נכתב במקור על ידי
snopkin
קודם קל לדעתי אתה צריך להבין מה גורם להתנהגות הזאת מאנשים אחרים,ובעיקר מהמשפחה.
הם רואים בך כתינוק אבל מצפים ממך לבגרות מלאה,ככה זה בתקופת גיל בר המצווה...ובנינו,אתה באמת עדיין ילד קטן ויש לך עוד המון להתפתח,אפילו בגיל 15 אתה תחשוב לאחור ותגיד "איזה ילדותי הייתי".
בנוסף,כנראה לאבא שלך יש הרבה דברים במשך היום,הרבה עצבים,הרבה לחץ...הוא מגיע הביתה רוצה קצת מנוחה ושקט,והילד שלו שכבר בן 13,עדיין צריך השגחה,וגם אתה לא הילד הראשון,ככה שהם עוד פחות סבלניים.
בקיצור,מה שאתה יכול לעשות זה ללמוד מטעויות ולא לחזור עליהן ,למשל עם הדוד...או למשל אם אתה צריך עזרה במשהו שאתה יודע מראש שאבא שלך לא מבין בעיניין,אל תשאל אלא אם כן זה ממש דחוף.
בקשר לאח שלך,תחשוב שהוא קיבל את אותו יחס מאבא שלך,ולכן כמו שנראה,הוא עדיין מתנהג כמו ילד בן 16...מרגיש אחראי עליך ויודע הכול ולפעמים מרגיש אפילו יותר עליון בבית מאשר אבא שלך....הוא בעצם בריון....אל תתיחס אליו ותראה לו שלא משנה מה הוא עושה או מה הוא אומר,זה לא מזיז לך בכלל. אל תענה לו פשוט.
תנסה להתחבר יותר אל אמא שלך אם אתה יכול (איפה היא בכל הסיפור ? )
ציטוט ההודעה
עכשיו התעצבנתי עליו כי זה קרה בידיוק עכשיו אז חזרתי לחדר. (את האמת, אני שונא שמשתיקים אותי).
