על החיים שלי והמשכם אני חושב כל יום וגם חווה אותם ועד כה הם בכלל לא נראים כפי שתיארת: להוציא מקרים בודדים של אירועים צינים, ב-11 שנות לימוד אני לא זוכר כי מצאתי את עצמי בקטטה\קיבלתי איומים רציניים על חיי\הציקו לי בהפסקות שזמנן אגב הוא מאוד זעיר (למרות שאני מודע לגמרי לסיטואציה אותה ציינת: שכן האנשים אותם מרבית החברה מכנה "ערסים" שנחשבים לקולקטיב שלילי "למדו" לצידי עד לסוף החטיבה). האם אתה רומז על שנת לימודים מספר 12 קשה מבחינתי? דווקא הימים הראשונים עוברים לא רע בכלל .....................
יש הרבה ילדים שלא לומדים בבית ספר ומחזיקים בהשכלה גבוהה בהרבה מאלה שכן: בתי הספר בארץ הם ברמה מאוד נמוכה יחסית לעולם המערבי ו"ניחנים" ביותר מידי מגרעות לרוב גם בגלל חוסר תקציב הולם (כמובן שלא יחסית לארצות ערב עליהן הקטין במילים). הסקת מסקנה הטוענת שאת רוב השכלתו של אדם כלשהוא שואב הוא מ"מוסד" (שלא יקפצו עלי הסוציולוגים בשקל למיניהם) ושמו "בית ספר", לא מעידה על יכולת קוגנטיביות מרשימה למדי אם יורשה לי לציין.
אם אתה מצפה לקבל תגובה הולמת, אתה טועה (כמו שאתה טועה בהכל בדיון הזה).
האדם שהינך רואה "לפנייך" איננו בהכרח אדם זהה לזה אשר חי את חיי היום יום שלו (בהתנהגות הכללית כמובן\באורח החיים, הרי השכל לא יברח לשום מקום ברגע שאני אעזוב את דלת ביתי, אלא אם הייתי סובל מבעיות חרדה כלשהן

).