נכתב במקור על ידי
הנודד
סתם שאלה, בת כמה היא?
היא שנה מתחתיי
וניסית לדבר איתה אחרי מה שהיא החליטה?
אין יותר מדי מה לדבר, עשיתי איתה שיחה יומיים אחרי, מתי שרוק התחיל לזלוג לי מחדש בגרון והייתי מסוגל לדבר
ומהשיחה הזאת היא הבהירה לי שזה "יהרג ובל יעבור"
אני חושב שזה סוג של פינוק, אני חושב שהסיבה הזאת זה נקל, זה בעיה, אבל זהלא מחסום, אפשר לתפעל את הבעיה
אבל מבחינתה אין לדבר טיפול
והיא אמרה שככל שהזמן היה עובר - הייתי מרגיש כמה היא "מבועסת מהעניין" שכמה שזה כואב לה שהיא רואה אותי מוריד את הכיפה שאני יוצא מהבית, וכו' וכו'
לנסות לדבר איתה ולהכניס בה קצת היגיון?
ברור, ות'אמת, אני חושב שהיא הבינה שהיא טעתה שהיא לא "חקרה" את הבעיה הזאת לעומק
עברנו מלא דברים, והיו דברים שפתרתי בשיחה אחת
היו דברים שלקחו שבוע לטפל בהם
אין לי מושג מה הבעיה שלה במקרה הזה, בסף הכללי אני יכול לדמיין בית דתי וחילוני יחדיו.
ואם הדת עד כדי כך חשובה לה שהיא מוכנה לזרוק אהבה בתמורה אז כנראה שהיא לא העריכה את האהבה מספיק או שהיא באמת לא מתאימה לך כי זה מעיד משהו עליה (קצת קיצונית מדי לפי דעתי בדעות שלה עם הדת).
במיוחד אם אתה מתחיל יותר להתרחק מהדת.
אולי, אולי זה עניין שבא מהבית של ההורים.
אולי היא לא יכלה לדמיין את כל התופעות לוואי שהיו נוצרות מהחלטה של "להישאר איתו"
אמא ואבא היו מנדים אותה, היא הייתה סובלת לראות אותי נהנה בשבת שהיא "קוראת ספר" או "יוצאת לפארק" ואני מנהל מניות בבורסה במקביל.. =/
זה לא קל ולא פייר ולא כיף זה נכון, אבל בתכלס לפי דעתי זה היה לטובה ועדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר...
זה המשפט שהחברים הכי טובים שלי אמרו לי עד עכשיו מהפרידה איתה.
אני לא יודע באמת מה היו טיב היחסים ביניכם ואני גם לא מתיימר לדעת, אבל אם כל כך מהר היא ויתרה על מה שהיה ביניכם כנראה שמשהו שם לא היה תקין (אני מאמין שזה משהו שקשור בה).
זה לא נכון.. מה שהיה ביננו היה עצום מכדי לתאר בכלל
שפה משלנו, תיאום מושלם, זוגיות מנצחת אני אומר לך
מבחינת אהבה - זה באמת היה מדהים מה שהלך ביננו, אני לא יכול לדמיין מישהי שתיכנס לנעליים שלה
זה פשוט קשה מידי.
היא כלכך הבינה אותי, היא כלכך מכירה אותי, היא מכירה כל סנטימטר בכל אחד מתאי המוח שלי
"פחות מילים - הכי מאוהבים" זה המוטו שלנו אני נשבע לך
מספיק שהייתי אומר : "אוף כל הפלוכטיש בשיער של ה טאטאטא מהשמפו החדש עושים לי יאמבלומבה"
היא כבר הייתה מבינהבדיוק שהתכוונתי לזה שהחלפתי לשמפו חדש ויש לי קשקשים בגלל זה ואני מבועס מזה
והיא הייתה גוזרת תובנות מזה - מה היא אמורה להגיד אם רק לחייך לתמוך או לתת באמת ייעוץ מטראילסטי
היא ידעה איפה לגעת ומתי
והחיוך הכובש הזה שלה
היה מעלים לי כל פגע נפשי
אתה יודע, כל פעם שהייתי כועס עליה רצח היא הייתי מסתכלת עליי במבט עכברי ואומרת בחיוך ניבזי "אתה... כועס עליי? "
והייתי אומר "כן אני... *מגחך* כועס *צוחק* עלייך" חחחחח
פשוט לא הייתי יכול להגיד שאני כועס עליה.
בכל מקרה, זה לא סוף העולם אחי, אני יודע שזה מבאס, אבל החיים ממשיכים ואני לא חושב שיש טעם לחזור ולהיות איתה ביחד אם זה לא מתאים לה.
אתה בן אדם מיוחד עם אופי טוב ואני בטוח שלא תהיה לך בעיה להכיר בחורות אחרות וטובות שכן יעריכו את האהבה שיש לך לתת ואת כל שאר הדברים הטובים שיש בך.
לא חסרות בחורות שהן אחלה ונחמדות.
מה שכן, נראה לי שאתה עכשיו צריך תקופה כזאת לרענן ולנקות את הראש קצת אחרי זה, אני אומר לך כי גם אני כרגע עם החברה שלי 4 שנים ומשהו ופתאום לדמיין את החיים בלעדיה זה קצת מוזר.
תצא ותבלה ותחגוג עם החברים שלך...אתה גם עוד לא הרבה זמן משתחרר נכון?
כן אני כבר שנתיים וארבע בצבא, יאללה חלאס ל.א. בצה"ל
הכי וותיק בפלוגה
הכי וותיק במחלקה במפקדה - אין אפס =]
ציטוט ההודעה
