הסבר מספק.נכתב במקור על ידי ישראל
אבל אחרי שבדקתי קצת ראיתי שיש הרבה מהראשונים והאחרונים שמסבירים דווקא שזה עניין סגולי (כישוף, טומאה שיש בציפורניים, תיקון של אדם הראשון שהיה מלבושו ציפורן וכו'). ככה שאתה אולי יכול להישאר עם ההסבר של הנמוקי יוסף אבל אתה לא יכול להציג את זה כגישת היהדות כולה.
קרדיט לי
"אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר - האמן, אם נוהה אתה אחרי האמת - חקור..."
פרידריך ניטשה.
|
|
האמת שלא בדקתי כרגע את העניין ועניתי לך מהזיכרון, אבל אשמח לשמוע מקורות לגישה אחרת בנושא.
הר"ן אומר י"מ משום איסטנסות (כמו שאמרת) וי"מ משום כשפים.
בעל מנורת המאור הראשון אומר בפרק י' :
"בזוהמת הצפרנים מתעוררת מדת הדין, והמבער אותם מן העולם מעיר מדת חסד, לפי' ארז"ל שורפן חסיד. וירחיק אדם את עצמו מהכיעור, כדי שלא יתן מקום למדת הדין. דתנן אלף וארבע מאות וחמש מיני טומאות הטיל נחש הקדמוני בעולם, שגרם מיתה על האדם, וכולן נבלעין במת ובחי בצפרנים. וכל העושה כשפים בשמות של טומאה בצפרניו של אדם עולים בידו, לפי שהטומאה נאחזת בהם. וכל הדורך עליהם ברגלו או במנעלו, איפשר שיסתכן. "
בפרוש העץ יוסף על העין יעקב מובא האליהו רבה שכותב שמלבושו של אדם הראשון קודם החטא היה ציפורן וכתוצאה מהחטא הופשט המלבוש שלו ונשארו רק הציפורניים (גם רש"י מזכיר את זה בבראשית ג' כא ד"ה כתנות עור) ובגלל שהאישה גרמה לחטא והציפורניים מזכירות את חטא האישה, אם היא תדרך עליהם זה יכול לגרום לקטרוג שיכול לסכן את העובר אם היא בהריון.
קרדיט לי
"אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר - האמן, אם נוהה אתה אחרי האמת - חקור..."
פרידריך ניטשה.
כל אמונה היא טפלה
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
