוא שהתורה היא עסקה כדאית בדרך לגן העדן.
על טענה זו תקפים הדברים שכתבתי כבר:

"במחילה, אם אני מזלזל באמונתך, אבל עוד לא ראיתי סקר המצביע בצורה ברורה שיותר טוב לשומרי התורה, גם עוד לא חזר מישהו שמת שיעיד על כך שלאחר המוות הגיע הגמול והתענוג הגדול".

מקווה שלהבא תיטיב לקרוא מה שאני כותב לפני שתענה לי, שאם לא כן הדיון יהיה עקר לחלוטין.

על כל פנים תודה על הניסיון לעזור, ובהצלחה בדרכך.

[ישראל]

ראשית, תודה על היענותך לבקשתי. למרות שעדיין אינני יודע אם אכן התשובות תספקנה אותי, במחילה; בכל זאת אני מודה ומכיר לטובה את התשובה המעידה על כוונתך להיות ענייני ובלתי נגוע.
דבר נוסף ברצוני לומר, שעל אף שטענת שאינך משתייך לפלג הדתי באופן מוצהר, בכל אופן מכיון שהינך בא להציג כאן את הדת היהודית והשקפתה, אבקש להתייחס אליך בהתבטאויותיי כמי שמאמין בה בעצמו, דבר שיקל עלי את ההתנסחות; בכל אופן אל תיקח את זה כאישי.
למרות שעדיין לא דובר אודות שום עניין מהיהדות, התגובה האחרונה עזרה לי. היא עזרה לי לסנן ולסדר לעצמי את מערבולת הטיעונים והאמרות השונות הנשמעות מהמרצים אודות היהדות.

מעתה אגש לעצם העניין.

מה לדעתך מחייב את האדם היהודי לשמור תורה ומצוות? האם צוויו של בורא עולם מחייב?

על שאלה זו מצאתי כמה וכמה נימוקים, שחלקם כאמור נראים לי לא הגיוניים וחלקם לוקים בחסר.

לא אתייחס לטיעון שהאדם הוא עבד השם. לא שמעתי שמשתמשים בטיעון הזה בפני מי שעדיין לא מכיר בתורה. אמנם בספרות ראיתי את המונח הזה כטיעון וכהנחה, אבל אני מבין שהמרצים יודעים שלא להשתמש בו לפני שישנה הכרה הגיונית.

לגבי עצם המונח, אינני רואה הצדקה שהאדם יתבקש להיות עבד או יסכים לכך. גם אם נניח שבורא האדם דורש זאת מהאדם, איני רואה כל חוצפה בסירוב. אמנם מי שחי טוב ראוי שיכיר בטובה שניתנה לו, אך אין בכך כדי לחייב אותו לאמלל את חייו בחוקים שאינו מזדהה עמם. זכותו של האדם לסרב למה שמגביל אותו מטבעו.

אחד הנימוקים ששמעתי מציג את התורה כעסקה כדאית, כלומר, אם תשמור על המצוות יהיה לך טוב, אם תהיה נאמן לתורה תקבל על כך שכר.

במחילה, אם אני מזלזל באמונתך, אבל עוד לא ראיתי סקר המצביע בצורה ברורה שיותר טוב לשומרי התורה, גם עוד לא חזר מישהו שמת שיעיד על כך שלאחר המוות הגיע הגמול והתענוג הגדול.

לא אכחיש מה שמפרסמים על חלק מאלו שעברו "מוות קליני", שחלמו על אושר או לחילופין על ענישה. אך מבחינתי אין בכך כלום. ראשית מה שהרופאים החליטו לתת את ההגדרה "מוות קליני" למצב מסוים בו אין איתותים חזקים מהמוח, לא יכול להפוך את מי שעדיין חי למת. שנית, כל מי שמסויט ממוות יעיד על חלומות כאלו גם ללא מוות קליני, כך שאין פלא למה הם חולמים חלומות כאלו. בנוסף לכך, אם באמת רוצים לשכנע בטיעון הזה שזה מה שקורה אחר המוות, הייתי מצפה שתהליך זה יעבור כל אחד שנחשב בעיניהם למת במוות קליני, המציאות ידועה לכולם שזה לא ככה. מעבר לטענות ענייניות, ממתי חלומות והזיות מוכיחים על דברים רציניים? אם מותר לי לומר, הטיעון הזה מבזה את אומרו!
כך שהטיעון והשכנוע לשמור תורה ומצוות כעסקה כדאית, לא מבוססת, לפחות לפי מה שאני שמעתי, ואין בה כדי לשכנע.
כך גם לגבי הניסוחים האחרים באותו טיעון, כמו "להתענג על ד'" לאחר המוות.

נימוק אחר ששמעתי טוען כך: כל מכונה וכל כלי צריך הוראות יצרן, בלי הוראות יצרן לא נדע להשתמש במכונה בצורה נכונה. אם נשתמש בה ללא הוראות יצרן אנו עלולים לקלקל אותה ובמקרים יותר גרועים להביא להרס מעבר למכונה עצמה. האדם בא לעולם על ידי בורא עולם, באופן טבעי מתבקשים הוראות יצרן איך וכיצד לחיות.
למרות שהטיעון הזה ענייני יותר מהטיעון הקודם, הוא מניח הנחות שאיני מסכים איתן, גם מבחינה היסטורית זה לא נכון. ראשית איני חושב שהאדם צריך להוראות יצרן. החתול גם כן נברא על ידי הבורא, הוא איננו צריך הוראות יצרן? הקוף החכם יותר מהחתול, גם הוא נברא ללא הוראות יצרן! הוא עושה מה שמוטבע בו!
מבחינה היסטורית התורה ניתנה זמן רב לאחר שהאדם נברא.

אחד ניסה לענות לי במה שלי נראה כדמגוגיה זולה. אציג לך את הדו שיח.
המרצה: אתה מכיר באלוהים?
אני: נניח
מרצה: העולם שייך לאלוהים?
אני: נניח
מרצה: היד שלך היא של אלוהים?
אני: כן...
מרצה: מותר להשתמש בדבר בלי רשות?
אני: באופן כללי לא, אך לא כאשר הבעלים מוסר את זה לרשותי ללא הסכמתי לעמוד בתנאים שלו
מרצה: אלוהים מסר את הידיים שלך לרשותך?
אני: כן! הוא נתן לי את הבחירה והצמיד אליה את היד
מרצה: אז אל תשתמש בה!
אני: אם אתה דן מבחינה מוסרית, אני מבין שאם הוא נתן לי את האופציה הטבעית לבחור ולהניע את היד, אזי המניעה היא בעצם הגבלה של בחירה טבעית המפריעה לי. מזכותי להתנהג ברשות הבחירה שלי באופן טבעי. כשם שמי ששם דלת בחצר שלי מותר לי לפתוח אותו ולנעול אותו, כך אלוהים ששם את היד בצמוד לבחירה שלי אני רשאי –גם אם תגדיר את היד כלא שלי- להניע אותו כרצוני. [אם תאמר שהבחירה היא של אלוהים, אז ודאי שאני יכול לעשות מה שאני רוצה, כי אז - אני אינני אני].
מרצה: כנראה שאנחנו צריכים דיון עמוק יותר במשמעות של אלוהים, ואולי גם בהגדרות נוספות המוכיחות את הטיעון הזה. אך הטיעון הזה לעצמו מהווה מכריח חד משמעי!
אני: בינתיים עוד לא נוכחתי. שנית, אני מצפה מהתורה ומצוות האלוהים להיות משהוא יותר רציונלי מזה. קשה לי להאמין שאלוהים בא בתביעה כזאת לברואיו.

[תוספת שכתבתי לעצמי: הקנה מידה של שייכות של בעלות תלויה, ראשית כל בייעודו של דבר. כפי איך שהעולם בנוי הרי שהעולם שייך לעצמו, כלומר הוא משרת את חלקיו. הקרקע משרתת את מה שעומד עליו, את הצמחים וכו', המזון משרת תזונה, האוויר לחיים וכו'. לכן נכון יותר לומר שהאדמה שייכת לעומדים עליה ושהאוויר לנושמים אותה. אם תשאל אותי מי שולט אני מסכים שאלוהים, אבל אינני מסכים שהעולם לא שייך לאדם, המציאות היא שהעולם משרת את האדם. העולם שייך לעצמו, כולו לכל אחד וכל אחד לכולו. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים בסתירות. אני רוצה כך וחברי אחרת. לכן נוצרת חלוקה כדי שלא להתנגש. ביחס לאלוהים, אין התנגשות, אלוהים יכול לעשות מה שהוא רוצה ואני אעשה מה שאני רוצה. ההשתמשות של האדם בעולם כדעתו, אינה סותרת את שלטון האלוהים על העולם. נמצא שמלבד מה שהעולם שייך גם לאדם, אינני סותר ואיני יכול לסתור במעשיי את בעלותו של אלוהים על העולם.]

מצפה לתגובתך.

האמת שאני די נדהם לגלות את היושר והחכמה שבדברך. באופן כללי דחית ביושר את הטיעונים שהבאת.
אסכם את הדעות שהבאת ודחית –
א' עבד השם
ב' שכר ועונש (בעיקר לאחר המוות)
ג' הוראות יצרן
ד' אין לנו רשות על שום פעולה ללא רשותו של אלוהים

לא אתייחס לטענות שהבאת. גם אני איני רואה בהם טענות הראויות לשכנע כשלעצמם. יתכן אמנם שלאחר שתהיה לנו תמונה ברורה על התורה ותכליתה, נבין וניתן משמעות מסוימת למונחים ולטענות שהזכרת בדבריך, אך אין בהם את העיקרון המוביל להצדיק שמירת תורה ומצוות כערך.

אני משער שציפית לתגובה ארוכה, אך מה שנראה לי כראוי לדון בו בשלב זה, הוא כלל עניין תכלית התורה.
התורה מציגה את עצמה כספר חכם ונבון אשר לו משפטים צדיקים וישרים. התורה מסבירה לנו שנתינתה היא עזר והכוונה לאדם. כך שבאופן כללי אציג את התורה כמערכת חוקים המכוונים את האדם אל הדרך הישרה.
התורה אינה אוסף של הנהגות ללא קו משותף. כל הנהגות התורה אחת לאחת מכוונות לתכלית אחת: "הכשרת האדם למוסר הראוי לו".

מי שמתבונן -מבחינה שטחית- על שומר תורה ומצוות, וכן ביחס לכל שומר דת, הוא רואה אותו כשומר עליה- כאילו הוא שומר על ערכים קדושים וכביכול הוא משרת את הדת. האמת היא שהדת נועדה לשמור על האדם. הדת מלמדת את האדם לשמור ולהכיר בערכים נכונים. הדת מלמדת את האדם להתמודד בצורה הנכונה עם המציאות בה הוא חי.

הדת היא מערכת הגיונית המחנכת את האדם לנפש בריאה. הנטיה לדבר על דברים שהם מעבר להגיון, היא כמובן מחוץ לתחום ההגיון. רק מי שמחפש סיפוק דמיוני המדמיין דברים וסיפוקים מעורפלים ו"גבוהים", מחזיק בדעות מעורפלות ומגדיר אותם כ"מעבר לתפיסת האדם" ובכך חש כנתפס לדברים גבוהים. דברים אלו הם באותה המידה "מתחת לתפיסת האדם", כי אם אינם נתפסים בשכל האדם אין כל הבדל בין מעבר למתחת. בצורה טבעית מחפש האדם סיפוק מעבר לתחום אותו הוא מבין וחי, כי הוא הרי רוצה להתקדם הלאה. בכך הוא נמצא כל הזמן בסיכון גבוה לצאת מתחומי ההגיון ולהיתפס לשטויות אותם הוא יחשיב כהתקדמות מעבר לתחום לו הוא שייך ובו הוא חי.
בדבריי האחרונים נימקתי לך על קוצו של עניין, למה אנשים נתפסים בהקשר לדת לדברים חסרי הגיון או הנשמעים כ"מיסטיקה".

כמובן שאינני מתכוון שכל דבר ניתן להבנה מיידית. כשאנו רואים מכשיר חשמל אנחנו עוד לא מבינים את דרך פעולתו, אך לאחר שאנו מתעמקים ומבררים אנחנו מסוגלים ויכולים להבין. גם בדברים שאין לנו בהם הבנה שלימה, אנו מסוגלים להבין את התמונה הכללית ולקבל את הדבר בהבנה.

כפי שכבר הבהרתי לך, בדעתי להתקדם שלב שלב, עניין עניין, לכן אסיים לעת עתה בדבריי אלו.

כל טוב ויום טוב.

[ראציונל]

האמת שאני די נדהם לגלות את היושר והחכמה שבדברך. באופן כללי דחית ביושר את הטיעונים שהבאת.
אסכם את הדעות שהבאת ודחית –
א' עבד השם
ב' שכר ועונש (בעיקר לאחר המוות)
ג' הוראות יצרן
ד' אין לנו רשות על שום פעולה ללא רשותו של אלוהים

לא אתייחס לטענות שהבאת. גם אני איני רואה בהם טענות הראויות לשכנע כשלעצמם. יתכן אמנם שלאחר שתהיה לנו תמונה ברורה על התורה ותכליתה, נבין וניתן משמעות מסוימת למונחים ולטענות שהזכרת בדבריך, אך אין בהם את העיקרון המוביל להצדיק שמירת תורה ומצוות כערך.

אני משער שציפית לתגובה ארוכה, אך מה שנראה לי כראוי לדון בו בשלב זה, הוא כלל עניין תכלית התורה.
התורה מציגה את עצמה כספר חכם ונבון אשר לו משפטים צדיקים וישרים. התורה מסבירה לנו שנתינתה היא עזר והכוונה לאדם. כך שבאופן כללי אציג את התורה כמערכת חוקים המכוונים את האדם אל הדרך הישרה.
התורה אינה אוסף של הנהגות ללא קו משותף. כל הנהגות התורה אחת לאחת מכוונות לתכלית אחת: "הכשרת האדם למוסר הראוי לו".

מי שמתבונן -מבחינה שטחית- על שומר תורה ומצוות, וכן ביחס לכל שומר דת, הוא רואה אותו כשומר עליה- כאילו הוא שומר על ערכים קדושים וכביכול הוא משרת את הדת. האמת היא שהדת נועדה לשמור על האדם. הדת מלמדת את האדם לשמור ולהכיר בערכים נכונים. הדת מלמדת את האדם להתמודד בצורה הנכונה עם המציאות בה הוא חי.

הדת היא מערכת הגיונית המחנכת את האדם לנפש בריאה. הנטיה לדבר על דברים שהם מעבר להגיון, היא כמובן מחוץ לתחום ההגיון. רק מי שמחפש סיפוק דמיוני המדמיין דברים וסיפוקים מעורפלים ו"גבוהים", מחזיק בדעות מעורפלות ומגדיר אותם כ"מעבר לתפיסת האדם" ובכך חש כנתפס לדברים גבוהים. דברים אלו הם באותה המידה "מתחת לתפיסת האדם", כי אם אינם נתפסים בשכל האדם אין כל הבדל בין מעבר למתחת. בצורה טבעית מחפש האדם סיפוק מעבר לתחום אותו הוא מבין וחי, כי הוא הרי רוצה להתקדם הלאה. בכך הוא נמצא כל הזמן בסיכון גבוה לצאת מתחומי ההגיון ולהיתפס לשטויות אותם הוא יחשיב כהתקדמות מעבר לתחום לו הוא שייך ובו הוא חי.
בדבריי האחרונים נימקתי לך על קוצו של עניין, למה אנשים נתפסים בהקשר לדת לדברים חסרי הגיון או הנשמעים כ"מיסטיקה".

כמובן שאינני מתכוון שכל דבר ניתן להבנה מיידית. כשאנו רואים מכשיר חשמל אנחנו עוד לא מבינים את דרך פעולתו, אך לאחר שאנו מתעמקים ומבררים אנחנו מסוגלים ויכולים להבין. גם בדברים שאין לנו בהם הבנה שלימה, אנו מסוגלים להבין את התמונה הכללית ולקבל את הדבר בהבנה.

כפי שכבר הבהרתי לך, בדעתי להתקדם שלב שלב, עניין עניין, לכן אסיים לעת עתה בדבריי אלו.

כל טוב ויום טוב.

אם יורשה לי אנקוט בגישתך ואתמצת אף אני את דבריך כפי הבנתי. אתה אומר שהתורה הנה מערכת חוקים הגיונית שתכליתה לעשות את האדם מוסרי.
על מסקנה זו, אם היטבתי להבין, ברצוני להעיר כמה הערות:

1. קשה למצוא את ההגיון ברבים מחוקי התורה כמו למשל ענייני טומאה וטהרה, קרבנות וכו'.

2. אף אם נוכל להסבירם בצורה הגיונית (כפי שהסברת שההגיון יימצא לעיתים לאחר חקירה) עדיין לא ברור מה להם ולמוסר.

3. גם אם נוכח שכל חוקי התורה הגיוניים הם, ומוסריים הם (דבר שאני מטיל בו ספק רב), תמה אני מה לי ולכל זאת? לשם מה אני זקוק למערכת מוסר שתקבע עבורי? האין די במערכת השפוט - השכל הנתון בי. במחילה מכבודו, אולם רואה אני את עצמי כאדם מוסרי ביותר, אני משתדל לעשות את הנכון בכל עת, ואינני פוגע באיש. אינני רואה צורך בחוקי מוסר חיצוניים. אדרבא, סבור אני שמערכת כזאת יכולה לפגוע בי ולהפוך אותי לאדם אוטומטי חסר רגשות מוסר אמיתיים.

עד כאן שטחתי את טענותיי בצורה שכלית עד כמה שניתן, תרשה לי להוסיף כמה מילים שאולי אינן ענייניות אולם הן מביעות את תחושתי: האם אמנם שכני שומר התורה והמצוות שממהר כל בוקר לבית הכנסת מוסרי יותר ממני שהולך למכולת לערוך קניות? האם השלכת חלק מהמאכל לזבל לפני אכילתו, ערכה המוסרי רב יותר מערך שמירת המאכל?
אסתפק בזאת.

אשמח לקבל את תשובתך.

[ישראל]

אם יורשה לי אנקוט בגישתך ואתמצת אף אני את דבריך כפי הבנתי. אתה אומר שהתורה הנה מערכת חוקים הגיונית שתכליתה לעשות את האדם מוסרי.
על מסקנה זו, אם היטבתי להבין, ברצוני להעיר כמה הערות:

1. קשה למצוא את ההגיון ברבים מחוקי התורה כמו למשל ענייני טומאה וטהרה, קרבנות וכו'.

2. אף אם נוכל להסבירם בצורה הגיונית (כפי שהסברת שההגיון יימצא לעיתים לאחר חקירה) עדיין לא ברור מה להם ולמוסר.

3. גם אם נוכח שכל חוקי התורה הגיוניים הם, ומוסריים הם (דבר שאני מטיל בו ספק רב), תמה אני מה לי ולכל זאת? לשם מה אני זקוק למערכת מוסר שתקבע עבורי? האין די במערכת השפוט - השכל הנתון בי. במחילה מכבודו, אולם רואה אני את עצמי כאדם מוסרי ביותר, אני משתדל לעשות את הנכון בכל עת, ואינני פוגע באיש. אינני רואה צורך בחוקי מוסר חיצוניים. אדרבא, סבור אני שמערכת כזאת יכולה לפגוע בי ולהפוך אותי לאדם אוטומטי חסר רגשות מוסר אמיתיים.

עד כאן שטחתי את טענותיי בצורה שכלית עד כמה שניתן, תרשה לי להוסיף כמה מילים שאולי אינן ענייניות אולם הן מביעות את תחושתי: האם אמנם שכני שומר התורה והמצוות שממהר כל בוקר לבית הכנסת מוסרי יותר ממני שהולך למכולת לערוך קניות? האם השלכת חלק מהמאכל לזבל לפני אכילתו, ערכה המוסרי רב יותר מערך שמירת המאכל?
אסתפק בזאת.

אשמח לקבל את תשובתך.

האמת - שוב נהניתי מדבריך, למרות התקפתך החזיתית, ואולי דווקא משום כך.

אתמצת את דבריך: אינך רואה מוסריות בחלק מהמצוות וחוקי התורה, ואתה רואה את עצמך כמוסרי דיו. הדגשת בדבריך שאינך פוגע באיש.

ראשית כל, גם ענייני טומאה וגם ענייני קרבנות, הם דברים הגיוניים השומרים על מוסר. דווקא עניינים אלו נקראים בפי חכמי התלמוד בשם "חכמה ודעת". אין בכוונתי להיכנס כעת להבהיר את משמעותם. בהמשך יתבאר לך יותר מה נחשב כקשור למוסר [בהקשר לשאלתך מה הקשר בין דבר הגיוני למוסר].

אני מסכים אתך, כלפיך ולא בטוח שכלפי אחרים, שחלק מהמוסר אתה מבין מעצמך ומקיים אותו אף ללא שהנך שומר תורה ומצוות. אך כאן נעוצה הנקודה המרכזית של הדת –
המוסר אינו מצטמצם בהקשר של אנושיות ונימוסים בין אדם לחברו, אלא הרבה מעבר לכך. המוסר הנו דבר כללי מאד המתייחס לכל תחום מתחומי המציאות. הוא מתייחס גם לבעלי החיים, גם לצמחים ואפילו לדוממים. הדת מלמדת איך לשמור על כבודו של החי, על היחס הנכון לצומח, ועל שאר חוקי המציאות.
מעבר לכך, המוסר התורני מתייחס גם ליחס הכללי של האדם לחיים שלו ולמציאות בה הוא חי. הדת מקפידה מאד על ההשקפה הכללית של האדם על המציאות, התורה מכוונת אותו לראות את עצמו במקום הנכון ביחס למציאות וכך להתנהג ולהשלים עמה באופן הנכון.

העיקרון של מוסר הוא אחד בכל התחומים הללו. כשם שלגנוב מאחר, אתה מבין שיש בכך עיוות ועוול, כך גם לבטל זכות מבעלי החיים, כך גם לשבש את המבנה והצורה של הצומח או הדומם, וכמו כן גם בשיבוש היחס הנכון אל המציאות ששורשו במחשבה.

עתה אראה לך איך שהנקודה הזאת עונה לשאלותיך. השאלות שלך מבוססות מתוך תפיסה שמוסריות עניינה העיקרי בין אנשים ובעלי רגש. בגלל זה היה קשה לך לתפוס שענייני קרבנות וטומאה הם עניינים מוסריים, באותה המידה גם לא יכלת לתפוס מה לתפילה או לתרומות ומעשרות ולמוסר. אך מעתה, תחום המוסר אינו מצטמצם בתחום מסוים, המוסר הוא היחס הנכון בכל תחום ותחום.

אמחיש את העניין בדוגמא שקל להסכים איתה. אם יש לי בביתי בסלון נברשת גדולה ויפה והיא תלויה במרכז החדר, האם כאשר אזיז אותה אל צד החדר -במקום לא מתאים- יצדק האומר כי אני מעוות? האם יצדק האומר כי יש כאן עוול והשחתה? חושבני שמקובל עליך כי יצדק! חושבני כי נסכים שעשיתי דבר לא ראוי!
באותה המידה כל שינוי המעוות פרופורציות וסדר נכון יש בו עיוות וגם הוא נכלל בתחום המוסר. לא רק בדברים מוחשיים אלא גם במחשבה. מחשבה לא נכונה המעוותת את היחס הנכון למציאות, גם היא עיוות. בהרבה מהמקרים העיוותים בהשקפות היסודיות על העולם, מעוותים הרבה יותר מאשר עיוותים הנראים לעין בשר.
אתן רק דוגמא קצרה, אדם שתפיסת העולם שלו היא כזו שהכל מגיע לו, או אדם הלוקח את התנאים הטובים שהוא מורגל אליהם כמובנים מאליהם, מתנהג ברוב תחומי חייו בצורה מעוותת. בדרך כלל התנהגותו מעוררת סלידה אצל הסובבים אותו.

הסיבה שראשית כל רואים את המוסר ביחס שבין אדם לאדם, הוא משום שבדברים שבין אדם לחברו, העיוות נתפס בקלות. אדם, מהיותו אדם, קרוב לענייניו וצרכיו של האדם, בפרט בהיותו אדם בעל רגשות. כאשר הוא מתבונן על עוול הנעשה לאדם או בעל חיים, ראשית הוא מכיר ומבין טוב את העוול, שנית, הוא חש מעבר לעוולות עצמם גם את הצער הרגשי. הרגש מרשים יותר ולכן הוא נתפס יותר בקלות.
אך חטא גדול הוא, להישאר מצומצם בתחום אחד מתחומי המוסר ולזנוח את שאר התחומים השייכים כולם לאותו העיקרון של מוסר. כפי שכבר כתבתי, המוסר מגיע לכל מקום ולכל שטח אליו האדם מגיע. כל דבר שאדם יכול להתנהג, במעשה או במחשבה, כך או כך, המוסר קם וניצב לפניו ומכוון לכיוון הנכון ומתריע נגד הלא נכון.

בדבר הערתך על כך ששמירת חוקים יש בה סכנה של אוטומטיות, יש בדבריך הרבה מן האמת, אך אין בכוונתי להתעכב על כך בשלב זה. אני מקווה שזה יזדמן בהמשך.

מקווה שלא קצרתי מדי, לילה טוב.

[kohen13]

שוב, כל הדיבורים כאן על שכר ועונש, על גן עדן, ועל "תיקונים", יכולים להיות משכנעים למי שמאמין בתורה ובחיובו בקיום מצוותיה, אי אפשר להשתמש במה שכתבת כלפי מי שעוד לא הוכח לו חיובו בתורה.
מלבד כל זאת הטיעון שלך אם נתמצת אותו הוא שהתורה היא עסקה כדאית בדרך לגן העדן.

בעין אובייקטיבית,איני יכול להוכיח את החיוב בתורה שכן,כאן נכנס האמונה(למרות שכן יש על כך הוכחות על פי סיפורי התנ"ך).
מדוע אני יודע שהאמונה בדת היהודית היא הנכונה ביותר? הסיבה היא בהמשך לדבריו של הפילוסוף,שהדת היהודית הינה הדת המוסרית ביותר להבדיל משאר הדתות.
דרך אגב,אני ממליץ לך בחום רב להיכנס לקישור הבא,אני בטוח שזה יענה על שאלותיך באופן טוב ומורחב יותר:
http://www.olam-jew.com/shut/shut-reshima.htm