אין כמו לאכול ארוחת בוקר ולצפות בזה
אין כמו לאכול ארוחת בוקר ולצפות בזה
|
|
אני דיי בטוח שזה שילוב של עכביש ועקרב = עקרביש
אומג זה מוטי!
.
חחח למה זה יאכל אותך?!נכתב במקור על ידי SuperMann
הדבר הזה אפילו לא ישאל הוא פשוט יבלע בלי ללעוס!
עקרבוט,
אתם עד כדי כך עירוניים בשביל לא להכיר את הדבר הזה?!?!!?
נועם יש מלא מלא מלא כאלה בדרום...
מה זה לעזאזל?עקרבוט,
אתם עד כדי כך עירוניים בשביל לא להכיר את הדבר הזה?!?!!?
נועם יש מלא מלא מלא כאלה בדרום...
מדובר בחיפושית ממשפחת היקרונתיים שבישראל המונה כמאה ועשרים מינים בקירוב. החיפושית בתמונה היא מתת משפחה זו (תתי מינים שמחולקים לפי אזורים גיאורפים) שמאופיינת במינים פעילי לילה הנמשכים לאור. החיפושיות האלו בעלות גוף מוארך ומחושים ארוכים שמגיעים לרוב לאורך חצי מהגוף ועד פעמיים מאורך הגוף! ניתן גם להבדיל בין זכר ונקבה, אצל הזכר למשל יש אחד עשר פרקים במחושים.
החיפושית הזאת, יקרונית השורשים או בשמה המדעי 1855 Fairmaire, מצוייה בחרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, כך שסיכויים גבוהים שאחיך אכן נתקל בחרק הנפלא הזה בשטח.
כמה שהחרק הזה מפחיד, מפתיע מאוד שהוא דווקא קטן ואני אסביר גם למה.
דרך פתחים בכיסוי הקשה של גוף החרק נמשכים צינורות חלולים הנקראים טרכיאות לתוך הגוף. החמצן האטמוספרי פשוט מחלחל בתהליך פסיבי הנקרא דיפוזיה אל תוך הטרכיאות ומהאוויר שבטרכיאות לתאי הגוף. מעבר של חמצן בדיפוזיה הוא תהליך איטי מאוד המתבסס על תנועה אקראית של מולקולות. בניגוד אלינו, לחרקים אין דם ואין מוגלובין, החומר שצובע את הדם שלנו באדום. המוגלובין הוא מולקולה שמכילה ברזל ותפקידה לקשור חמצן בריאות ולשחרר אותו לתאים בכל חלקי הגוף. לחרקים אין מולקולות קושרות חמצן כאלו ואין להם ריאות. אם ניסתם פעם להמתיק כוס קפה או תה עלי די הוספת סוכר אך ללא ערבוב תוך שאתם מחכים שחלקיקי הסוכר יגיעו בכח התנועה האקראית שלהם לכל חלקי הכוס, הרי שהקפה יתקרר הרבה לפני שיורגש הטעם המתוק. כיוון שכך, אף תא של החרק לא יכול לתפקד אם הוא רחוק מדי מחללי האוויר. חרק שיגדל למימדים החביבים על מפיקי סרטי אימה פשוט יחנק.
יש שיגידו כי הולכת החמצן אצל החרקים היא לא פאסיבית. גם את זה אני יכול לשלול ולהסביר.
הולכת החמצן אצל חרקים לתאים אינה אקטיבית: החמצן שבטרכיאות יכול להתמוסס בנוזל הגוף אך, כידוע מסיסות של חמצן בתמיסות מיימיות נמוכה מאוד. האתר הזה למשל http://www.cals.ncsu.edu/course/ent425/tutorial/respire.html , של אוניברסיטת צפון קרוליינה כותב:
The respiratory system of insects (and many other arthropods) is separate from the circulatory system. It is a complex network of tubes (called a tracheal system) that delivers oxygen-containing air to every cell of the body
יש חרקים גדולים ש"עוזרים" לדיפוזיה, כלומר מפעילים כפית כלשהי ב"כוס הקפה" אך לא במעבר מהטרכיאות לתאים, אלא בהפעלת, שרירים שיזרימו אוויר טרי לתוך הטרכיאות! (כפי שמדווחים למשל GF Harrison וחבריו במאמר, Ontogeny of tracheal dimensions and gas exchange capacities in the grasshopper, Schistocerca Americana שהתפרם ב: COMPARATIVE BIOCHEMISTRY AND PHYSIOLOGY A-MOLECULAR & INTEGRATIVE PHYSIOLOGY 141 (4): 372-380
עם זאת זאת, לא כל החרקים מפחידים.
כן, יש גם חרקים קטנים וחמודים, תוכלו לראות בתמונות נבחרות שבחרתי להעלות:
\
נערך לאחרונה על ידי e8mile; 07-08-2012 בשעה 18:31.
מדובר בחיפושית ממשפחת היקרונתיים שבישראל המונה כמאה ועשרים מינים בקירוב. החיפושית בתמונה היא מתת משפחה זו (תתי מינים שמחולקים לפי אזורים גיאורפים) שמאופיינת במינים פעילי לילה הנמשכים לאור. החיפושיות האלו בעלות גוף מוארך ומחושים ארוכים שמגיעים לרוב לאורך חצי מהגוף ועד פעמיים מאורך הגוף! ניתן גם להבדיל בין זכר ונקבה, אצל הזכר למשל יש אחד עשר פרקים במחושים.
החיפושית הזאת, יקרונית השורשים או בשמה המדעי 1855 Fairmaire, מצוייה בחרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, כך שסיכויים גבוהים שאחיך אכן נתקל בחרק הנפלא הזה בשטח.
כמה שהחרק הזה מפחיד, מפתיע מאוד שהוא דווקא קטן ואני אסביר גם למה.
דרך פתחים בכיסוי הקשה של גוף החרק נמשכים צינורות חלולים הנקראים טרכיאות לתוך הגוף. החמצן האטמוספרי פשוט מחלחל בתהליך פסיבי הנקרא דיפוזיה אל תוך הטרכיאות ומהאוויר שבטרכיאות לתאי הגוף. מעבר של חמצן בדיפוזיה הוא תהליך איטי מאוד המתבסס על תנועה אקראית של מולקולות. בניגוד אלינו, לחרקים אין דם ואין מוגלובין, החומר שצובע את הדם שלנו באדום. המוגלובין הוא מולקולה שמכילה ברזל ותפקידה לקשור חמצן בריאות ולשחרר אותו לתאים בכל חלקי הגוף. לחרקים אין מולקולות קושרות חמצן כאלו ואין להם ריאות. אם ניסתם פעם להמתיק כוס קפה או תה עלי די הוספת סוכר אך ללא ערבוב תוך שאתם מחכים שחלקיקי הסוכר יגיעו בכח התנועה האקראית שלהם לכל חלקי הכוס, הרי שהקפה יתקרר הרבה לפני שיורגש הטעם המתוק. כיוון שכך, אף תא של החרק לא יכול לתפקד אם הוא רחוק מדי מחללי האוויר. חרק שיגדל למימדים החביבים על מפיקי סרטי אימה פשוט יחנק.
יש שיגידו כי הולכת החמצן אצל החרקים היא לא פאסיבית. גם את זה אני יכול לשלול ולהסביר.
הולכת החמצן אצל חרקים לתאים אינה אקטיבית: החמצן שבטרכיאות יכול להתמוסס בנוזל הגוף אך, כידוע מסיסות של חמצן בתמיסות מיימיות נמוכה מאוד. האתר הזה למשל http://www.cals.ncsu.edu/course/ent425/tutorial/respire.html , של אוניברסיטת צפון קרוליינה כותב:
The respiratory system of insects (and many other arthropods) is separate from the circulatory system. It is a complex network of tubes (called a tracheal system) that delivers oxygen-containing air to every cell of the body
יש חרקים גדולים ש"עוזרים" לדיפוזיה, כלומר מפעילים כפית כלשהי ב"כוס הקפה" אך לא במעבר מהטרכיאות לתאים, אלא בהפעלת, שרירים שיזרימו אוויר טרי לתוך הטרכיאות! (כפי שמדווחים למשל GF Harrison וחבריו במאמר, Ontogeny of tracheal dimensions and gas exchange capacities in the grasshopper, Schistocerca Americana שהתפרם ב: COMPARATIVE BIOCHEMISTRY AND PHYSIOLOGY A-MOLECULAR & INTEGRATIVE PHYSIOLOGY 141 (4): 372-380
עם זאת זאת, לא כל החרקים מפחידים.
כן, יש גם חרקים קטנים וחמודים, תוכלו לראות בתמונות נבחרות שבחרתי להעלות:
לא קראתי את החפירה שלך , אבל התמונה לא כלכך דומה למה שהוא צילם אתה לא חושב ?
"מלטפים חמור מקדימה,ולא מאחורה!"
ספוילר:
מדובר בחיפושית ממשפחת היקרונתיים שבישראל המונה כמאה ועשרים מינים בקירוב. החיפושית בתמונה היא מתת משפחה זו (תתי מינים שמחולקים לפי אזורים גיאורפים) שמאופיינת במינים פעילי לילה הנמשכים לאור. החיפושיות האלו בעלות גוף מוארך ומחושים ארוכים שמגיעים לרוב לאורך חצי מהגוף ועד פעמיים מאורך הגוף! ניתן גם להבדיל בין זכר ונקבה, אצל הזכר למשל יש אחד עשר פרקים במחושים.
החיפושית הזאת, יקרונית השורשים או בשמה המדעי 1855 Fairmaire, מצוייה בחרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, כך שסיכויים גבוהים שאחיך אכן נתקל בחרק הנפלא הזה בשטח.
כמה שהחרק הזה מפחיד, מפתיע מאוד שהוא דווקא קטן ואני אסביר גם למה.
דרך פתחים בכיסוי הקשה של גוף החרק נמשכים צינורות חלולים הנקראים טרכיאות לתוך הגוף. החמצן האטמוספרי פשוט מחלחל בתהליך פסיבי הנקרא דיפוזיה אל תוך הטרכיאות ומהאוויר שבטרכיאות לתאי הגוף. מעבר של חמצן בדיפוזיה הוא תהליך איטי מאוד המתבסס על תנועה אקראית של מולקולות. בניגוד אלינו, לחרקים אין דם ואין מוגלובין, החומר שצובע את הדם שלנו באדום. המוגלובין הוא מולקולה שמכילה ברזל ותפקידה לקשור חמצן בריאות ולשחרר אותו לתאים בכל חלקי הגוף. לחרקים אין מולקולות קושרות חמצן כאלו ואין להם ריאות. אם ניסתם פעם להמתיק כוס קפה או תה עלי די הוספת סוכר אך ללא ערבוב תוך שאתם מחכים שחלקיקי הסוכר יגיעו בכח התנועה האקראית שלהם לכל חלקי הכוס, הרי שהקפה יתקרר הרבה לפני שיורגש הטעם המתוק. כיוון שכך, אף תא של החרק לא יכול לתפקד אם הוא רחוק מדי מחללי האוויר. חרק שיגדל למימדים החביבים על מפיקי סרטי אימה פשוט יחנק.
יש שיגידו כי הולכת החמצן אצל החרקים היא לא פאסיבית. גם את זה אני יכול לשלול ולהסביר.
הולכת החמצן אצל חרקים לתאים אינה אקטיבית: החמצן שבטרכיאות יכול להתמוסס בנוזל הגוף אך, כידוע מסיסות של חמצן בתמיסות מיימיות נמוכה מאוד. האתר הזה למשל http://www.cals.ncsu.edu/course/ent425/tutorial/respire.html , של אוניברסיטת צפון קרוליינה כותב:
The respiratory system of insects (and many other arthropods) is separate from the circulatory system. It is a complex network of tubes (called a tracheal system) that delivers oxygen-containing air to every cell of the body
יש חרקים גדולים ש"עוזרים" לדיפוזיה, כלומר מפעילים כפית כלשהי ב"כוס הקפה" אך לא במעבר מהטרכיאות לתאים, אלא בהפעלת, שרירים שיזרימו אוויר טרי לתוך הטרכיאות! (כפי שמדווחים למשל GF Harrison וחבריו במאמר, Ontogeny of tracheal dimensions and gas exchange capacities in the grasshopper, Schistocerca Americana שהתפרם ב: COMPARATIVE BIOCHEMISTRY AND PHYSIOLOGY A-MOLECULAR & INTEGRATIVE PHYSIOLOGY 141 (4): 372-380
עם זאת זאת, לא כל החרקים מפחידים.
כן, יש גם חרקים קטנים וחמודים, תוכלו לראות בתמונות נבחרות שבחרתי להעלות:
SMASHED
נערך לאחרונה על ידי 5656581; 07-08-2012 בשעה 22:39.
אני רואה אחד כזה אני מת...
HOLY CRAPING SHIT.עקרבוט,
אתם עד כדי כך עירוניים בשביל לא להכיר את הדבר הזה?!?!!?
נועם יש מלא מלא מלא כאלה בדרום...
עקרבוט,
אתם עד כדי כך עירוניים בשביל לא להכיר את הדבר הזה?!?!!?
נועם יש מלא מלא מלא כאלה בדרום...
זה נראה כמו איזה מפלצת מסרט אימה בדיוני
איזה עקרב?
חיפושית...-_-
מי מגדל דבר כזה בביתעקרבוט,
אתם עד כדי כך עירוניים בשביל לא להכיר את הדבר הזה?!?!!?
נועם יש מלא מלא מלא כאלה בדרום...
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
