זקוקה לעזרה - עמוד 2

[משתמש אנונימי]

היי אני בת 18, סיימתי תיכון ואני לפני גיוס
אני מרגישה משוגעת
החיים שלי ריקים מתוכן, אני חיה סתם בתוך המסגרות שלכאורה יש לי והן נורמליות (עבודה, נהיגה, "לימודי פסיכומטרי"- עלק, אני בקושי מגיעה לשיעורים)
אני סובלת מכל רגע בחיי, כל רגע בחיי הוא ריק ממשמעות
אני בנאדם עלוב וסובל ועצוב ומן הסתם אנשים לא נמשכים להיות איתי (אני יכולה להבין)
"כשאין אהבה זה הופך לשומן", נאמר בספר כל החיים לפניו, והמשפט הזה מאוד נכון לגבי החיים שלי
אני אוכלת כל כל כל כל הזמן, במשך כל יום, כל היום, זה מתבטא במשקל יפה מאוד ואני עולה בקצב מטורף
אני שמנמנה ובקרוב שמנה אם ימשיך ככה
אני נגעלית מהגוף שלי ומעצמי ברמות קשות,

לפעמים אני מנסה לחשוב שיש לי גוף נשי וסקסי אבל מהר מאוד אני מתפחכת ומבינה שמדובר בשכנועים עצמיים של אדם עלוב וחסר שליטה עצמית
ניסיתי פסיכולוגים, פסיכולוגית להפרעות אכילה, דיאטניות למינהן, חדר כושר
באמת, ניסיתי הכל
שום דבר לא עוזר

לי נראה שאת פשוט צריכה מסגרת או תחביב
אני מציע לך ללמוד תוכנת עיצוב או עריכת וידאו
זה כיף לא נורמאלי (וזה מקנה לך שפה גבוה לא נורמאלית! סתם..)

[Dins8]

היי אני בת 18, סיימתי תיכון ואני לפני גיוס
אני מרגישה משוגעת
החיים שלי ריקים מתוכן, אני חיה סתם בתוך המסגרות שלכאורה יש לי והן נורמליות (עבודה, נהיגה, "לימודי פסיכומטרי"- עלק, אני בקושי מגיעה לשיעורים)
אני סובלת מכל רגע בחיי, כל רגע בחיי הוא ריק ממשמעות
אני בנאדם עלוב וסובל ועצוב ומן הסתם אנשים לא נמשכים להיות איתי (אני יכולה להבין)
"כשאין אהבה זה הופך לשומן", נאמר בספר כל החיים לפניו, והמשפט הזה מאוד נכון לגבי החיים שלי
אני אוכלת כל כל כל כל הזמן, במשך כל יום, כל היום, זה מתבטא במשקל יפה מאוד ואני עולה בקצב מטורף
אני שמנמנה ובקרוב שמנה אם ימשיך ככה
אני נגעלית מהגוף שלי ומעצמי ברמות קשות,

לפעמים אני מנסה לחשוב שיש לי גוף נשי וסקסי אבל מהר מאוד אני מתפחכת ומבינה שמדובר בשכנועים עצמיים של אדם עלוב וחסר שליטה עצמית
ניסיתי פסיכולוגים, פסיכולוגית להפרעות אכילה, דיאטניות למינהן, חדר כושר
באמת, ניסיתי הכל
שום דבר לא עוזר

דיאטניים לא יעזרו.
פסיכולוגים ויועצים - בספק.

את לא באמת צריכה גוף עליון , סמכותי שיאמר לך שיש לך איזושהי בעיה. שייתן לך מרשמים לתרופות וישלח אותך לכל מיני בדיקות.
הבעיה שלך , לפי מה שהבנתי ממך , היא שהחיים שלך ריקים. אין להם תכלית. אין להם תוכן.

איך ממלאים אותם?
מתחילים לבלות.
תעשי רק מה שאת אוהבת
אוכל זה הפתרון הקל. גם אני , כשאני בדיכאון , הייתי יורד על איזו ארוחה טובה.
אוכל משכיח צרות. מי לא אוהב לאכול?
אבל תאמיני לי , זה לא הפתרון הנכון.

כל פעם שאת מבואסת , קחי את הכלב לטיול להרהר במחשבות.
קחי חברה טובה לשיחה.
צאי לאיזה מקום מבודד ושקט , עם מוזיקה שאת אוהבת ופשוט תירגעי.
תאמיני או לא , אבל מוזיקה ושקט - יכולים להפוך אותך מצד לצד. ממצב של באסה ועצבים לרוגע ושלווה.

העזרה שאת כלכך זקוקה לה נמצאת בתוכך. ברגע שתחליטי שהגיע הזמן לשינוי , שהגיע הזמן להפיק מהחיים האלו את
המיטב , זה יגיע !
תהני ממה שיש מסביבך. תאהבי את העולם.

[עומרי כהן]

סוניק, תגובה מדהימה.
כל הכבוד!